בג"צ שבת: מה החרדים צריכים ללמוד מגדעון סער

אין צורך להעמיק בהחלטת בג"ץ שניתנה אמש בנושא פתיחת המרכולים בת"א בשבת – בכדי להבין שמשהו לא טוב קורא לגוף שמנהל אותנו – המדינה.

במשך שנתיים וחצי, המדינה התנהלה באופן לא מקצועי ואפילו מטריד. אם כך היא מתנהלת בנושאים ביטחוניים ואחרים הרי שמצבינו עגום ביותר. שנתיים וחצי שהיא עושה צחוק מבג"ץ ובעיקר מעצמה. מתחייבת על לוחות זמנים ולא טורחת לעמוד בהם.

אתמול, אזרחי ישראל שהשבת חשובה להם – חטפו את המכה הכואבת. הנציגים החרדים - שהם חלק בלתי נפרד מהממשלה החלטוריסטית הזו - שולפים פלסטרים חסרי תועלת כמזור לחולה הגוסס.

אולם, נעזוב לרגע את ההתנהלות החובבנית של המדינה, היכן היו הנציגים החרדים והדתיים במשך כל השנתיים וחצי האחרונות, מדוע הם לא שמו קץ למריחות מול בג"ץ, הרי התוצאה הייתה ידועה מראש.

צריך לומר את האמת: שר הפנים לשעבר גדעון סער הלא דתי – היה היחיד שהיה לו אומץ לעשות צעדים למען השבת והצביון היהודי בישראל. גם שופטות בג"ץ יודעות בלבן, כי אם סער לא היה מגיש את התפטרותו ויוצא ל'פסק זמן' – הסאגה הייתה מסתיימת לפני למעלה משנתיים, ומסתבר שהתוצאה הייתה הרבה יותר טובה מהחלטת בג"ץ שהכשירה לחלוטין את השרץ, בעיקר בגלל סחבת המדינה.

קצת חזרה אל ההתחלה: ב-29.6.2014, הודיע סער - שר הפנים דאז כי הוא החליט שלא לאשר את חוק העזר העירוני של עיריית ת"א, וכי הוא מתנגד לפתיחת המרכולים בשבת.

בהחלטה כתב סער כי "חוק העזר המוצע פוגע בערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא פוגע במרכיב הדמוקרטי בכך שהוא יוצר זילות לעקרון שלטון החוק שהינו יסודי בכל משטר דמוקרטי. הוא פוגע במרכיב היהודי בפוגעו בצביון הלאומי והחברתי של השבת שהוא מרכיב של המרחב הציבורי".

סער הוסיף: "חוק העזר המוצע פוגע באיזונים העדינים בדבר הפעילות העסקית המקובלת בשבת. תפיסה מאוזנת היא זאת, המביאה בחשבון את חשיבותה של השבת כסמל לאומי במדינת ישראל עבור הציבור הרחב, כמו גם את זכויותיהם ורגשותיהם של ציבורים שונים. אוכלוסיות אלה, אינן רק בני הציבור הדתי, אלא גם אנשים שומרי מסורת וחילונים אשר חשובה להם איכות החיים ומבקשים לשמור על אופיו של יום המנוחה השבועי היחיד".

עוד הוסיף שר הפנים דאז, "עקרון יום המנוחה השבועי – הינו עקרון יסוד במדינתנו. זוהי מתנת העם היהודי לאנושות כולה. במשך ההיסטוריה אימצו עמים רבים נוספים עקרון זה. שמירת צביון יום השבת, וייחודו, בין היתר, על-ידי צמצום המסחר בעיר, מהווה אינטרס חשוב במעלה לציבור הישראלי ככלל ולציבור היהודי בפרט במדינתו. אכן, לייחודה של השבת בפרהסיה הישראלית יש רקע והקשר דתי, אך היא נשענת גם על אדנים תרבותיים, היסטוריים ולאומיים. השמירה על צביון השבת אינה עניין דתי בלבד, אלא לא פחות מכך עניין תרבותי, לאומי וחברתי חשוב במעלה, אשר יש חשיבות עליונה בשימורו".

בעקבות החלטתו של סער, ביום 13.8 עיריית ת"א הגישה בפניו חוק עזר חדש, אלא שכחודש לאחר מכן, ב -18.9 סער התייצב מול המצלמות והודיע בהפתעה על לקיחת 'פסק זמן' מהחיים הפוליטיים.

סער לא המתין וניצל את ימיו האחרונים כשר הפנים ובתאריך ה-7.10 כ-60 יום מאז שהתיקון הונח על שולחנו - הוא הודיע כי הוא לא מקבל אותו וכי הוא מבקש לעכב את פרסומו ולא להכשיר את פתיחת המרכולים בת"א בשבת.

"לנגד עיני עמדה ועודנה עומדת השאלה: איך יראה הרחוב הישראלי ביום השבת תוך תקופה של מספר שנים לא רב, הרף עין במונחים היסטוריים", כתב סער בהחלטתו, "אני משוכנע כי רוב גדול של אזרחי ישראל, ללא תלות באורח חייהם אינם מעוניינים שאופיו של הרחוב ביום השבת יהפוך אט אט ליום חול, ואולם התנהלות על פי "כוחות השוק" מבלי להפעיל - אמות מידה ולקבוע עקרונות ערכיים לפעולה, עלולה, וסביר שכך יהיה, להביא למצב זה מבלי שנפלה בנושא הכרעה חברתית מוסכמת ומושכלת". ההודעה האמיצה של שר הפנים עוררה גל האהדה במגזר החרדי והוא זכה לשבחים ולהלל.

כזכור, חודש לאחר מכן בתאריך 3.11 סער הגיש את מכתב התפטרות מהכנסת ובכך העביר את המושכות בנושא לשר הפנים שהגיע אחריו, גלעד ארדן ואחר חצי שנה - סילבן שלום.

מכאן הסחבת החלה: בתחילה היה נראה כי העסק מתחיל לרוץ, אולם, ב- 13.10.2015 הגיעה תשובת המדינה שטענה כי שר הפנים שלום לא יכול לעסוק בנושא מחמת ניגוד עניינים. לאחר 11 יום בישרה המדינה לבג"ץ כי היא מעבירה את הסמכות על חוק העזר העירוני משר הפנים לממשלה והודיעה על הקמת ועדת מנכ"לים שתגבש את עמדתה בתוך 180 יום, מה שכידוע לא קרה. בג"ץ לא אהב את הסחבת והוציא צו על תנאי.

בתחילת שנת 2017, לאחר שדו"ח המנכ"לים שגובש הופץ בין חברי הממשלה, ולאחר שהנציגים החרדים ראו כי הדו"ח ממליץ לפתוח עסקים רבים בשבת – המפלגות החרדיות הציגו דרישה להשיב את הסמכויות לשר הפנים. הם שיגרו מכתב לראש הממשלה והנושא ירד מסדר היום של ישיבת הממשלה, בהמשך 'הבית היהודי' הצטרפה לדרישה.

הסוף ידוע: שבוע לאחר מכן, דו"ח המנכ"לים הוצג בישיבת הממשלה, והוחלט "לדחות את ההחלטה בנושא" עד להכרעה בסוגיית איחוד הערים תל אביב-יפו ובת-ים – הליך המצוי בעיצומו, ושהחלטה ראשונה בעניינו צפויה להתקבל בתוך חצי שנה. שוב – דחיה של חצי שנה.

לאחר שהתקיים דיון נוסף בבג"ץ, ב-29.1 המדינה הודיעה כי היא מעבירה את הסמכויות בנושא מועדת המנכ"לים לשר הפנים דרעי ש"יכריע בתוך 60 יום". בהמשך דרעי ביקש הארכה לעוד 60 יום – אולם בג"ץ לא השיב לו על כך.

כחודשים לאחר מכן, נעשה ניסיון נוסף לגרור את הנושא. התאחדות הסוחרים ביקשה מבג"ץ להרחיב את הרכב השופטים ולהורות על פסלותן של השופטות, מן הטעם שהן מתגוררות בעיר תל אביב.

המדינה לא טרחה להשיב לבג"ץ – עד ההחלטה הדרמטית אתמול שהכניסה את הנציגים החרדים להלם ולגיבוש חוק השבת החדש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!