"קוראת לכם לפתוח עיניים לנפש שלכם"! בעקבות ניחום אבלים בנסיבות טראגיות

תובנות של אחרי ניחום אבלים, בנסחבות טראגיות.

בדרך כלל לאחר מקרה שבו אדם מאבד את עצמו לדעת, אנחנו חווים התעוררות, אנחנו מבטיחים לעצמינו להיות ערניים יותר לסביבה, אנחנו קוראים לחברינו לפקוח עיניים ולמצוא את האחת או האחד שהנר הפנימי שלהם כבה ורוצים למנוע את המקרה הבא, חלילה וזה טבעי, הנר שלנו רוצה לעזור ולהדליק את של השני, הנר שלנו מלא חמלה.

ואני רוצה לדבר על הנר הזה של כל אחת ואחד מאיתנו, על הנפש הזה שלך ושלך, בואו ניתן לנפש שלנו את המקום.

לפני תקופה חוויתי מקרה שזעזע אותי, מאד, אשה שקפצה אל מות מקומה 15 ישירות אל כסא שממנו בדיוק קמתי. אני לא שוכחת את קול ריסוק האברים, אני לא שוכחת את המראה וזה ערער אותי, מאד וגם אני אז הבטחתי לעצמי לפקוח עיניים, לראות את השני שקשה לו. ומצאתי את הצמיד הזה ומאז אני מסתובבת איתו, נותנת לעצמי תזכורות במצבים של נפילה (כי מי לא נופל ברוחו מתישהו?)

ואז, הבנתי, זה לא פשוט לראות את הנר הכבוי של השני, המקצוע שלי ממציא לי המון מקרים של נרות פנימיים כבויים, אבל אין שום דרך לדעת את זה בלי שהם מספרים, הם נראים נפלא, הם אינטלגנטים ורהוטים בטירוף, הם מטפחים חזות של מליון דולר, אבל בפנים הם בקריסה, אין לנו דרך לנחש את זה.

ולכן, אני לא קוראת לכם לפקוח עיניים לנפש של השני, אלא לפקוח עיניים לנפש שלכן ושלכם!

קחו את הנפש שלכם ותקשיבו לה, תקדישו לה זמן, תנו לה את המקום שלה, תעשו לעצמכם טוב, ולא רק מה שאתם חייבים.

אתם מנהלים בית, מגדלים ילדים, קריירה, משכנתא, שכירות, משכורת, לימודים, כל אחד והמקום שלו, אתם שוכחים את הדברים הפשוטים שעושים טוב לנפש, אל תחכו שהיא תצעק, תנו לה יותר ממה שאתם חושבים שמגיע לכם.

תהנו מדברים קטנים, שיתנו לנפש שקט וטעינה.

אם לקרוא ספר טוב יעשה לכם טוב, קראו, גם אם יש המון משימות שמחכות לכם. אם לצאת לקפה עם חברה עושה לך טוב, קומי צאי אל תחשבי על אין לי זמן.

אם קריאת פרק תהילים, לימוד דף גמרא, האזנה להרצאה של רבנית, או צפייה בטיפים לבישול נכון עושה לכם טוב, תעשו את זה!

אם ״בזבוז זמן״ בקריאת כתבה בעיתוןף או באינטרנט, הוא מנוחה בשבילכם, גם אם אין שום מטרה ובזמן הזה לגמרי יכולתם להגיש עבודת סמינריון, בזבזו את הזמן הזה.

אם ראית תמונה של שדה פרחים ובא לך לצלם שם את הילדים, קומו צלמו, זה עושה לכם טוב. ואם בא לך לעמוד באמצע השדה הזה ולצעוק אבאאאאאאאא, תעשי את זה, תעשה את זה, אם זה ישחרר אותך.

אם בא לך לשבת בחיבוק ידיים ועיניים עצומות ולנשום רגעים של שקט בלי לעשות כלום, תעשי את זה, ולא משנה כמה כלים יש בכיור, אם תעשי את זה על כוס קפה וקוביית שוקולד, עוד יותר טוב, גם אם זה חורג מכללי הדיאטה.

אם בא לך לספר לעולם על הישג אישי, ציון טוב של הילד, קידום בעבודה, או להיפך, מקרה שמצער אותך, או שקרה לך באוטובוס, במונית, או סתם תובנה, ספר, זה עושה לך טוב, זה עושה לנפש שלך טוב.

אל תחכו שהנפש תצעק כדי להקשיב לה!

ואל תהיו עסוקים במה יגידו ובאי פרגון שמה שעושה לכם טוב עשוי לגרור, פרגנו קודם כל לעצמכם, כשתפרגנו לעצמכם, כולם יפרגנו לכם.

הנפש שלנו צריכה אותנו, בדברים הקטנים האלה.
כי כשהנפש רוצה, הגוף יכול, אז תעזרו לה להיות רוצה, תמיד!

ואל תאבדו את השמחה, אל תאבדו את האמונה, שמרו על הנפש המדהימה שלכם!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!