שינוי כיוון; מאמצים את ההפרדה החרדית

המועצה להשכלה גבוהה מתכננת לפתוח כיתות נפרדות לנשים ולגברים בקמפוסים, כחלק מתוכנית לשילוב חרדים באקדמיה. כיום מתקיימים לימודים בהפרדה מגדרית בעיקר בקמפוסים ייחודיים מחוץ למוסדות ובמכינות, ובכמה מכללות בתוך הקמפוס המרכזי. ראשי אוניברסיטאות הביעו בעבר עמדות חלוקות בנוגע להנהגת הפרדה כזו במוסדותיהם, והצגת תוכנית ההמשך עוררה מחלוקות חריפות גם בין חברי המל"ג, שיכריעו באיזו מתכונת לאשר אותה בחודש הבא.

מסמך שגובש על ידי הצוות המקצועי במל"ג והוצג לחברי המועצה לפני חג הפסח, מפרט את הישגי התוכנית לשילוב חרדים בחמש השנים מאז נוסדה, ואת המתכונת המוצעת להמשך פעילותה. בין היתר, ממליצים מחבריו להתיר גם לסטודנטים שאינם חרדים ללמוד בנפרד מבני המין השני, וחברים במועצה סבורים שיש להרחיב את ההפרדה המגדרית גם ללימודי תארים מתקדמים.

אחת הסיבות לכך שתוכנית שילוב החרדים הפכה נפיצה מראשיתה היא שרוב מסלולי הלימוד בה כוללים הפרדה מגדרית, וכי מרצות אינן רשאיות ללמד בה סטודנטים גברים. ההגבלות הללו לא היו קיימות בעבר במוסדות להשכלה גבוהה, ויש הסבורים שהן נוגדות את אופייה הפלורליסטי והשוויוני של האקדמיה. הן גרמו לחלק מהאוניברסיטאות לסרב להשתתף בתוכנית, ולאחרות לפתוח קמפוס נפרד לחרדים בשטחן. בעבר הכחישו במל"ג שמרצות אינן מורשות ללמד גברים בקמפוסים חרדיים, אולם כעת זו הנורמה בתוכניות הללו ונראה שבמועצה מקבלים זאת.

במסמך המל"ג נכתב כי פתיחת כיתות לחרדים גם בקמפוסים הקיימים עלולה לפגוע בסטודנטיות ובסטודנטים שאינם חרדים, אך יש לה גם יתרונות רבים מבחינה אקדמית וחברתית. "מודל זה מקטין מאוד את הפגיעה בשוויון הנגרמת מעצם הקמת מסגרות אקדמיות נפרדות לציבור החרדי, ומונע יצירת 'איים' של הפרדה", כתבו במל"ג. מתנגדים לתוכנית ששוחחו עם "הארץ" אמרו כי פתיחת כיתות נפרדות לחרדים רק תרחיב את הפגיעה בשוויון אל תוך הקמפוסים, ותעמיק את הפגיעה במרצות.

חברי המועצה להשכלה גבוהה חלוקים גם בנוגע להרחבת פלח האוכלוסייה שיוכל ללמוד בתוכניות המיוחדות לחרדים, שמלבד תנאי הלימוד השונים שהן מציעות, מרבית הסטודנטים בהן מקבלים מלגות. הסטודנטים שיכולים להצטרף לתוכנית כיום הם רק מי שלמדו מכיתה ט' ועד י"ב במוסד המוגדר חרדי על ידי משרד החינוך. עם זאת, עמדת המל"ג, כפי שהוצגה במסמך, היא שיש לרכך את תנאי הסף ולאפשר גם למי שאינו חרדי לפי הגדרה זו להתקבל לתוכנית — בשיעור של עד 10% ממשתתפיה. בקרב חברי המועצה יש מי שסבורים שצריך לאפשר גם לסטודנטים מזרמי חב"ד וצאנז — המפוקחים על ידי החינוך הממלכתי־דתי — וגם ליוצאים בשאלה להתקבל לתוכנית. המתנגדים למהלך אומרים שהוא ירחיב עוד יותר את ההפרדה המגדרית באקדמיה, משום שגם סטודנטים מהציונות הדתית יבקשו ללמוד בהפרדה.

התוכנית לשילוב חרדים באקדמיה: הפערים בין יעדי התוכנית למספר הסטודנטים בפועל
מספר הסטודנטים החרדים:

2011: 5,500
2012: 6,500
2013: 7,700
2014: 8,900
2015: 10,100
2016: 11,500

יעדי תוכנית החומש
2011: 6,000
2012: 7,500
2013: 9,000
2014: 10,500
2015: 12,500
2016: 14,500

במסמך הוזכרה גם אפשרות להרחבת ההפרדה המגדרית מעבר ללימודי התואר הראשון אל תארים מתקדמים. מחבריו כתבו כי הגבלת התוכנית לתארים ראשונים היא זמנית וכי "קיימת אפשרות, ככל שיעלה הצורך, לשוב ולדון במדיניות זו בשנים הקרובות, בייחוד בנוגע לתארים מתקדמים במקצועות טיפוליים, שלא ניתן לעסוק בהם ללא תואר שני, ושיש בהם צורך קריטי במגזר החרדי". עם זאת, יש במועצה הסבורים שצריך להרחיב את ההפרדה לתארים מתקדמים כבר כעת.

המל"ג תתקשה לחייב מוסדות שאינם מעוניינים בכך לפתוח כיתות בהפרדה בתוך הקמפוסים, אבל אם היא תאמץ את ההמלצות בנושא היא תרחיב את ההפרדה המגדרית לאוכלוסיות חדשות ולמרחבים חדשים. הרכב המל"ג הנוכחי דתי יותר מבשנים קודמות, ולראשונה יש בו גם נציג חרדי.

פרופ' אורנה קופרמן, מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, לשעבר סגנית הרקטור שהיתה אחראית על שילוב חרדים במוסד, אמרה ל"הארץ" שהשרשת ההפרדה המגדרית באקדמיה תביא להשרשתה גם בתחומי חיים אחרים. לדבריה, המל"ג הצהירה עם הקמת התוכנית לחרדים שהפרדה מגזרית ומגדרית זרה ללימודים אקדמיים, מנוגדת למהותם ופוגעת בשוויון. "המהלך הוצדק כאמצעי זמני לאור מטרותיו החשובות, שיוגבל ללימודי תואר ראשון בלבד ולסטודנטים חרדים במובהק, בלי פשרות". עם זאת, היא אומרת, "התוכנית שנמצאת על השולחן עכשיו זונחת כליל את הזמניות ואת האפולוגטיות על הפשרות עם מהות האקדמיה, ולמעשה ממסדת מסלול השכלה גבוהה חדש". לטענתה, מסלול זה "יביא לא רק להפיכת ההשכלה הגבוהה הרגילה והפלורליסטית לחריג תחת איום — אלא גם להפיכת הפרדה מגדרית לנורמה בתחומי חיים אחרים בישראל".

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסף קלפטר, הביע בראיון ל"הארץ" בנובמבר התנגדות חריפה למהלכים כמו אלה שמוצגים במסמך המל"ג, והצהיר כי במוסד שהוא מנהל לא תהיה הפרדה מגדרית. "אנחנו עושים הרבה צעדים, אבל את הצעד הזה אנחנו לא עושים", אמר קלפטר בהתייחסו לשילוב סטודנטים חרדים באוניברסיטה. "בקמפוס ודאי שלא, וגם פתיחת קמפוסים חיצוניים אינה מושכת אותנו במיוחד", הוסיף. "הפרדה חותרת נגד מהות האוניברסיטה. אני חושב שאם רוצים להכניס את החרדים למעגל ההשכלה הגבוהה, חלק מהתהליך זה האינטראקציה האנושית, זה העברת דעות, זה ההפך מסגירות". גם באוניברסיטה העברית, שם פועלת מכינה לחרדים, הביעו בעבר עמדות דומות.

ב–2011 נקבעה התוכנית הרב־שנתית הקודמת במערכת ההשכלה הגבוהה, שאחד מיעדיה הוגדר הרחבת הנגישות למיעוטים ולחרדים. התוכנית כללה שני נדבכים מרכזיים: הרחבת היצע התוכנית והמסגרות המותאמות לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית, והסדרת פעילות המל"ג והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) בנושא. הוחלט כי הלימודים בתוכנית יתקיימו בהפרדה מגדרית וכי המסגרות האקדמיות הייחודיות לחרדים יוקמו ליד המוסדות האקדמיים הקיימים, ובאחריותם האקדמית והניהולית. עוד נקבע כי אחד הכללים המנחים לקיום התוכניות יהיה "מציאת דרך המלך בין הפרדה לשילוב". לסטודנטים החרדים הוצעו מכינות ולרבים מהם ניתנו מלגות.

במל"ג ראו בתוכנית הצלחה, ובחמש השנים האחרונות הוקמו במסגרתה כ–15 תוכניות ייחודיות ברחבי הארץ. עם זאת, התוכנית לא עמדה בחלק מהיעדים שהוגדרו לה, כמו מספר הסטודנטים החרדים שהיו אמורים להירשם ללימודים. בשנת הלימודים תשע"א (2010–2011) הוערך מספר הסטודנטים במסגרות הייעודיות לאוכלוסיה החרדית בכ–6,000. היעד שהגדירה תוכנית החומש היה גידול של 8,500 סטודנטים חרדים עד שנת תשע"ו (2015–2016), עד סך של 14,500 סטודנטים, ובפועל הצטרפו 5,000 סטודנטים חרדים בלבד. כלומר, 75% מהיעד שנקבע בתוכנית החומש.

התוכניות לחרדים כוללות מגוון רחב של תחומי לימוד: הנדסה, אמנות, אדריכלות, עזר רפואי, חינוך, ניהול, משפטים ועוד. כיום לומדות בתוכניות יותר סטודנטיות מסטודנטים, ולפיכך, מגוון התוכניות מוצע בעיקר לנשים. כך למשל, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל מפעילה תוכניות באדריכלות ובאמנות המיועדות לנשים בלבד. גם שיעור הנשירה בקרב גברים חרדים גבוה במיוחד ועומד על 51%, לעומת שיעור נשירה של 30% בקרב נשים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!