בעל התפילה המיתולוגי מפוניבז' מספר על ליטא של לפני השואה • הקלטה

זה היה בערך בשנת תש"כ, עשרים וחמש שנה אחרי השואה האיומה, כינס הרב מפונוביז' (שאיבד אשה וילדים בשואה - נותר לו רק בן אחד, איתו הוא בדיוק שהה בשליחות בחו"ל), בבניין מיוחד שבנה לזכר הקהילות - "אהל קדושים" על קירותיו המתנשאים חרט את הפסוק מהנביא עובדיה "ובהר ציון תיהיה פליטה והיה קודש", את שרידי הקהילות אודים מוצלים הרב אמר קדיש בבכיות עצומות, ויד ימינו בהקמת עולמה של תורה בארץ ישראל הרב משה פורטמן חזן ישיבת פונוביז'

להלן חלקים מתומללים מאידיש:




"כאשר החזיר מיער, החיה הנאצית הרג טבח ועינה את בשר חסידך בואו ונתייחד עם זכרם הקדוש עם זכר קהילות הקדש בליטא וגלילותיה. "הרב שליט"א [זצוק"ל] הוא רבי יוחנן בן זכאי של הדור כינס אותנו ...

"אין נחמה אין מנחמים כולנו אבלים ... לא זכינו להביא אותם לקבורה .. לא ישבנו עליהם שבעה אין לנו אבלים .. "אנו נושאים אותם על לוח ליבנו ...

"בואו נכנס לרגע לבית כנסת בליטא שקירותיו ספוגים בתורה תפילה ואמונה טהורה ....מעלות השחא מלאו בתי הכנסת במתפללים בלמדניים בשקדניים בעילויים בצדיקים ביהודים מפוייחים עמלי כפיים.

"בואו אחים נגש ברתת לארון הקדש בעיירה היהודית ונבכה יחדיו בפיוט מהקינות לט"ב "תורה תורה חגרי שק והתפלשי באפרים. אבל יחיד עשי לך ומספד תמרורים.

"על תופשי משוטיך ופורשי מכמורים. מלחיך וחובליך במים אדירים.

"עורכי מערכך מיישרי הדורים. מפענחי צפוניך ומגלי מסתורים.

"מי יפרק הויות ומי יתרץ שברים. מי ישדד מעמקיך וחתו אכרים.

"מי ילחום מלחמתך וישוב לשערים. כלי מלחמה אבדו ונפלו גבורים", מתייפח הרב פורטמן ומספר שהוא ושני חברים בני ישיבה צעירים הי"ד אחרי שהגרמנים נכנסו לעיירה שוואעל הלכנו בלהט לביה"כ להציל את ספרי התורה ...

"והנה אנו רואים את ספרי התורה מושלכים בבית הכסא מרוחים בצואה רח"ל ...

"מיד ניקינו והעלנו את סה"ת לעליית הגג ...
"אוי ווי אימהותינו הכשרות הצנועות והחסודות טובות הלה הרחמניות גומלות חסדים יום וליל... האידישע מאמע... שמסרו נפשם שהילד ילך לחיידר... ילדים בני 6-8 ילדי החומש ילדי המשניות נלקחו להריגה באכזריות נוראה

"האם נשמע פעם כצעקתה ... איך נוכל לשכוח אותם בואו נזכור את הקדושים איך ? באו נמשיך לחיות אותם ואיתם ....חים ואחיות יקרים! לחיות איתם זה נקרא עם הטוב לב ! עם ההרגשה של אחד לזולת ... באותה דרגה כמו שאב ואם נושאים עולל ויונק על כפיים לבור ההריגה ... מה נותר להם לעשות באותן רגעים לחבק לעטוף באהבה להגן על הגוף הצנום לקבל את הכדור הרצחני קודם..
"בואו אחים, נחיה באהבה בלא קנאה בערכים נעלים באמונה יוקדת כמו הנעקדים והנשחטים ברגעים שהובלו לסוף המר.

"האמינו מעל הטבע כמו אאע"ה בזמן עקידת יצחק ע"ה שהאמין "כי ביצחק יקרא לך זרע" כך האמינו אימהותינו ואבותינו כמו חנה ושבעת בניה.... האמינו בנצח ישראל...

"אנוכי אנוכי הוא מנחמכם...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!