המספרים מאחורי ההסכם עם ההסתדרות: כמה מעובדי רשות השידור יפוטרו?

ההסכם החדש שאליו הגיעו יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ומנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בנוגע ליישום רפורמת הסגירה-פתיחה בשידור הציבורי, עשוי היה להיות מושג כבר מזמן בהסכמות שקטות ובהבנות בין הצדדים. לכל הצדדים ברור כי יש להגביר את המאמצים לקליטת עובדי רשות השידור בתאגיד, ולשיפור תנאי הפרישה של עובדי הרשות שהופלו לרעה - והתקציב לכך כבר הוכן מראש.

לא רק זאת, אלא שחלק ניכר מההוספה של עובדי רשות השידור שיתקבלו לתאגיד היה אמור להתבצע בלי כל קשר להסכם עם ניסנקורן.

אלא שהסערות הפוליטיות, ובעיקר הרצון של ניסנקורן לאיים בהשבתה כדי להציג הישג לקראת מערכת הבחירות בהסתדרות, מנעו את האפשרות להגיע להסכם מתוך הבנה. כעת גיבשו הצדדים, תחת לחץ איום השביתה, הסכם שלפיו יגדל מספר העובדים מרשות השידור שיעברו לתאגיד, וישופרו תנאי הפרישה של חלק מעובדי רשות השידור.

הצדדים להסכם היו הפעם האוצר וניסנקורן. התאגיד עצמו והמנכ"ל אלדד קובלנץ, אמנם עידכנו את הצדדים בנתונים, אבל לא לקחו חלק פעיל בדיונים. כמו בפעמים קודמות, גם הפעם ההסכמות נעשו מעל לראשם, במו"מ פוליטי בין באב"ד לניסנקורן.

איך נוצרו פתאום תקנים חדשים בתאגיד?

המכסה המקסימאלית כאשר מדובר על כוח האדם בתאגיד השידור הציבורי (כולל עובדי חטיבת החדשות, או - אם יוקם לפי תזכיר החוק החדש - עובדי תאגיד החדשות הייעודי) היא כיום 750 תקנים. אלא שעד כה התאגיד לא הגיע למספר העובדים הזה, ולא השתמש בכל המכסה העומדת לרשותו להעסקת כוח אדם, לאור הקושי לגייס כמות עובדים גדולה כל כך בזמן קצר. בפועל, התאגיד אייש עד כה 693 תקנים בלבד (כ-450 מתוכם עובדי רשות השידור לשעבר), והוא עדיין יכול לגייס כ-60 עובדים נוספים.

מכסת כוח אדם של 750 תקנים נקבעה לאור העובדה שהתאגיד אמור היה לבצע בשנתיים הראשונות לקיומו הפקות במיקור חוץ – כלומר, שחלק מהשידורים יופקו על ידי חברות הפקה חיצוניות. חוזה כזה, למשל, נחתם עם אולפני הרצליה, בשווי של כ-20 מיליון שקל לשנתיים, להפקת שלוש שעות אקטואליה ביום.

תזכיר החוק שאמור לעבור בהמשך בכנסת מבטל את הפקות החוץ (נתניהו התעקש על המהלך, בין השאר כדי למנוע עלייה לאוויר של תוכנית תחקירים בהפקת חיים סלוצקי). ביטול מיקור החוץ יעניק לתאגיד תקציב ואפשרות לגייס כ-30 תקנים נוספים לתחום החדשות.

בסך הכל, התאגיד יוכל כעת לגייס כ-90 תקנים חדשים, ולפי ההסכמות עם ניסנקורן תינתן עדיפות לגיוס עובדים מרשות השידור. מכיוון שחלק מהתקנים האלה יאוישו על ידי כמה עובדים במשרות חלקיות, ההערכות הן שבסופו של דבר כ-100 עובדים נוספים של רשות השידור יתקבלו לתאגיד.

עדיפות זו אמנם מיטיבה את מצבם של עובדי הרשות, אך מנגד היא מגבילה את הגמישות הניהולית של התאגיד בגיוס עובדים על בסיס כישורים – ולכן התאגיד התנגד עד כה לכפייה כזו.

אז כמה עובדים של רשות השידור יפוטרו בסופו של דבר?

כיום יש כ-1,050 עובדים ברשות השידור. כ-450 מתוכם כבר התקבלו לעבוד בתאגיד, רובם במשרות מלאות, ולפי ההסכמות הנוכחיות, כ-100 עובדים נוספים יוכלו להצטרף אליהם. זאת בעקבות ההתחייבות בהסכם שהושג, הקובעת שתינתן להם עדיפות בקבלת עבודה בתקנים החדשים שיתפנו בתאגיד.

התוצאה היא שבסך הכל יועסקו בתאגיד כ-555 עובדים מרשות השידור, והמשמעות היא שמעל ל-65% מהעובדים בתאגיד יגיעו מהרשות. זאת בעוד שכיום החוק מחייב כי 51% בלבד מהעובדים יגיעו מהרשות, אם כי בפועל כבר כעת מדובר בכ-58%.

מלבד העובדים שיעברו לתאגיד, לכ-100 עובדים נוספים יוצע לעבוד במשרות שונות בשירות המדינה. העדיפות תינתן לעובדי הרשות בני 50-45, שלהם צפוי העתיד המאתגר ביותר בשוק העבודה.

המשמעות היא שלכ-650 עובדים תוצע משרה בתאגיד או בשירות המדינה. כ-400 עובדים נוספים, רובם בני יותר מ-50, יפרשו מהרשות ויקבלו פנסיית גישור משופרת עד גיל הפרישה.

איך ישופר מצבם של עובדי רשות השידור שהופלו לרעה?

בקרב עובדי רשות השידור יש כמה קבוצות עובדים, שכל אחת מהן זכתה לתנאי פרישה שונים. כל העובדים שגילם פחות מ-50 מקבלים מענקים מוגדלים, ואילו העובדים שמעל גיל 50 מקבלים מענקים ופנסיית גישור עד גיל הפרישה.

בנוסף, ברשות השידור היתה קבוצה של כ-120 עובדים בני יותר מ-50 אך בעלי ותק נמוך (שנכנסו לעבודה לאחר 1995). העובדים האלה, במסלול "פנסיה צוברת חדשה", הופלו לרעה לעומת עובדים וותיקים יותר. פנסיית הגישור שלהם אמורה הייתה להיות כ-3,000 שקל בממוצע בחודש בלבד, לעומת כ-7,000 שקל לשאר העובדים.

העובדים האלה מחו בחריפות גם נגד ההסתדרות על הזנחתם, ואף ניהלו מאבקים משפטיים. כעת סוכם כי יזכו לתנאי פרישה משופרים, שיסתכמו בתוספת של מאות אלפי שקלים לעובד.

האם ההסכמות האלה באמת לא יגרמו לחריגה תקציבית?

זה תלוי. אם בוחנים את התקציב השוטף של תאגיד השידור או בכלל של הוצאות השכר בשירות המדינה, לא תהיה חריגה. תקציב התאגיד לא יוגדל, והתקנים החדשים באים בעיקר על חשבון הפקות החוץ. גם בשירות המדינה יש תקנים פנויים, שבאיושם תינתן עדיפות לעובדי רשות השידור בגילאי 45 עד 50.

עם זאת, למהלך צפויות להיות עלויות חד פעמיות - אך לא מהותיות, ושיפור תנאי הפרישה של עובדי הפנסיה הצוברת החדשה תעלה כ-20 מיליון שקל.

בנוסף מלווה המהלך כולו בחשיפה לתביעות כספיות שעשויות להגיע למיליוני שקלים רבים נוספים. חברות ההפקה שעמן נחתמו חוזים להפקת תוכניות, ובעיקר אולפני הרצליה, עשויות לתבוע את יישום החוזה והתשלום על פיו.

כמו כן, אם תזכיר החוק להקמת תאגיד חדשות נפרד אכן יקודם, עשויה להיות הוצאה משמעותית נוספת. גם כך עלות דחיית ההקמה של התאגיד ל-15 במאי תסתכם ב-17 מיליון שקל. אולם כל הגורמים הנוגעים בדבר יודעים היטב, כי לא ניתן יהיה להקים את תאגיד החדשות הנפרד עד למועד זה, וכי יהיה צורך בדחייה נוספת של שבועיים לכל הפחות. כלומר - עלויות כפולות בגין הדחייה שעד להקמת התאגיד.

ארגון העיתונאים של ההסתדרות התייחס להבנות שהושגו בין יו"ר ההסתדרות למשרד האוצר, ומסר כי "יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מכר היום בנזיד עדשים את השידור הציבורי והפקיר את עיתונאיו. שלוש שנים לאחר שלא נאבק נגד השימוש בחוק כדי לפטר את עובדי רשות השידור, הוא בוחר שלא להיאבק גם נגד החוק שפוגע בעיתונאי תאגיד השידור הציבורי, שחלקם מגיעים מתוך רשות השידור עצמה, ונותן יד לפירוק ההתארגנות שלהם. בחסות הכרזה על שביתה מדומה, ניסנקורן בחר לשתף פעולה ללא שום מאבק עם מהלך בזוי וחסר נימוק ענייני שכל מטרתו היא להקל על ראש הממשלה להשתלט על השידור הציבורי".

בדיל עם ניסנקורן, הוא סולל את הדרך לתמיכה שלו בתזכיר לתיקון חוק השידור הציבורי, שגובש בהסכם בין ראש הממשלה ושר האוצר, משה כחלון. לפי התזכיר, ללא כל סיבה נראית לעין תחוסל חטיבת החדשות של תאגיד השידור "כאן" ובמקומה יקום תאגיד ייעודי נוסף לחדשות. כל גורמי המקצוע מזהירים כי הדבר יביא לכאוס ולפגיעה קשה השידור הציבורי, וכעת ניסנקורן נותן יד למהלך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!