מהפכה בכשרות הרבנות: "השגחה אלקטרונית"
ביוזמת הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, מכריזה הרבנות על מהפכה בכשרות: השגחה אלקטרונית במסעדות ועסקים קטנים וצמצום תקני המשגיחים, ניתוק התלות בין בעלי העסקים למשגיחים והאחדת נהלים בכל רחבי הארץ • כל הפרטים
- יעקב גרודקה
- א' אייר התשע"ז
- 8 תגובות
הרב לאו (יעקב כהן, פלאש 90)
רפורמה חדשה שגיבש הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, לאחר שבחן את המלצות הוועדה שהקים, ולאחר התייעצויות רבות שקיים בשנה האחרונה עם רבנים וגורמי מקצוע, תוביל למהפך משמעותי במערך הכשרות בישראל, הן בעצם הפיקוח הכשרותי, והן בהוזלת המחירים לעסקים, בהאחדת נהלים ובמגוון רחב של סעיפים נוספים שיסייעו בשדרוג ובתיקון מערך הכשרות בישראל, כך על פי הרבנות.
על פי התכנית, תינתן האפשרות לעשרות אלפי עסקים בישראל מתחומי המזון - כמזנונים, מסעדות, בתי קפה, פיצריות, חנויות פלאפל ומקומות בהם מוגש אוכל לסועדים, לבחור באחד משני מודלים של השגחה: מודל השגחה אלקטרונית (מודל מוזל) ומודל נאמני כשרות.
בעסק שבעליו יבחר במודל השגחה אלקטרונית, יבוטל הצורך במשגיח הכשרות הצמוד למקום העסק, וכחלופה, יותקנו במקום מצלמות שיאפשרו גישה למשגיחי כשרות לצפות מרחוק, בכל עת, במטבחי ומחסני העסק, ובכך לפקח באופן רציף אחר מצב הכשרות בבית העסק.
במסגרת חלופה זו, כל בעל עסק שיהיה מעוניין להצטרף למתווה "השגחה אלקטרונית", יציב מצלמות במטבח, במחסנים ובמקום הכנת האוכל בעסק וזאת לצורך פיקוח מרחוק על תהליך הכנת המזון. בעל עסק זה, לא יצטרך להמשיך בהעסקת משגיח כשרות קבוע לעסק, אלא ימנה 'נאמן כשרות', עובד מתוך העסק עצמו שיבצע בפועל את הפעולות הנחוצות בענייני הכשרות, כדוגמת ברירת אורז, הפרדת ביצים, ניפוי קמח וכדו'.
עבודתו של הנאמן, שימונה ע"פ החלטתו של בעל העסק ובהסכמת הרב המקומי, תפוקח אלקטרונית על ידי משגיח כשרות בחיבור מרחוק אל מצלמות, שתאפשרנה פיקוח הדוק בשידור חי ומוקלט, ובכך לוודא את תקינות ההליכים הכשרותיים בבתי העסק וזאת בגיבוי של בקרי כשרות, שייפקחו פיזית מטעם המועצה הדתית – האזורית.
הבקרים יסיירו בין בתי העסק השונים לפיקוח אקראי. מערכת המצלמות תחובר למערכת החדשנית "שירת הים", המאפשרת בדיקה ומעקב אחר עבודת בקרי הכשרות האלקטרוניים, ולוודא כי, אכן, מבוצעת בקרה ראויה על כשרות העסקים.
בקרי הכשרות יחתמו על כתב התחייבות לשמירת סודיות ושלא למסור מידע לאף גורם חיצוני אלא להשתמש במצלמות לצורך בקרת הכשרות בלבד.
במודל זה יופחת מספרם של משגיחי הכשרות, שכן באמצעות המצלמות ניתן גם לפקח במקביל על יותר בתי עסק ובכך לחסוך עלויות בהעסקת פחות משגיחים, וגם לשפר את רמת הכשרות בכך שביכולתם של משגיחי הכשרות לוודא בכל רגע נתון שבית העסק מתנהל בהתאם לכללי הכשרות.
בקרי הכשרות לא יקבלו את שכרם מבתי העסק, אלא בתי העסקים יעבירו תשלום למועצה הדתית והמועצה תעסיק את הבקרים כנותני שירות ולא כעובדי המועצה. באמצעות מודלים אלו, תנותק הזיקה הקיימת כיום בין בעל העסק למשגיח ותבטל את ניגוד העניינים המובנה שהיה עד היום באופן העסקת המשגיחים.
בעלי עסקים, שמסיבות כאלו ואחרות לא יהיו מעוניינים להצטרף למודל השגחה אלקטרונית ולא יהיו מעוניינים בפיקוח באמצעות מצלמות, יפעלו, ע"פ החלטת הרב המקומי או באמצעות מתכונת של נאמני כשרות, אולם בפיקוח מוגבר של בקרי הכשרות, שיגיעו באופן אינטנסיבי יותר לביקורת בבית העסק, או שימשיכו לפעול במודל השגחה צמודה כפי שקיים היום אולם, שכרם של המשגיחים לא ישולם באופן ישיר בין בית העסק לבין המשגיח אלא בדומה למתכונת העסקת בקרי הכשרות כנתוני שירות חיצוניים למועצה וזאת כדי למנוע את ניגוד העניינים ולנתק את הזיקה שבין המשגיחים לבעלי העסקים.
כמו כן, בהמלצת הועדה שמינה הרב הראשי, בה היו חברים, הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקוה; הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצית ברבנות הראשית; הרב אליהו מלול, יועץ הרב הראשי לענייני כשרות; עו"ד הראל גולדברג, היועמ"ש לרבנות; הרב רפי יוחאי, מנהל יחידת האכיפה ברבנות הראשית והרב ז'ילבר כהן, לשעבר מנכ"ל המועצה הדתית נתניה והרבנות לכשרות ארצית. והצטרפו לדיוניה גם עו"ד עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת והרב משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית נקבע שיש להחיל נהלי כשרות אחידים בכל הארץ, לראשונה, מאז הקמת מערך הכשרות ואשר יחייבו את כל רבני הערים בישראל. דבר זה יאפשר לבצע התאמה מלאה של דרישות הכשרות בכל רחבי הארץ, לצורך קבלת תעודת כשרות לעסק וזאת, בניגוד למצב כיום בו בכל עיר מוחלים נהלים שונים, דבר שיוצר חוסר וודאות וקשיים בהם נתקלים בעיקר בעלי רשתות המחזיקים סניפים בערים שונות ברחבי הארץ ועומדים בפני דרישות כשרותיות שונות בכל עיר ועיר והדבר אינו מאפשר להם להתנהל בצורה אחידה מבחינת כשרות ואינו מאפשר להם לרכוש מוצרי מזון בצורה אחידה לכל הסניפים.
הרב הראשי לישראל הורה לגורמי המקצוע במשרדו, ובראשם מנכ"ל הרבנות הראשית משה דגן, לרכז ולנהל את יישום המתווה כולו מול גורמי המקצוע הרלוונטיים ולתאם מול הכנסת את ביצוע תיקוני חקיקה הנדרשים, לצורך יישום המתווה החדש.
על פי התכנית, תינתן האפשרות לעשרות אלפי עסקים בישראל מתחומי המזון - כמזנונים, מסעדות, בתי קפה, פיצריות, חנויות פלאפל ומקומות בהם מוגש אוכל לסועדים, לבחור באחד משני מודלים של השגחה: מודל השגחה אלקטרונית (מודל מוזל) ומודל נאמני כשרות.
בעסק שבעליו יבחר במודל השגחה אלקטרונית, יבוטל הצורך במשגיח הכשרות הצמוד למקום העסק, וכחלופה, יותקנו במקום מצלמות שיאפשרו גישה למשגיחי כשרות לצפות מרחוק, בכל עת, במטבחי ומחסני העסק, ובכך לפקח באופן רציף אחר מצב הכשרות בבית העסק.
במסגרת חלופה זו, כל בעל עסק שיהיה מעוניין להצטרף למתווה "השגחה אלקטרונית", יציב מצלמות במטבח, במחסנים ובמקום הכנת האוכל בעסק וזאת לצורך פיקוח מרחוק על תהליך הכנת המזון. בעל עסק זה, לא יצטרך להמשיך בהעסקת משגיח כשרות קבוע לעסק, אלא ימנה 'נאמן כשרות', עובד מתוך העסק עצמו שיבצע בפועל את הפעולות הנחוצות בענייני הכשרות, כדוגמת ברירת אורז, הפרדת ביצים, ניפוי קמח וכדו'.
עבודתו של הנאמן, שימונה ע"פ החלטתו של בעל העסק ובהסכמת הרב המקומי, תפוקח אלקטרונית על ידי משגיח כשרות בחיבור מרחוק אל מצלמות, שתאפשרנה פיקוח הדוק בשידור חי ומוקלט, ובכך לוודא את תקינות ההליכים הכשרותיים בבתי העסק וזאת בגיבוי של בקרי כשרות, שייפקחו פיזית מטעם המועצה הדתית – האזורית.
הבקרים יסיירו בין בתי העסק השונים לפיקוח אקראי. מערכת המצלמות תחובר למערכת החדשנית "שירת הים", המאפשרת בדיקה ומעקב אחר עבודת בקרי הכשרות האלקטרוניים, ולוודא כי, אכן, מבוצעת בקרה ראויה על כשרות העסקים.
בקרי הכשרות יחתמו על כתב התחייבות לשמירת סודיות ושלא למסור מידע לאף גורם חיצוני אלא להשתמש במצלמות לצורך בקרת הכשרות בלבד.
במודל זה יופחת מספרם של משגיחי הכשרות, שכן באמצעות המצלמות ניתן גם לפקח במקביל על יותר בתי עסק ובכך לחסוך עלויות בהעסקת פחות משגיחים, וגם לשפר את רמת הכשרות בכך שביכולתם של משגיחי הכשרות לוודא בכל רגע נתון שבית העסק מתנהל בהתאם לכללי הכשרות.
בקרי הכשרות לא יקבלו את שכרם מבתי העסק, אלא בתי העסקים יעבירו תשלום למועצה הדתית והמועצה תעסיק את הבקרים כנותני שירות ולא כעובדי המועצה. באמצעות מודלים אלו, תנותק הזיקה הקיימת כיום בין בעל העסק למשגיח ותבטל את ניגוד העניינים המובנה שהיה עד היום באופן העסקת המשגיחים.
בעלי עסקים, שמסיבות כאלו ואחרות לא יהיו מעוניינים להצטרף למודל השגחה אלקטרונית ולא יהיו מעוניינים בפיקוח באמצעות מצלמות, יפעלו, ע"פ החלטת הרב המקומי או באמצעות מתכונת של נאמני כשרות, אולם בפיקוח מוגבר של בקרי הכשרות, שיגיעו באופן אינטנסיבי יותר לביקורת בבית העסק, או שימשיכו לפעול במודל השגחה צמודה כפי שקיים היום אולם, שכרם של המשגיחים לא ישולם באופן ישיר בין בית העסק לבין המשגיח אלא בדומה למתכונת העסקת בקרי הכשרות כנתוני שירות חיצוניים למועצה וזאת כדי למנוע את ניגוד העניינים ולנתק את הזיקה שבין המשגיחים לבעלי העסקים.
כמו כן, בהמלצת הועדה שמינה הרב הראשי, בה היו חברים, הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקוה; הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות הארצית ברבנות הראשית; הרב אליהו מלול, יועץ הרב הראשי לענייני כשרות; עו"ד הראל גולדברג, היועמ"ש לרבנות; הרב רפי יוחאי, מנהל יחידת האכיפה ברבנות הראשית והרב ז'ילבר כהן, לשעבר מנכ"ל המועצה הדתית נתניה והרבנות לכשרות ארצית. והצטרפו לדיוניה גם עו"ד עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת והרב משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית נקבע שיש להחיל נהלי כשרות אחידים בכל הארץ, לראשונה, מאז הקמת מערך הכשרות ואשר יחייבו את כל רבני הערים בישראל. דבר זה יאפשר לבצע התאמה מלאה של דרישות הכשרות בכל רחבי הארץ, לצורך קבלת תעודת כשרות לעסק וזאת, בניגוד למצב כיום בו בכל עיר מוחלים נהלים שונים, דבר שיוצר חוסר וודאות וקשיים בהם נתקלים בעיקר בעלי רשתות המחזיקים סניפים בערים שונות ברחבי הארץ ועומדים בפני דרישות כשרותיות שונות בכל עיר ועיר והדבר אינו מאפשר להם להתנהל בצורה אחידה מבחינת כשרות ואינו מאפשר להם לרכוש מוצרי מזון בצורה אחידה לכל הסניפים.
הרב הראשי לישראל הורה לגורמי המקצוע במשרדו, ובראשם מנכ"ל הרבנות הראשית משה דגן, לרכז ולנהל את יישום המתווה כולו מול גורמי המקצוע הרלוונטיים ולתאם מול הכנסת את ביצוע תיקוני חקיקה הנדרשים, לצורך יישום המתווה החדש.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות