מי חינך את עיריית אלעד? גדעון סער • ומי לא בא? שרוליק פרוש

מהרגע בו נודע למוסדות הממ"ד באלעד על ביקורו המתוכנן של שר החינוך גדעון סער בעיר, הם החליטו להרים את הכפפה ולנצל את המומנטום לטובת הצרכים שלהם. עד כה, כל הטענות שלהם נגד ראש העיר, יצחק עידן, נתקלו בקירות אטומים, והנה נקרתה בפניהם ההזדמנות להשתמש בסער ולאיים באמצעותו על עידן.

איך עושים את זה? ובכן, תחילה החלו לזרום אל לשכתו של ראש העיר איומים על שביתה כללית במוסדות הממ"ד - דווקא ביום הביקור. לא נעים, כמובן, לראש עיר, לקבל את פניו של שר בממשלה עם שטיח אדום של שביתה, והלחץ עשה את שלו.

בימים האחרונים ניסה עידן לעשות הכול כדי להיעתר לבקשותיהם של ראשי בתי הספר וחברי מועצת העיר ולתקן את רשימת הליקויים אותה שלחו אליו ואל מנהל לשכתו.

האם הכול סודר על הצד היותר טוב? – מן הסתם לא לגמרי. מצד אחד, הוסר איום השביתה ושר החינוך זכה לסייר במוסדות ואף לשוחח עם התלמידים. מצד שני, הפגנה קולנית קידמה את פניו, מה שבוודאי גרם אי נעימות לראש העיר.

גדעון סער פתח את סיורו בעיר, כשהוא עושה את דרכו בתחילה ללא לווית ראש העיר, שהגיע אל הפגישה באיחור והצטרף במהירות אל הפמליה הגדולה. סער ניצל את הזמן שראש העיר נעדר, כדי לשמוע 'בנחת' ובלי מאזינים בלתי רצויים את טענות הורי תלמידות התיכון הטכנולוגי, שמחו על חוסר ההתייחסות למצוקתם, כשהם נושאים שלטים בידיהם: "שר החינוך עזור לנו", "בנות נזרקות כי לראש העיר אין שתי כיתות", "הבטחת תיכון – נתת רחוב!". בנות בתלבושות של תכלת וכחול ניסו להסביר לו על מה ולמה הן מטיחות את הטענות הקשות.

סער, יסודי כדרכו, המשיך 'לגבות עדויות'. עידן ניסה למנוע מהם מגע עם השר, אבל סער לא וויתר: הוא שוחח עם אנשים, עם תלמידות גדולות וקטנות, הקשיב, קרא מסמכים שהוגשו בפניו ובהחלט למד את החומר. לא בכל יום נקראת לידיו ההזדמנות 'להושיע' את הציבור הדתי-חרדי מידי ראש עיר...משלהם.

סיומו של הביקור כלל את הקטע הממלכתי של נאומים, ארוחה ודברי סיכום. אבל אין ספק שההתרשמויות יופקו לידי צעדים מעשיים גם לאחר שישוב שר החינוך אל לשכתו. לראשי הערים החרדיות מוטב לחשוב פעמיים בטרם ישושו על ביקורו של שר כזה או אחר במחוזם. ביקור של שר, הם צריכים לזכור, יכולה להיות גם שעתם היפה של כל מי שצבר טענות ולא מצא לעצמו אוזן קשבת.

מי שבא, ומי שלא בא

בשולי הביקור קשה להתעלם משני פרטים חשובים, שלא נעלמו בעיני התושבים.

האחד, היעדרו המופגן של סגן ראש העיר, ישראל פרוש, מהביקור. אך טבעי הוא כי בנו של מי שיושב במשרד החינוך ומורחק אל הקומה התחתונה של הבניין כעציץ שאין בו שימוש, ימנע מלהשתתף באירוע אליו לא הוזמן אביו.

על פי הנוהג המקובל משתתף סגן שר באירוע מסוג זה, וכדוגמה נציין אירוע מקביל: היה זה במסיבת עיתונאים אותה כינסו שר האוצר, יובל שטיניץ, ושר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, כדי להציג את הצעדים החדשים שלהם בתחום הגדלת היצע הדירות בשוק. שטיניץ הזמין לאירוע את סגנו, איציק כהן, וכיבדו בכבוד רב, כולל הושבתו בכסא נצמוד אליו, והצגתו בכל הכבוד הראוי בפני קהל המשתתפים. כך צריך שר לנהוג בסגן שלו, ומשלא כך נעשה, אך טבעי שהבן מוחה.

הפרט השני והמעניין לא פחות היא הגעתו המפתיעה של יו"ר החינוך העצמאי, הרב יוסף ליזרזון, בסיור, שלכאורה לא היה קשור במישרין לבתי הספר הכפופים לו. אחד הסודות הגלויים הוא שראשי מוסדות רבים מצאו להם כביש עוקף אל אוזנו וליבו של שר החינוך, והם עושים זאת דרך לשכתו של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ידידו של סער ומי שהיטיב לקשור עמו קשרים. לא פעם פגשנו בכנסת ראשי סמינרים, ארגונים חרדיים ועוד ועוד מוסדות, שנכנסו אל דלת לשכתו של ליצמן, ולא קשה היה להבין על מה ולמה. שכן, הם לא הגיעו כדי לבקש עוד חדר אחות במוסד...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!