האם שבט יששכר חסם את אוניות שבט זבולון?
"לא זכור לי ששניים עשר השבטים היו מרביצים אחד לשני באופן קבוע. לא זכור לי שה'יששכרים' באו לחופי הימים של ה'זבולונים' וחסמו להם את תנועת האוניות הסדירה באזור" • המוזיקאי עמירן דביר מביט מהצד על המחלוקת במגזר החרדי - ומתעצב • ויש גם המלצה
- עמירן דביר
- כ"ה ניסן התשע"ז
- 5 תגובות
אהבת ישראל. צילום אילוסטרציה: אריאל רבינסקי צילום: אריאל רבינסקי
למי שלא יודע, ימי ספירת העומר ידועים בהסטוריה של העם היהודי כימים של כישלון באהבת חינם וריבוי מחלוקות, שלא תמיד היו מוצדקות. סוג של לריב על מנת לריב.
המון חורבן קרה בגלל שלא כיבדו אחד את השני, ולי זה תמיד הרגיש שהקב״ה 'מתמודד' איכשהוא עם עבירות של בן אדם למקום, אבל לעומת זאת העניינים של בן אדם לחבירו, כנראה מכאיבות לו מאד.
מבריאת העולם ועד היום, כל מחלוקת שלא היתה לשם שמים רק החריבה, לא רק את הצד הצודק, את שניהם, כיוון שכשלא מתנהגים בכבוד אחד לשני, החורבן חל על כולם.
ידוע הדבר שבדור המבול כשחטא כל בשר על פני האדמה, עדיין לא החליט הקב״ה על עונש קולקטיבי. הקש ששבר את גב סכר המים של העולם היה דווקא עניין הגזל, כי את זה כנראה הקב״ה לא יכול לשאת, את הרוע שבין אדם לחברו.
יש גם את סוג המריבות, שלדעתי הכי מכאיבות לו: המריבות באיצטלה של דת. כאבא שרואה את ילדיו מכים אחד את השני בגלל שכל אחד פירש והבין אחרת את דברי האב.
והאב, יושב לו בצד דומע וכאוב, ואומר לעצמו: "אבל כל מה שרציתי זה שהם יאהבו אחד את השני, וכל מה שאמרתי להם היה רק בשביל זה, והם לקחו את דבריי - והפכו אותם".
ואז מגיע השלב, שבלית ברירה, הוא מוציא את ילדיו זמנית מהבית, כיוון שלא יכול לשאת יותר את הצער, או אף יותר מזה: שורף את הבית ומתחבא גם הוא, ואז, אוייי כמה קשה יהיה למצוא אותו ולשכנעו לבנות את הבית שזה עתה שרף,בחזרה.
תכלס, בואו נשתדל לעשות לאבאל׳ה חוויה מתקנת ולהרבות באהבת חינם. איך עושים את זה? פשוט מאד, במקום לחפש את השוני, חפשו את המחבר. תופתעו לגלות שאם רק תרצו, תמצאו.
לא זכור לי ששניים עשר השבטים היו מרביצים אחד לשני באופן קבוע.
לא זכור לי שה'יששכרים' באו לחופי הימים של ה'זבולונים' וחסמו להם את תנועת האוניות הסדירה באזור. נהפוך הוא, ה'יששכרים' נשארו בישיבה וידעו להודות ל'זבולונים' על התמיכה שלהם, שבזכותם הם יכולים לשבת ללמוד.
היו אמנם פעמים של כאוס דוגמת 'פילגש בגבעה', ואולי זה קרה כדי שנוכל ללמוד מהטעויות של אבותינו, שלפחות שפיכות הדמים לא היתה לגמרי לחינם. אם בית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם, בין היתר, ברור שהוא ייבנה על אהבת חינם.
תחשבו שכל אחד ואחד מאיתנו שנוהג לפנים משורת הדין עם חברו, תורם אבן נוספת לבית המקדש השלישי. ואם אנחנו מתרגשים מלכתוב אות בספר תורה, איך לא נתרגש מאבנים של בית המקדש? אבנים שאנחנו ממש תרמנו, השם שלנו חקוק עליהם, אבן שנולדה כתוצאה מאהבת חינם, זאת אבן שלא תוכל להחרב לעולם.
אוהב כל אחד ואחד מכם, עמירן.
המון חורבן קרה בגלל שלא כיבדו אחד את השני, ולי זה תמיד הרגיש שהקב״ה 'מתמודד' איכשהוא עם עבירות של בן אדם למקום, אבל לעומת זאת העניינים של בן אדם לחבירו, כנראה מכאיבות לו מאד.
מבריאת העולם ועד היום, כל מחלוקת שלא היתה לשם שמים רק החריבה, לא רק את הצד הצודק, את שניהם, כיוון שכשלא מתנהגים בכבוד אחד לשני, החורבן חל על כולם.
ידוע הדבר שבדור המבול כשחטא כל בשר על פני האדמה, עדיין לא החליט הקב״ה על עונש קולקטיבי. הקש ששבר את גב סכר המים של העולם היה דווקא עניין הגזל, כי את זה כנראה הקב״ה לא יכול לשאת, את הרוע שבין אדם לחברו.
יש גם את סוג המריבות, שלדעתי הכי מכאיבות לו: המריבות באיצטלה של דת. כאבא שרואה את ילדיו מכים אחד את השני בגלל שכל אחד פירש והבין אחרת את דברי האב.
והאב, יושב לו בצד דומע וכאוב, ואומר לעצמו: "אבל כל מה שרציתי זה שהם יאהבו אחד את השני, וכל מה שאמרתי להם היה רק בשביל זה, והם לקחו את דבריי - והפכו אותם".
ואז מגיע השלב, שבלית ברירה, הוא מוציא את ילדיו זמנית מהבית, כיוון שלא יכול לשאת יותר את הצער, או אף יותר מזה: שורף את הבית ומתחבא גם הוא, ואז, אוייי כמה קשה יהיה למצוא אותו ולשכנעו לבנות את הבית שזה עתה שרף,בחזרה.
תכלס, בואו נשתדל לעשות לאבאל׳ה חוויה מתקנת ולהרבות באהבת חינם. איך עושים את זה? פשוט מאד, במקום לחפש את השוני, חפשו את המחבר. תופתעו לגלות שאם רק תרצו, תמצאו.
לא זכור לי ששניים עשר השבטים היו מרביצים אחד לשני באופן קבוע.
לא זכור לי שה'יששכרים' באו לחופי הימים של ה'זבולונים' וחסמו להם את תנועת האוניות הסדירה באזור. נהפוך הוא, ה'יששכרים' נשארו בישיבה וידעו להודות ל'זבולונים' על התמיכה שלהם, שבזכותם הם יכולים לשבת ללמוד.
היו אמנם פעמים של כאוס דוגמת 'פילגש בגבעה', ואולי זה קרה כדי שנוכל ללמוד מהטעויות של אבותינו, שלפחות שפיכות הדמים לא היתה לגמרי לחינם. אם בית המקדש השני חרב בגלל שנאת חינם, בין היתר, ברור שהוא ייבנה על אהבת חינם.
תחשבו שכל אחד ואחד מאיתנו שנוהג לפנים משורת הדין עם חברו, תורם אבן נוספת לבית המקדש השלישי. ואם אנחנו מתרגשים מלכתוב אות בספר תורה, איך לא נתרגש מאבנים של בית המקדש? אבנים שאנחנו ממש תרמנו, השם שלנו חקוק עליהם, אבן שנולדה כתוצאה מאהבת חינם, זאת אבן שלא תוכל להחרב לעולם.
אוהב כל אחד ואחד מכם, עמירן.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות