המהפכה הגדולה שתביא לקץ האנושות

את הדיון על השפעת הבינה המלאכותית (AI) על חיינו כדאי להתחיל מהסוף. מרבית המחקרים שניסו להשוות בין יכולות המוח האנושי לבין אלו של המוח הממוחשב, הגיעו למסקנה כי מוח האדם עדיין מנצח את המחשב בהפרש ניכר. למרות הקושי הרב שכרוך בהשוואה מסוג זה, ההערכות כיום הן כי מוחנו מסוגל לבצע חישובים בקצב הגבוה פי 30 ממחשב העל המהיר ביותר (נכון לשנת 2015). אם משווים את קצב תקשורת הנתונים במחשב לבין זה הקיים בין הסינפסות במוח האנושי, ההפרש אף גדול יותר.

אולם יתרונו של המוח האנושי, לכאורה, על פני המחשבים, לא צריך לתת לאף אחד סיבה טובה לישון בשקט. מאז ראשיתה של מהפכת המחשוב, טובי המוחות בעולם גויסו לשם השגת מטרה עיקרית אחת: צמצומו של הפער הזה עד לסגירתו, כמה שיותר מהר. חוק מור, שצפה כבר ב־1965 כי צפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים תוכפל מדי 18־24 חודשים, עדיין דוחף קדימה את קצב העיבוד של מעבדים, וגם קצב התקשורת בין מחשבים ממשיך לצמוח אקספוננציאלית. לכל ברור כי הכוחות הכלכליים העצומים שדוחפים מגמה זו לא צפויים להיעלם בטווח הנראה לעין, ועל כן היו בטוחים כי זה רק עניין של זמן עד שהפער בין מוח האדם לבין המכונה ייסגר לגמרי. כאשר זה יקרה, העולם שאנחנו מכירים ישתנה מהייסוד.

המין האנושי דוחף תהליך זה קדימה בחוזקה, אך גם נרתע מתוצאותיו האפשריות. המתמטיקאי התיאורטי אלן טיורינג, אחד מאבות מדעי המחשב, דן בסוגיה זו כבר בתחילת המאה הקודמת, וגם חלוצי המהפכה הדיגיטלית, ביניהם ביל גייטס, אילון מאסק וסטיב ווזניאק, הביעו לא פעם חשש מפני השפעותיה השליליות של הטכנולוגיה על המבנה החברתי. אולם אנשי הטכנולוגיה לא הרחיקו לכת כפי שעשה הפיזיקאי והוגה הדעות סטיבן הוקינג, שהזהיר מפני עתיד אפוקליפטי המזכיר את הסרט "המטריקס". בראיון מצולם שהעניק בשנת 2014, הזהיר הוקינג מפני עתיד שבו מכונות יגיעו להכרה שאין להן עוד צורך באנושות. "אני מאמין שלא יהיה הבדל עמוק בין מה שניתן להשיג באמצעות מוח ביולוגי לבין מה שניתן יהיה להשיג באמצעות מחשב", אמר הוקינג. "לפיכך, מחשבים יוכלו באופן תיאורטי לדמות אינטליגנציה אנושית – ואף לעלות עליה".

הוקינג אמנם ציין כי בינה מלאכותית עשויה להביא ערכים עצומים לאנושות, כמו ביעור מחלות ועוני ואף לפתור את בעיית שינויי האקלים, אך הוא גם הזהיר כי היא עלולה להוליד סיכונים עצומים עבור המין האנושי כמו פיתוחן של מערכות נשק עצמאיות, פריצת משברים כלכליים, וקונפליקט הולך ומתעצם בין מכונות בעלות תבונה לבין האנושות. "עלייתה של הבינה המלאכותית תהיה הדבר הטוב ביותר או הרע ביותר שקרה לאנושות, ואנחנו עדיין לא יודעים מה מבין השניים", סיכם את דבריו.

בינתיים בשטח, איש אינו ממתין לפתרון הדילמות המוסריות העולות מהדיון התיאורטי סביב השפעות הבינה המלאכותית. השיקול הכלכלי האכזרי שלפיו כוח המחשוב זול יותר מכוח האדם, ממשיך להניע את הפיתוח. בינה מלאכותית כבר אינה טכנולוגיה עתידית, היא כבר כאן, מסביבנו, ורבים מאיתנו מקבלים ממנה שירות יומיומי.

תוכנות מחשב המבוססות על בינה מלאכותית מדמות מחשבה אנושית במטרה לעבד כמויות עצומות של מידע בפרקי זמן קצרים ולהפיק תובנות ותבניות שניתן לעשות בהן שימוש. הן מחפשות תבניות בתוך ענן נתונים עצום ממדים, ומעדכנות עצמן כל העת, בהתאם לנתונים החדשים שזורמים לענן. התוכנות האלה מדמות למידה אנושית, כלומר הן מטייבות את עצמן בהתאם לכישלונות והצלחות. למעשה, מה שהופך תוכנה רגילה לתוכנת AI היא היכולת לעבד כמויות אדירות של מידע, תוך שינוי תמידי והתאמה של אלגוריתם ההחלטות למידע חדש שזורם כל העת.

אף שיכולות כאלה קיימות זה שנים רבות, אחת ההתפתחויות האחרונות בטכנולוגיה היא היכולת לקבל החלטות מבוססות AI בזמן אמת, ומערכות שמאפשרות זאת נקראות מערכות של "למידה עמוקה". תוכנות מעין אלה פועלות ברקע על גבי השרתים שמאחסנים את המידע האינסופי שכולנו מייצרים, ומחפשות תבניות שיכולות לשרת את מי שכתב אותן. התבניות האלו מועברות למכשירי הקצה – מחשב שולחני, סמארטפון או אפילו מכונית – ומשמשות כדי לספק לנו תובנות או החלטות בזמן אמת.

כך לדוגמה, מפעילה אמזון תוכנות שמנתחות את דפוסי השימוש שלנו ושל עוד מיליוני משתמשים אחרים, ומציעות לנו מוצרים שאולי נרצה לרכוש לצד המוצר שכבר רכשנו. העוזרות האישיות הדיגיטליות סירי ואלקסה יודעות לדבר איתנו בשפה טבעית. התוכנות של גוגל מנתחות את התמונות שלנו, ושל עוד מאות מיליוני אנשים בעולם, כדי לזהות מי בתמונה ולהציע לנו לתייג את התמונות או לערוך עבורנו אוטומטית את האלבומים. נטפליקס מציעה לנו המלצות לצפייה, וייז מציעה לנו מסלולי נסיעה ועוד ועוד. באותה שיטה, תוכל המכוניות האוטונומית להחליט עבורנו האם לעצור ברמזור או להמשיך לנסוע, להק של רחפנים ידע לנהל עצמו ולהוביל חבילות לסף ביתנו, והשעון החכם ידע להזהיר אותנו למפרע מפני אירוע בריאותי מסכן חיים כמו התקף לב.

בדרך לחיי נצח

לפני מימוש החזון של הוקינג על ביעור מחלות, יש הרבה יישומים בריאותיים שאנו צפויים לראות בשנים הקרובות. כיום, תהליך האבחון והטיפול בחולים עדיין די דומה לזה שהורגלנו בו במשך שנים רבות. רופאים משתמשים בידע ובניסיון שצברו, נעזרים בספרים, מחקרים וקולגות, ומגיעים למסקנה לגבי מחלות והטיפול בהן. גם הרופא הטוב בעולם יכול לעבד כמות מוגבלת של מידע, אך כאשר הידע הרפואי מכל החולים בעולם ירוכז במסד נתונים אחד, וכאשר מסד נתונים זה מתעדכן בזמן אמת מאינספור חיישנים המנטרים את בריאותם של מיליוני חולים בכל העולם, תוכנות AI יוכלו לשמש את הרופאים כדי לקבל החלטות מדויקות בהרבה.

כבר כיום משמש מחשב העל ווטסון של יבמ ככלי עזר לרופאים לאבחון מחלות ולבחירה של הטיפול האפקטיבי ביותר. לאחר שמזינים למחשב את נתוני החולה, כולל נתוני בדיקות כמו ביופסיה, MRI ועוד. התוכנה סורקת תוך כמה שניות מסד נתונים עצום הכולל כ־3,500 ספרי רפואה ומחקרים וכ־400 אלף נתוני מידע נוספים, מרביתם של חולים אחרים, ומפיקה דו"ח הכולל המלצות לבדיקות נוספות וטיפולים אפשריים. התוכנה גם מדרגת את הטיפולים לפי הסבירות שהם יהיו אפקטיביים. מסד הנתונים המשמש את ווטסון מתעדכן כל הזמן בנתונים של עוד חולים ובמחקרים נוספים, כך שהתוכנה לומדת ומשתפרת ככל שבסיס הנתונים שלה מתרחב.

המחקר הרפואי ותהליכי פיתוח תרופות יעבור מהפכה דומה. המחקר הרפואי כבר עוסק בניסיון להתאים טיפולים ותרופות לחולים בהתאם לנתונים האישיים שלהם. במקרים רבים הדבר נעשה באמצעות ניתוח נתוני הדי.אן.איי הייחודיים של החולה. בעולם עתידי כאשר נתוני די.אן.איי של מיליוני חולים יעלו לרשת, ניתן יהיה לסרוק נתונים אלו, להצליב אותם עם נתוני תגובות לתרופות ספציפיות ולמצוא דפוסים חוזרים. כך למשל, ניתן יהיה לדעת כי חולים בעלי רצף די.אן.איי מסוים מגיבים טוב יותר לתרופה מסוימת, ולפתח בעלות נמוכה יחסית תרופות המותאמות לדי.אן.איי הייחודי של החולה.

כעת, חשבו מה יקרה כאשר מיליוני חולים יחוברו לרשת באמצעות שעונים חכמים ויספקו מגוון נתונים נוספים כמו לחץ דם, רמות סוכר, קצב לב ועוד נתונים פיזיולוגיים. מסד נתונים שכזה, הכולל היסטוריה רפואית של מיליוני אנשים בכל העולם, מחקרים, ונתונים פיזיולוגיים, יכול לשמש ליצירת תבניות של מחלות והבנה עמוקה הרבה יותר של הגורמים להן והדרכים לטפל בהן. מעבר לכך, החיבור לרשת של המטופלים יוכל לסייע לקבל החלטות בזמן אמת – האם הכאבים שאני חווה עכשיו הם התקף לב ועלי למהר לבית החולים? האם הפעילות הגופנית שאני מבצע עכשיו מועילה או מזיקה לי? האם מה שחוויתי היה שבץ או סתם סחרחורת? השוואה רציפה בין נתונים פיזיולוגים לבין מסדי נתונים של מיליוני חולים אחרים, יכולה לשמש כאמצעי יעיל למניעת מחלות ואירועים בריאותיים עוד לפני שהם מתרחשים. "יש עדיין חסמים רגולטוריים שיש לפתור, נדרשת עוד הרבה עבודת מחקר והתאמות של מסדי נתונים, וגם צריך למצוא לזה את מודל הכלכלי, אבל לדעתי זה יקרה תוך עשור, לא יותר", מעריך יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל.

משלמים בנתונים

תחום נוסף העומד בפני מהפכה הוא תחום התחבורה. חזון המכונית האוטונומית קורם עור וגידים בשנים האחרונות, ככל שחסמים טכנולוגים הולכים ומוסרים. כמות המשאבים שמוזרמת למחקר בתחום זה מעידה כי הפתרון נמצא בהישג יד והוא אינו כל כך רחוק. גם במקרה הזה, מה שמאפשר את המהפכה הוא הבינה המלאכותית. המכונית האוטונומית עמוסה בחיישנים אשר מייצרים כמות עצומה של מידע. חיישנים אלו מפיקים משוב על המציאות שמסביב למכונית ומזינים את הנתונים למחשב אשר אמור לקבל החלטות בהתאם למציאות זו. כדי שהמחשב יבין את המציאות סביבו הוא מבצע השוואה תמידית בין הנתונים שהוא מקבל מהחיישנים לבין תבניות שיוצרו על ידי AI. כך הוא מצליח לנתח את התמונה סביבו ולפעול בהתאם.

תחום הבריאות ותחום התחבורה הם רק שניים מתוך שורה של תחומים שבהם צפויה בינה מלאכותית לחולל שינויים מהותיים כבר בטווח הנראה לעין. שינויים בתחומי המסחר בנכסים פיננסים, בסייבר, בפרסום המקוון ובהבנה ממוחשבת של שפה טבעית ותמונות, לצד הפריצה הצפויה בתחום האינטרנט של הדברים (IoT), כולם מתאפשרים הודות לבינה המלאכותית. אולם, כפי שציין הוקינג, לצד הערכים העצומים מתעוררות דילמות מורכבות שיידרשו טיפול, וכפי שתחום ההנדסה הגנטית מוגבל על ידי רגולציה, כך צפויה גם הבינה המלאכותית להיות מוכפפת להסדרה.

"התשתיות החוקיות שקיימות כיום יצטרכו להשתנות", אומר גרטי. "כאשר המכונות יהיו בעלות יכולת חשיבה והחלטה בזמן אמת, נצטרך לוודא שהן לא יקבלו החלטות בעלות השפעה שלילית על הכלל. עבורנו אנשי הטכנולוגיה, רגולציה היא מילה מפחידה שנתפשת כגורם שמעכב התפתחות טכנולוגית, אך חייבים לזכור שגם כיום יש הרבה רגולציה המוטלת על טכנולוגיה, למשל בתחום הפיננסי".

כאמור, חומר הגלם העיקרי של מהפכת הבינה המלאכותית הוא מסדי הנתונים העצומים שמחזיקות חברות עסקיות וגופים ציבוריים (ראו מסגרת). כל השירותים הנפלאים שאנחנו מקבלים כיום מגוגל, פייסבוק וחברות רבות אחרות, מושתתים על חוזה וירטואלי: בתמורה לשירותים חינמיים, המשתמשים מספקים לחברות את הנתונים שלהם. גופים עסקיים אלו מחזיקים בבעלותם את המידע שאנחנו ייצרנו עבורן, והם מחויבים לעמוד בדרישות רגולטוריות רכות יחסית, שנוסחו בעולם של טרום מהפכת הבינה המלאכותית. ואולם, ככל שמסדי נתונים אלו יגדלו ויכילו נתחים הולכים וגדלים מהמידע הפרטי של מיליארדי אנשים בעולם, כך תגבר הדרישה לשנות את אותו חוזה וירטואלי ולהפעיל רגולציה נוקשה יותר על גופים אלו.

תהליכים אלה כבר החלו בעיקר באירופה, אך יש עוד דרך ארוכה עד שהמידע האישי יחזור, אם בכלל, לשליטת המשתמשים. לצד נושא הפרטיות, צפוי גם שינוי ביחס הנוח שמקבלות גוגל, פייסבוק ושאר חברות האינטרנט שהפכו לצינור ההפצה העיקרי של תכנים עיתונאיים. חברות אלו משתמשות במידע שלנו למטרה ממוקדת – לייצר כמה שיותר קליקים על פוסטים, כתבות ושאר פרטי תוכן. עבורן, קליקים פירושם כסף. עץ ההחלטות שלהם אינו כולל משתנים מוסריים, וכך הן נהפכו לפלטפורמות הפצה נוחות מאוד לתכנים בעלי השפעה ציבורית שלילית – כמו חדשות שקריות (פייק ניוז). האם פייסבוק וגוגל יצליחו להתמודד בעצמן עם השאלות המוסריות שעולות מפעילותן? קשה להאמין. סביר יותר להניח שהרגולטורים בעולם יתעורר לפניהן.

סוף העולם?

בשוק העבודה השינויים בעקבות חדירה של טכנולוגיות AI הם עדיין אטיים, וקשה להעריך אם הם יואצו בשנים הקרובות. בינה מלאכותית אמנם תפטור את האנושות ממגוון עבודות רוטיניות ומשעממות, אך היא גם תהפוך הרבה מאוד עובדים לחסרי יכולת להתפרנס. השאלה העיקרית היא האם שוק העבודה יצליח להתאים עצמו לקצב השינוי הטכנולוגי, כך שבסופו של דבר מספרם של העובדים שיפלטו משוק העבודה יהיה קטן מזה של העובדים שייקלטו במשרות החדשות שתיצור הטכנולוגיה.

גרטי ניצב בצד של האופטימיים. "לאורך ההיסטוריה, מהפכות טכנולוגיות תמיד קידמו את האנושות", הוא אומר. "החשש היה קיים תמיד – כולל חשש לאיבוד מקומות עבודה. אני מאמין שתהיה הסטה של מקצועות, אבל במקביל לאובדן מקומות העבודה במקצועות שייעלמו, יתפתחו מקצועות ותעשיות שלמות שלא היו קיימים בעבר. נכון שהטכנולוגיה מתקדמת מהר יחסית, אך גם קצב הלימוד של אנשים והיכולת שלהם להשתנות גבוהים יותר משהיה בעבר".

מנגד, פירמת המחקר והייעוץ מקינזי, פרסמה בינואר האחרון מחקר שבו העריכה כי עד שנת 2055 יהיה ניתן להחליף כמעט מחצית ממקומות העבודה במכונות. במחקר של אוניברסיטת אוקספורד נטען כי הדבר יתרחש כבר בעוד 20 שנה. עם זאת, במקינזי העריכו כי מגוון גורמים, ביניהם חקיקה ושינוי ביחס של הציבור לטכנולוגיה, עשויים לעכב שינויים אלו בכ־20 שנים נוספות. רובוטיקה, בינה מלאכותית ולמידה עמוקה יגדילו אמנם את הפריון, כלומר את כמות התוצר לשעת עבודה ממוצעת, אך הן עלולות גם להעמיק עוד יותר את פערי ההכנסות בין אלו שיצליחו להשתלב בעולם החדש – לבין אלו שייפלטו ממנו.

אחד הפתרונות המוצעים על ידי כלכלנים הוא חיזוק מהותי של רשת הביטחון הסוציאלי, ויצירת סוג חדש של תמיכה – הכנסה בסיסית אוניברסלית (Universal Basic Income), שמדינות יעניקו למובטלים ולעובדים בעלי שכר נמוך, ותאפשר הכנסה מינימלית וקיום בכבוד. השנה החלה פינלנד בניסוי מסוג זה, ובהולנד מתוכנן ניסוי דומה ב־2018. הניסוי ההולנדי יארך שנתיים, והוא נועד לבדוק אם קצבאות המבטיחות תנאי חיים מינימליים יביאו לירידה במוטיבציה לחזור לשוק העבודה. ניסוי דומה שהחל בהודו ב־2011 הראה כי תמיכה כזו תמרצה את הנתמכים לקחת סיכון ולפתוח עסקים קטנים.

הולנד, פינלנד והודו נחשבות כלכלות סוציאליסטיות יחסית. השאלה המהותית יותר היא האם כלכלות בעלות אופי קפיטליסטי, כמו ארצות הברית, יאמצו מדיניות דומה. ייתכן כי שינוי תפישתי כה גדול יתאפשר רק בעקבות משבר כלכלי מהותי. בהרצאתו המצולמת מותיר הוקינג את שאלת השפעות הבינה המלאכותית פתוחה, ותולה את גורל האנושות בידי האנושות עצמה. אם תשכיל לנתב את השימוש בבינה מלאכותית למקומות מסוימים, האנושות תרוויח מכך ערכים בלתי נתפשים. אם תתעלם מההשלכות שליליות ותיתן לטכנולוגיה להתפתח ללא הכוונה, הבינה המלאכותית עלולה להביא על האנושות את קצה – כך סבור הוקינג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!