דו"ח חמור: המדינה לא מטפלת כראוי בניצולי שואה

מבקר המדינה יוסף שפירא קובע כי משרדי הממשלה מתרשלים בתפקידם בטיפול בניצולי השואה, אינם מנצלים עשרות מיליוני שקלים שהוקצבו לנושא ומתריע שיש לפעול במהירות כדי לשפר את מצב הניצולים שנותרו בחיים. בדו"ח שפרסם היום (רביעי) כתב שפירא שעמותות וארגונים אזרחיים נאלצים לתפוס את מקומה של המדינה בטיפול בניצולים בהיעדר טיפול מספק מצדה, וכי הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, הגוף שאמור לרכז את הפעילות בנושא, לא ממלא את תפקידו כנדרש.

הדו"ח מונה שורה ארוכה של ליקויים בטיפול בניצולים. לדברי המבקר, ניצולים רבים נותרים רעבים מפני שהמדינה לא מסייעת להם ברכישת מזון; אלפים מהם, שהגיעו לשנות ה–80 בחייהם, ממתינים עדיין לדיור ציבורי; רבים אינם מקבלים טיפולים סיעודיים המגיעים להם; וטיפולי בריאות הנפש המוצעים להם מוגבלים. בנוסף, ציין המבקר כי החקיקה הסבוכה מונעת מניצולים רבים לממש את זכויותיהם.

"יחסה של המדינה לניצולי השואה בערוב ימיהם עשוי להשפיע על זיכרון השואה לדורות הבאים, ולשמש מקרה בוחן ליחסה אל כל אוכלוסיית הקשישים בישראל", כתב שפירא והוסיף: "הזמן הולך ואוזל, ואין שהות בידה של המדינה לבצע מקצה שיפורים".

המבקר קבע בדו"ח כי "עמותות וארגונים, בשיתוף מתנדבים רבים הבאים ממגזרים שונים במדינה, פועלים למלא את החסר בתחומי החיים השונים שבהם זקוקים הניצולים לסיוע. אף על פי כן, כעולה מהדו"ח, חסרה יד מכוונת לפעילות הממשלתית והחוץ-ממשלתית לטובת הניצולים". שפירא ציין עוד כי "אין מעורבות ממשלתית מספקת בתחומים מסוימים. במצב זה, לא אחת יש חפיפה במתן שירותים בין פעילויות הארגונים וחוסר יעילות בהקצאת משאבים".

אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל מונה כ-158 אלף איש. בנוסף, הממשלה מכירה בכ-56 אלף איש כנפגעי התנכלויות אנטישמיות וגזעניות בתקופת מלחמת העולם השנייה. לפי הדו"ח, מדי חודש מתים בישראל כאלף ניצולים וגילם הממוצע עומד על 85. על כן מציע המבקר "לגבש ללא דיחוי מענה מלא לצורכיהם של ניצולי השואה", וקורא לממשלה "לפעול במהירות להסדרת נושא זה לשיפור מצבם של הניצולים שנותרו".

משרד מבקר המדינה ערך את הבדיקה בין אוגוסט 2016 לינואר 2017. בדו"ח הוא מציין כי על אף שבשנים האחרונות התקבלו החלטות ממשלה ובוצעו תיקוני חקיקה שנועדו להיטיב עם אוכלוסיית ניצולי השואה, עדיין חיים בישראל ניצולים בתנאים לא ראויים וצורכיהם אינם זוכים למענה הולם.

המבקר מתח ביקורת על היעדר גורם מרכז האמון על הטיפול בניצולים, וקבע כי הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר שאמונה על הנושא, נכשלת בתפקידה. "אף שהארגונים החוץ-ממשלתיים הפועלים לטובת ניצולי השואה משתדלים לסייע להם מתוך כוונות טובות, פעילותם המוערכת בהיקף כספי של עשרות מיליוני שקלים לשנה מתבצעת לרוב על פי צרכים שהם מזהים, ללא יד מכוונת, ללא תיעדוף בין הצרכים וללא תיאום בינם לבין עצמם ובינם לבין הגורמים הממשלתיים... בהיעדר תיאום בין כל הגורמים נוצר חלל במענה לצרכים של ניצולים בחלק מתחומי חייהם, ולעומת זאת לעתים יש כפילות במתן שירותים, היעדר תיעדוף וחוסר יעילות בהקצאת משאבים", לשון הדו"ח.

הרשות, בה מועסקים כ-140 עובדים, היא יחידת סמך של משרד האוצר והיא בעלת הידע הנרחב ביותר על ניצולי השואה בישראל. הרשות מנהלת רשימה של ניצולי השואה ונפגעי ההתנכלויות הזכאים להטבות ממדינת ישראל וכן של חלק מהניצולים אשר מקבלים גמלה מגורמים בחו"ל. תקציב הרשות, שבראשה עומדת עופרה רוס, הסתכם בשנת 2015 בכ-4.3 מיליארד שקלים ובשנת 2016 בכ-4.9 מיליארד שקלים. מרבית התקציב של הרשות מועבר ישירות לניצולים באמצעות תגמולים וחלקו מועבר לגופים שונים המספקים שירותים והטבות לניצולי שואה.

המבקר מציין כי במועד סיום הביקורת עדיין לא ביצעה הרשות סקר מקיף הכולל את כלל אוכלוסיית ניצולי השואה, על מאפייניהם השונים, אף שהיא הגורם האמון על הטיפול באוכלוסייה זו. לפיכך אין לרשות ולמדינה מיפוי מעודכן של צורכיהם וניתן להניח כי חלק מהניצולים לא קיבלו את כל זכויותיהם ואת הסיוע הנדרש להם.

משרד הרווחה לא ניצל תקציבים ייעודיים

הדו"ח מגלה עוד כי משרדי הממשלה לא מנצלים את מלוא התקציב שהוקצה להם לטיפול בניצולי השואה. כך, מציין המבקר כי אף שהממשלה החליטה להרחיב את היקף שירותי הרווחה והחברה לניצולי השואה והקציבה לכך תקציב ייעודי, משרד הרווחה לא השלים במשך כשנתיים את גיבושה של התכנית ולא הביאה לאישור האוצר, ולכן לא ניצל סכום כולל של 60 מיליון שקלים שהממשלה הקצתה לו לשנים 2015-2014. גם בשנת 2016 ניצל המשרד רק כ-4.3 מיליון שקלים מתקציב של 40 מיליון שקל שהממשלה הקצתה למטרה זו.

המבקר מדגיש כי בשל אי-ניצול התקציב נמנעו מניצולים שירותים שיכלו לשפר את רווחתם, לרבות ארוחות חמות, טיפולי בריאות, לחצני מצוקה, ובעיקר פעילות חברתית שהיתה יכולה להפיג, ולו במעט, את תחושת הבדידות. המבקר קבע כי על משרד הרווחה בשיתוף משרד האוצר להבטיח בהקדם האפשרי כי 40 מיליון השקלים שהוקצו לרווחת הניצולים במסגרת התוכנית הלאומית ינוצלו במלואם מדי שנה.

גם שיעור הניצול של כספי התמיכות מטעם המשרד לשוויון חברתי בתחום נמוך. כך, רק 50% מתקציב הנצחת זיכרון השואה נוצל בשנת 2014, ו-23% ב-2015. למרות זאת, המשרד לא ביצע הליך של הפקת לקחים כמתבקש לנוכח ממצאים אלה. עוד מתברר כי 60% מהארגונים שאושרה להם תמיכה לא ניצלו אותה כלל.

המבקר מציין כי בעיית הדיור היא אחת הבעיות העיקריות של ניצולי שואה נזקקים. לקבוצות גדולות של ניצולים, בעיקר עולים מברית המועצות לשעבר שהגיעו לישראל בשנות ה-90, אין דירות בבעלותם והם נאלצים לשלם שכר דירה גבוה. לפי הדו"ח, הוצאות הדיור מטילות נטל כבד על ניצולי השואה, כך שחלקם מוותרים על טיפולים רפואיים ועל מילוי צרכים חיוניים אחרים כדי לשלם עליהם, כך לפי גורמים שונים העומדים בקשר עם אוכלוסיות אלה.

עשרות אלפי ניצולים ממתינים לדיור ציבורי

כ-16 אלף ניצולי שואה הזכאים לדיור ציבורי עדיין ממתינים לו, כך לפי נתוני משרד הקליטה. שיעורם הוא יותר מ-90% מכלל הזכאים הרשומים במשרד אשר ממתינים לדיור ציבורי. במשרד השיכון מתועדים 80 ניצולים נוספים הזכאים לדיור ציבורי וטרם מימשו את זכותם. בנוסף, משרד השיכון מטפל בכ-2,000 ניצולי שואה הזכאים לסיוע בשכר דירה.

המבקר מוסיף בהקשר זה כי עם הזדקנות אוכלוסיית הניצולים, כושר הניידות שלהם נפגע וחלקם נזקקים להליכונים ולכיסאות גלגלים, כאשר חלק מהבתים שבהם הם מתגוררים אינם מותאמים לכך.

בדו"ח מציין עוד המבקר כי ניצולי שואה רבים סובלים ממחסור במזון וזקוקים לסיוע שלא מוענק להם על ידי המדינה. עמותות שונות זיהו את הצורך הבסיסי של ניצולי שואה נזקקים והקימו מפעלי תמיכה ייעודיים עבורם. גם משרד הרווחה זיהה את הצורך ומשלב מתן ארוחות חמות במועדונים. עם זאת, משרד האוצר לא אישר בתקציב 2016 את הפרויקט. "מתן ארוחות חמות לניצולי שואה נזקקים הוא סיוע חשוב ביותר שנחיצותו רבה, לטענת רשויות מקומיות וארגונים המקיימים קשר רציף עם ניצולי השואה", כתב המבקר. "מכיוון שהממשלה אינה פועלת למתן סיוע חיוני זה, המגזר השלישי פועל רבות כדי לנסות למלא את החלל בכלים המוגבלים שברשותו. על הממשלה לנקוט בצעדים הנדרשים כדי למלא את הצורך הבסיסי האמור באמצעות המשאבים העומדים לרשותה".

ניצולים לא מבינים את זכויותיהם

המבקר מותח בדו"ח ביקורת על כך שהקריטריונים לזכאות להטבות עבור ניצולי שואה הם סבוכים, והבנתם דורשת היכרות מעמיקה עם החקיקה שמשתנה מפעם לפעם. "במשך השנים חלו תמורות משמעותיות בהסדרים החוקיים החלים על אוכלוסיית ניצולי השואה.. אדם מהשורה שאינו מתמצא בתחום זה מתקשה בהבנת ההסדרים האלה. לנוכח גילם המתקדם של ניצולי השואה והעובדה שחלקם אינו בקיא באפשרויות חיפוש המידע באינטרנט ואף לא שולט בשפה העברית, על אחת כמה וכמה שהם מתקשים בהבנת זכויותיהם", נכתב בדו"ח.

משנת 2013 מקדמת הרשות לזכויות ניצולי שואה בשיתוף רשויות מקומיות פרויקט מיצוי זכויות, שבמסגרתו נבדק אם ניצולי שואה מקבלים את ההטבות בהתאם לזכאותם. עם זאת, רק 50 רשויות מקומיות מתוך 250 ישובים עיקריים בהם מתגוררים כ-47% מניצולי השואה הצטרפו לפרויקט. בדו"ח התברר כי הרשויות שלא התקשרו בהסכם נמנעו מכך בשל מחסור בכוח אדם מקצועי, קושי בגיוס מתנדבים וחשש מעומס על לשכות הרווחה. עקב כך, לרשויות אלה אין מידע מקיף ומלא בדבר אוכלוסיית הניצולים המתגוררת בשטחן. רבים מהניצולים אינם פונים כלל ללשכות הרווחה - גם כשמצבם הכלכלי, הרפואי או החברתי בכי רע - ולפיכך אין ללשכות כל מידע על מצבם.

המבקר כותב כי "על אף המלצת רופאת הרשות מספטמבר 2016 להרחיב את מגוון הטיפולים הנפשיים המוכרים על ידי הרשות, במועד סיום הביקורת, הרשות הכירה רק בטיפולים פסיכיאטריים ופסיכותרפיים". על כן, הוא קובע כי "על הרשות להחיש את הפעולות להרחבת סל הטיפולים הנפשיים שניתנים לניצולים לרבות הבקרות על טיפולים אלה ולהסדיר את המקורות התקציביים שיוקצו לשם כך". המבקר מתייחס גם למעורבות של ארגונים חוץ-ממשלתיים במימון טיפולי שיניים עבור ניצולי השואה, ואומר כי סיוע זה מעיד על הצורך בתחום זה.

המבקר מצא כי עד שנת 2016 לא היה שיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי לרשות ולקרן לרווחה בתחום הסיעוד, ועל כן לא מוצו זכויותיהם של חלק מניצולי השואה ונפגעי ההתנכלויות בתחום זה. רק באותה השנה בוצע פרויקט חד-פעמי של משרד הרווחה והביטוח הלאומי בתחום זה.

המבקר מתח ביקורת גם על שרת המשפטים איילת שקד, בשל העובדה שעדיין לא הסדירה את סוגיית המשך הסיוע לניצולי שואה נזקקים לאחר סגירת "החברה לאיתור והשבת רכוש נספי השואה" בסוף 2017, כפי שקבעה הכנסת. "משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי לנוכח חשיבות הסיוע לניצולי שואה נזקקים, עליו לפעול לגיבוש מתווה מוסכם להמשך הסיוע לניצולים נזקקים, לאחר סיום פעילותה של החברה הממשמש ובא", לשון הדו"ח.

יו"ר השדולה למען הגמלאים וניצולי השואה, ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), אמר כי זהו דוח "קשה ונוקב המהווה כתב אישום חמור נגד הממשלות האחרונות שפשוט הפקירו את הניצולים, כלאו חלק גדול מהם בגטאות של עוני ודלות ולא מילאו כמעט דבר מההתחייבויות הבומבסטיות שלהם לשפר את מצבם. שליש מניצולי השואה חי מתחת לקו העוני ומדינת ישראל תקציב של יותר מ-400 מיליארד שקל לא מוצאת את הסכום הנדרש כדי לטפל בהם. יש למדינה הזדמנות אחת אחרונה לתקן כי ניצולים אט אט הולכים מאיתנו ואני קורא לשר האוצר לגלות רגישות וחמלה ולהשתמש בחלק מהעודפים האדירים באוצר לטובת תיקון היסטורי של העוול הזה".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), הודיעה כי תכנס דיון על ממצאי הדוח בשבוע הבא ואמרה כי "ניצולי השואה הם עמוד תווך בחברה הישראלית וצר לי שעד יומם האחרון לא מקבלים יחס כזה. דו"ח המבקר מעלה ליקויים וכשלים שיש לתקן בכמה מישורים עבור אלו שעוד בינינו, אם זה ברוווחה, בדיוור, בבריאות בסיעוד, במענקים, ובמימוש זכויות שפשוט לא מנוצלות. הדו"ח מהווה תעודת עניות לנו במקום שיש לגלות כלפיו הכי הרבה רגישות. אכנס כבר ביום רביעי דיון על הדו"ח ונבטיח תיקון כשלים למען מי שסבלם היה אמור להפסק אחרי מלחמת העולם השניה ולא בשנת 2017".

מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, מסר כי ״רק 80,000 מתוך 212,000 ניצולי השואה מקבלים קצבה חודשית. היתר, רובם יוצאי ברה״מ לשעבר וגם צפון אפריקה ורומניה, שרבים מהם לא יכלו לעלות לארץ בשנים שאחרי המלחמה, לא עומדים בקריטריונים ומקבלים מענק חד פעמי בגובה 330 ש״ח. לניצולים אלה, אשר עלו לארץ בגיל מאוחר, אין ברוב המקרים פנסיה, הם נאלצים לחיות מקצבת הביטוח הלאומי בלבד ולכן רבים מהם חיים בעוני. הגיע הזמן להשוות בתנאים שהמדינה מעניקה לניצולים ולא לעשות 'סלקציה' ביניהם״.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!