מדהים: עורכת המגזין השבועי של "הפלס" שוברת שתיקה

הציבור הישראלי יכול להתחיל להתגעגע למאבק על פתיחת־סגירת תאגיד השידור הציבורי. המאבק נמוך, מתמשך, מלא יצרים אפלים — אבל מה שאירע בכ"ג בניסן תשע"ז (19.4) לפנות בוקר מבהיר שהוא שריד אחרון להעמדת הפנים שישראל היא מדינה דמוקרטית. דמוקרטיה, כשהיא רוצה לסגור ערוץ תקשורת ולפתוח אחר תחתיו, דואגת להעביר את הדיון בצינורות החוקיים: לדון בכנסת, אולי להמשיך משם לבג"ץ, לאפשר לעובדים למחות ולחסום צמתים, לאיים בבחירות — אפילו למראית עין, אבל גם מראית עין היא ניסיון יפה.

אני עורכת המגזין השבועי של היומון "הפלס", העיתון החרדי השלישי בגודלו בישראל — עם אלפי מנויים ועשרות אלפי קוראים. בוקר אחד התעוררנו, כל צוות העיתון, אל החדשות: לפנות בוקר נערכה על מערכת "הפלס" פשיטה משטרתית, והציוד ההכרחי להמשך קיומו נלקח. במקביל נעצרו בכירי העיתון, בהם העורך הראשי והמנכ"ל, ופעילים למען העיתון. העילה הרשמית (שבגינה נעצרו הפעילים כבר לפני כשנתיים ושוחררו ללא אשמה) — חשד להטרדה טלפונית של מפרסמים וגופי שיווק. העילה האמיתית — יציאתו הפומבית של "הפלס" נגד חוק הגיוס המתוקן, וההפגנות למען העריקים ולביטול החוק. בדיון שקיים היועץ המשפטי לממשלה בהשתתפות נציגי המשטרה ומשרד הביטחון, סוכם לחתור למעצר ולהאשמת עובדי "הפלס" בהקשר לעניינים כלכליים, כדי לפגוע בעיתון ולגרום לו לזנוח את מלחמתו נגד גיוס בחורי ישיבות, כפי שסיפר סגן שר הביטחון אלי בן דהן בראיון ל"רשת מורשת" (19.4).

סגירת עיתון בישראל היא כמעט בלתי אפשרית מבחינה חוקית — בשל הפגיעה בחופש העיתונות ובחופש הביטוי. אבל בישראל 2017 החוק הוא אות מתה. תחי הרשות המבצעת, שהחוק למעשה בידיה: המשטרה.

"הפלס", אם לדלג על הדה־לגיטימציה ששונאים עושים לו ללא הרף, הוא העיתון החרדי היחיד ששומר על הקו שנקטה העיתונות החרדית בארץ מיום היווסדה. אין אחיזות עיניים בעניין הזה: ימיה של סוגיית גיוס בני הישיבות כימי המדינה; הפגנות ומאבקים היו כאן מאז ומעולם; הניסיון של העיתונות החרדית העכשווית להציג את "הפלס" כ"הקצנה" הוא לא יותר מעניין של טרמינולוגיה. והשתיקה הרועמת של הרבנים והאדמו"רים כולם מול ההפגנות מעידה כאלף עדים ש"הפלס" ניצב בחוד החנית של מאבק הציבור החרדי כולו.

אז כן, אין אפשרות חוקית בישראל לסגור עיתון. אבל הצינורות ההכרחיים — כמו הכנסת ומערכת המשפט — שבהם אמור לעבור הדיון לגבי המשך קיומו של כלי תקשורת כזה או אחר, סתומים כבר מזמן בבריונים מפוקפקים שאין להם מה להפסיד. במקרה דנן: שר הביטחון אביגדור ליברמן, שקל לו יותר לשלוח כוחות למערכת בהר חוצבים בירושלים מאשר לאיסמעיל הנייה שעדיין ממתין, ואתו אנשי שוליים בציבור החרדי, כתבי אתרים ובעלי משרדי הפרסום, שנוגשים באחיהם עצמם ובשרם, ומצטיינים בכך יותר מזוללי החרדים שבכל הדורות.

הרשו לי לגלות לכם את אחד הסודות היותר שמורים: הציבור שקורא לעצמו "המיינסטרים החרדי" משייך את עצמו למפלגת אגודת ישראל־דגל התורה ואינו רוצה לאבד את זהותו החרדית מצד אחד, אבל מצד אחר אינו מסוגל לעמוד על רגליו האחוריות ולהיאבק על ערכיו. לשם כך יש את מפלגת "בני תורה" של "הפלג הירושלמי", שתצא לפרהסיה להפגין, שתוציא את הערמונים מהאש וגם תחטוף את האש.

סוד שמור שני הוא חרם הפרסומות, האכזרי והמנוגד לחוק, שיזמו אנשי "יתד נאמן" על "הפלס" מראשית דרכו ועד היום, כדי למנוע ממנו את האפשרות הלגיטימית לשגשג. הם אלו שעסקו בהטרדות ובאיומים כלפי כל מי שניסה לפרסם ב"הפלס" אפילו מודעה של אינץ' אחד. וכש"הפלס" משיב מלחמה שערה, הם מציגים את עצמם כקוזאק הנגזל. לאנשי "הפלס" אין חברים טובים במרתפי המשטרה לעשות אתם יד אחת, וגם לא צפויים להיות להם חברים כאלה. אם יש משהו שמוסדות שלטון רופסים או בריונים חסרי מנוח פוחדים ממנו, זה קבוצת אנשים חדורי אידיאל שמוכנים להיאבק עליו. העיתון בסיעתא דשמיא ייצא לאור כסדרו גם בבוקר הבא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!