מה הפירוש "אלה": וכיצד לא נתייאש / הרב זורייבין

אחד הנושאים המרכזיים בפרשתנו הוא טומאת בעלי חיים האסורים באכילה ושרצים המטמאים בנגיעה.

"אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנוגע בהם במותם יטמא"

מה פירוש המילה 'אלה'?

מובא במדרש שהיה רבן גמליאל קורא את הפסוק בתהילים "עושה אלה לא ימוט לעולם", היה בוכה ואומר: "מי יכול לעשות את כל אלה? (=לקיים את כל מצוות ה' בשלמותן) וכשהיה רבי עקיבא קורא את הפסוק הזה היה משחק.

שאל אותו רבן גמליאל: מפני מה אני בוכה ואילו אתה משחק?

אמר לו רבי עקיבא: בעניין הטומאות והשרצים נאמר 'אל תטמאו בכל אלה', כיצד ייתכן שאדם ייטמא לכולם, הלא אם נגע רק באחד מהם כבר נטמא?! אלא שאם נגע בשרץ אחד - כאילו נגע בכולם. ולפי שידוע שמידה טובה מרובה על מידת פורענות פי חמש מאות (אזי) אם הנוגע בשרץ אחד כאילו נגע בכולם, כל שכן אם עשה אחת מהמצוות האלו, כאילו עשה כל המצוות כולן.

שכשם שכתוב לשון 'אלה' בשרצים ובטומאות, ואם נגע באחד כאילו נגע בכולם, כך כל העושה מצוות שכתוב בהן גם כן לשון 'אלה', אם עשה אחת מהן, כאילו קיים את כולן.
אמר לו רבן גמליאל: ניחמתני עקיבא ניחמתני!

הייאוש הוא אחת מתחבולות היצר, הוא מרפה את ידיו של אדם בתואנה, כי בין כה וכה לא יוכל להגיע לדרגות גבוהות של שלימות בעבודת ה', ואם כן אין לו סיבה להתאמץ. אולם כאשר המדד הוא לאו דווקא מבחן התוצאה, אלא ההשתדלות, וגם השכר נקבע על פיה, יש בכך כדי לסייע לאדם להתגבר על הייאוש.

כאשר אנו עמלים לקדם ילדים מוגבלים, קל מאד ליפול לזרועות הייאוש. הסיכויים להגיע לתוצאה מושלמת קלושים, קצב ההתקדמות איטי מאד, ולא תמיד ניכר.

זר כי יביט בעבודת הצוות במרכז השיקומי, יעמוד נפעם אל מול כוח ההתמדה וההשקעה הבלתי מוגבלת של הצוותים המקצועיים. אין ספור שעות פיזיותרפיה רק כדי שילד קטן יוכל לצעוד מספר צעדים בכוחות עצמו. עשרות שעות אימון בתפעול המחשב, רק כדי לאפשר לפעוט לתקשר עם סביבתו, אין ספור דרכים ושיטות לימוד שנועדו להקנות לנער המוגבל את יכולת הקריאה.

זו עבודה סיזיפית וקשה, אך שכרה בצידה. ישנו השכר הצפוי לעתיד לבוא, אך ישנו גם השכר בעוה"ז - תחושת הסיפוק והאושר הגדול, כאשר ילד מצליח לבצע משימה בכוחות עצמו.

אחת הדוגמאות המעניקות לנו מוטיבציה הוא דוד, ילד מקסים כבן 4 הסובל מסי.פי. יום יום הוא עושה את דרכו מגבעת שמואל לגן מש"י בירושלים. במש"י לא הבטיחו דבר, אך נתנו לו סיכוי ללכת. קודם לכן, המליצו בגן בו למד לרכוש לו כיסא גלגלים אך אצלנו הכלל הוא שלא מרימים ידיים מראש. קודם מנסים. הרציונל הוא כי ההשקעה משתלמת, גם אם לא הגענו לתוצאה המושלמת, כמאמר המשנה באבות: "לא עליך המלאכה לגמור... ונאמן הוא בעל מלאכתך לשלם שכרך".

שבת שלום

*הכותב משמש כמנכ"ל מש"י (מרכז שיקום ילדים) המטפל ומסייע לילדים עם נכויות פיזיות ומעניק להם את מכלול הכלים הנדרשים להם לצורך קידומם ושילובם בקהילה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!