פולמוס מירון: תרדו מההר / ישראל פלר

בליל ל"ג בעומר השתא, לא יהיו יותר משש הדלקות בהר מירון. לא חשוב מתי מדורות אלו יודלקו, באחת בלילה או בשש בבוקר: הקהל יתחיל לזרום למירון, רגלי ובאוטובוסים, החל מצאת השבת. נקודה.

נכון, יאמרו שרשב"י נקבר בל"ד בעומר; אומרים שה'מועצות' היו צריכות לדחות את ההילולא; שהרבנים היו צריכים לאסור הלכתית עלייה להר עד ליום ראשון, ויאמרו שההדלקה היא רק מנהג והשבת היא דאורייתא. אך יש דברים שלעולם לא ישתנו: הקהל יבוא. תפיסת המערכות על ידי המשטרה תחל כבר ביום חמישי. השוטרים (הנכרים, כך נקווה) ישהו בשבת במירון בכל מקרה. על מה אפוא הסערה?

המחשבה המטופשת שאם חצר מסוימת תימנע מהדלקת המדורה בשעה מסוימת או ביום מסוים תגרום לפחות חילולי שבת, מצחיקה את כל מי שעלה אי פעם למירון, הן כשל"ג בעומר חל במוצ"ש, והן כשחל סתם כך ביום חול.

העלייה מתחילה משעות הצהריים של ל"ב לעומר בשנים רגילות, או מרגע צאת השבת בל"ג בעומר שחל במוצ"ש, בדיוק כמו שהיה לפני שנתיים. אלא שהחידוש העיקרי הוא, כי מרבית האנשים העולים ההרה אינם מתייצבים במתחמי ההדלקה של הקהילות – גדולות וחשובות ככל שתהיינה.

אז איפה הציבור הענק נמצא? התשובה פשוטה: הקהל מתפזר בדרכים המובילות לציון, במרפסות, בדוכני ההסעדה הרבים ובחדרי האוכל, ברחבת הכניסה המפוצצת מקהל וילדי חלאק'ה חינניים. אולי עשרים אחוזים מהעולים בסופו של דבר נוכחים במתחמי ההדלקות.

תארו לכם מה היה קורה אם כל כארבע מאות אלף העולים מירונה בל"ג בעומר - בתח"צ וברכב פרטי; המקדימים והשובתים בצימרים; המתנחלים באוהלים שנפרשים ביערות שסביב ההר ומשגעים את לוחמי האש והמתאכסנים בערים קרובות ויישובים סמוכים – היו נוכחים בהדלקת המדורות בהר מירון. אילו כל אלה היו מתעניינים בהדלקות הנערכות במירון בזו אחר זו וניצבים לצפות בהן, ספק רב אם היו מצליחים לעמוד במרחק של פחות מקילומטר אווירי ממוקד ההדלקה.

אז אנא, הפסיקו לגרום לקהילה הנמצאת בכל מקרה בהר מירון כבר מבוקרו של יום שישי, ושובתת בה כל השבת כולה, להיות מוכפשת על לא עוול בכפה. אדרבה, אם כבר, טוב יעשו בחצר הרוז'ינאית שעלתה לכותרות על כורחה, אם יקדימו את ההדלקה סמוך לצאת השבת. כך לפחות, אלפי החסידים יפנו מקום לבאים אחריהם.

המאמר המלא פורסם בעיתון 'משפחה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!