ירושלים: המונים ניחמו את משפחת דייטש • תיעוד
אלפי מנחמים מכל גווני הקשת ומכל רחבי הארץ זרמו בימים אחרונים לנחם את בני משפחת דייטש אחרי פטירת הקדוש הרה"ח רבי מנחם מנדל מרדכי בן הרב יוסף אליהו הי"ד - צפו
- משה ויסברג
- כ"ח ניסן התשע"ז
זרם בלתי פוסק של מנחמים מכל גווני הקשת נהרו בשבוע האחרון לרחוב יוסף גבאי 7 בירושלים לנחם את האחים הגדולים לבית דייטש, ואת הבנים הצעירים המשמשים כשלוחים, תלמידי חכמים ועסקני ציבור, ולהשתתף בצערם על פטירת אביהם השליח הרב מנחם מענדל דייטש הי"ד שנפטר מפצעיו לאחר שהותקף על ידי פורעים באוקראינה בחודש תשרי האחרון.
עצב עמוק ניבט מעיני ההמונים המגיעים להשתף בצער באסון הגדול - כל אחד וסיפורו, כל אחד ועדותו. רב אחד מספר על משפחתם העניפה שגדלו לתפארת, ורק בזכות שהרב דייטש דחק בהוריו, שהיגרו לצרפת, לפני כארבעה עשורים, להוציא את ארבעת ילדיו מבית הספר של הנוכרים ולהכניסם במוסדות שניאור שבהנהלתו, ללא כל תמורה. כיום כל הילדים דמויות רבניות.
השני מתאר את החיכוכים המתמשכים בינו לבין הוריו שלא ראו בעין יפה את חזרתו בתשובה. עד... שפגשו ברב דייטש. הרב מענדל דייטש לא ניסה לשכנע אותם במאומה, הוא רק הקסים אותם באישיותו. זה הספיק. אם ילדיי יהיו דומים לרב דייטש אנו תומכים בחזרתם בתשובה, היו מכאן ואילך דבריהם. יהודי אחר מספר כיצד מצא את עצמו בפריז בלא קורת גג, הרב דייטש קיבל אותי לביתו. שלושה חודשים שהיתי באש"ל מלא בביתו. מצידם היה נראה כי גם אם אשאר שנתיים יעזרו לי. ואכן היו יהודים שלא זזו מביתם, והם הרב והרבנית דייטש אירחו את כולם בסבר פנים יפות.
קרובי המשפחה, גם בדרגה שניה ושלישית מתארים את הרגשת האחוה שהעניק להם. בני ובנות דודים קיבלו תחושה של בנים. כל אחד מהם רגיל היה לקבל מילות חיזוק, סבב של טלפונים היה עורך כדי לוודאות שהכל משתתפים בשמחת קרוביהם. ומתנות לרוב בכל מיפגש משפחתי. ממנו למדנו חשיבות של קירבה משפחתית כמו גם אופן היחס לילדים. הוא ראה את הטוב שבילדיו ולא חדל מלהדגיש זאת באזניהם ובאוזני רבותם. והדברים החיוביים פעלו את שלהם. מילים אלו מינפו את הפוטנציאל של בני משפחתו, המשמשים כמודל לחיקוי כרבנים ושלוחים מוצלחים ברחבי תבל.
הקהל מתקשה לעכל את הטרגדיה הנוראית. כיצד ידי עשיו גדעו באחת, בידיהם המגואלות בדם, את חייו הטהורים מלאי העשייה והאמונה המשולבים בשמחה מדבקת. אבל מפעלי חייו נשארו גם נשארו וימשיכו לפרוח. כשבני משפחתו ימשיכו לישא בגאון את דרכיו. בין המנחמים הרבים הגיעו אדמו"רים, רבני ערים, חברי בית דין רבני חב"ד, שלוחים מכל העולם.
עצב עמוק ניבט מעיני ההמונים המגיעים להשתף בצער באסון הגדול - כל אחד וסיפורו, כל אחד ועדותו. רב אחד מספר על משפחתם העניפה שגדלו לתפארת, ורק בזכות שהרב דייטש דחק בהוריו, שהיגרו לצרפת, לפני כארבעה עשורים, להוציא את ארבעת ילדיו מבית הספר של הנוכרים ולהכניסם במוסדות שניאור שבהנהלתו, ללא כל תמורה. כיום כל הילדים דמויות רבניות.
השני מתאר את החיכוכים המתמשכים בינו לבין הוריו שלא ראו בעין יפה את חזרתו בתשובה. עד... שפגשו ברב דייטש. הרב מענדל דייטש לא ניסה לשכנע אותם במאומה, הוא רק הקסים אותם באישיותו. זה הספיק. אם ילדיי יהיו דומים לרב דייטש אנו תומכים בחזרתם בתשובה, היו מכאן ואילך דבריהם. יהודי אחר מספר כיצד מצא את עצמו בפריז בלא קורת גג, הרב דייטש קיבל אותי לביתו. שלושה חודשים שהיתי באש"ל מלא בביתו. מצידם היה נראה כי גם אם אשאר שנתיים יעזרו לי. ואכן היו יהודים שלא זזו מביתם, והם הרב והרבנית דייטש אירחו את כולם בסבר פנים יפות.
קרובי המשפחה, גם בדרגה שניה ושלישית מתארים את הרגשת האחוה שהעניק להם. בני ובנות דודים קיבלו תחושה של בנים. כל אחד מהם רגיל היה לקבל מילות חיזוק, סבב של טלפונים היה עורך כדי לוודאות שהכל משתתפים בשמחת קרוביהם. ומתנות לרוב בכל מיפגש משפחתי. ממנו למדנו חשיבות של קירבה משפחתית כמו גם אופן היחס לילדים. הוא ראה את הטוב שבילדיו ולא חדל מלהדגיש זאת באזניהם ובאוזני רבותם. והדברים החיוביים פעלו את שלהם. מילים אלו מינפו את הפוטנציאל של בני משפחתו, המשמשים כמודל לחיקוי כרבנים ושלוחים מוצלחים ברחבי תבל.
הקהל מתקשה לעכל את הטרגדיה הנוראית. כיצד ידי עשיו גדעו באחת, בידיהם המגואלות בדם, את חייו הטהורים מלאי העשייה והאמונה המשולבים בשמחה מדבקת. אבל מפעלי חייו נשארו גם נשארו וימשיכו לפרוח. כשבני משפחתו ימשיכו לישא בגאון את דרכיו. בין המנחמים הרבים הגיעו אדמו"רים, רבני ערים, חברי בית דין רבני חב"ד, שלוחים מכל העולם.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות