אז איך זכו החרדים בראשות וועדת הכספים?

בניגוד לתפיסה הרווחת, המהפך הדרמטי של 77' לא גרם לקריאות שמחה במטה הבחירות של אגודת ישראל. באותו לילה שבו הוכרז בגין כמנצח, לא היה ברור שהקואליציה שתקום תכלול גם את החרדים. ח"כ הרב שלמה לורינץ חשש שבגין - איש המחנה הלאומי - יתעקש על גיוס בני הישיבות לצבא, שאותו הוא ראה בתפיסת עולמו כצבא ממלכתי-יהודי בארץ ישראל ומשכך ראוי שבני הישיבות שהם יסוד האומה ייטלו בו חלק. הסטטוס-קוו שנרקם במשך השנים שמאז הקמת המדינה נוצר מול מפלגות השמאל, שפעלו לרוב על פי אינטרסים של ניהול המדינה ופחות לפי ערכים.

מאז ומתמיד תחזק ח"כ לורינץ קשרים אישיים עם ראשי השלטון. אלו סייעו לו בהישגים עבור היהדות החרדית. במשך השנים כיהן בגין כראש האופוזיציה, ולורינץ היה מיודד גם אתו. דווקא ההיכרות הקרובה, גרמה לו להטיל ספק באשר לשאלת גיוס בני הישיבות. לאור החששות נסע הרב לורינץ עוד באותו לילה לתל אביב אל מטה הליכוד במצודת זאב והזמין את בגין שיבוא אליו הביתה כבר למחרת.

"אבא העדיף שלא לערב את בני הבית בפוליטיקה", מספר ל'בקהילה' בנו, הגאון רבי יצחק לורינץ, רב קהילת יוצאי דרום אמריקה בית וגן, "בדרך-כלל, אבא קיים את הפגישות שלו במשרדו בקומת הקרקע של הבית שלנו, משרד שהייתה לו כניסה נפרדת. באותו יום שלמחרת הבחירות, כיבד אבא את בגין לשבת אתו בסלון הבית כדי לתת לו תחושה חמימה יותר ולדבר על ליבו".

בגין שהיה מנצח טרי, טרם הכיר את מלאכת הרכבת הקואליציה, וח"כ לורינץ הזדרז לנצל את העובדה הזו לטובת האינטרסים של היהדות החרדית. כבר באותה פגישה הניח הרב לורינץ נייר בכתב ידו, ובו הוא רשם את ראשי הפרקים של ההסכמים הקואליציוניים בין המפלגות. כך קרה, שעוד בטרם הספיק בגין להתאושש מהניצחון כבר הונחו היסודות של ההסכמים הקואליציוניים. למרות שאגודת ישראל לא הייתה מפלגת השלטון, ההסכמים הקואליציוניים נשארו כתובים בכתב ידו של הרב לורינץ, אך בשלב זה הדגיש הרב לורינץ בפני בגין כי זו בדיקה עקרונית בלבד, וההחלטות ייקבעו על ידי גדולי התורה.

מיד עם סיום הפגישה, עלה הרב לורינץ לביתו של מרן הגראמ"מ שך והציג בפניו את פרטי השיחה עם בגין. הוא הבין כי הזריזות קריטית לסגירת המהלך. עיקר חששו של הרב שך היה מכך, שבגין - שהיה רגיל לדבר בשפה לוחמנית - עלול לצאת למלחמות מיותרות. "אבא ניסה לשכנע את הרב שך שהוא מכיר את היטב את בגין והוא לא כזה אמיץ גדול לצאת למלחמות", מספר הרב יצחק לורינץ, "אבל הרב שך אמר: 'הכול נכון, אבל אנחנו לא יכולים לתת יד לשפיכות דמים מיותרת'. הוא ממש התעקש על זה, אפילו יותר מאשר בסעיפים אחרים הנוגעים בציפור נפשה של היהדות החרדית".

לורינץ יצא מביתו של הרב שך וביקש מבגין להכניס סעיף שקובע כי הממשלה לא תקבל החלטה על פעילות צבאית משמעותית ללא שהיא תבקש את הסכמתה של אגודת ישראל.

יאמר לשבחו של בגין שהוא מעצמו אמר כי "לא יתכן שחברה לאומית תחלל שבת" והבטיח לדאוג באופן אישי להפסקת חילולי השבת של חברת אל-על. עם זאת, התעקש לורינץ להכניס גם את זה בהסכם הקואליציוני.

למרות ההסכמים המפורשים בין המפלגות, תהליך החקיקה של כל סעיף לקח זמן רב. לילה לילה יצאו הרב לורינץ והרב פרוש לבתיהם של חברי הליכוד כדי לשכנע אותם לעמוד בהסכם שנחתם עם ראש מפלגתם.

הזכייה בוועדת הכספים
מעניין לשמוע כיצד התגלגל תפקיד יו"ר ועדת הכספים לידי אגודת ישראל ומאז הפך לנכס קבוע בכל הסכם קואליציוני עתידי. הרב יצחק לורינץ מסביר שזה קרה לגמרי במקרה. "לאחר שההסכמים כבר נחתמו בראשי פרקים הפתיע בגין את ראשי אגודת ישראל וביקש להעניק להם תפקידי שרים. מועצת גדולי התורה פסלה את הרעיון ובתמורה הציע בגין תפקיד חדש שאותו הוא הגדיר כמשפיע לא פחות: 'יו"ר ועדת הכספים'".

גם כיום ועדת הכספים היא אחת הוועדות היוקרתיות והמשפיעות ביותר, אך באותם ימים טרם קוצצו סמכויותיה והוועדה הייתה כלי בעל עוצמה אדירה. עם מינויו של לורינץ ליו"ר הוועדה תקף בחריפות עורך מעריב באותם הימים את המינוי במאמר שבו הוא התרה בבגין על כך שהוא "מפקיד את כלכלת ישראל בידי מי שלמד חשבון בחיידר בבודפסט וכלכלה בישיבת מיר". לאחר שנתיים שבהן נחל הרב לורינץ הצלחה מרובה בתפקידו וזכה לשבחים מכל קצוות הקשת הפוליטית בישראל, הודה עורך מעריב בטעותו וכתב: "כנראה שלחיידר בבודפשט ולישיבה הגבוהה במיר יש יכולת להנחיל מקצועיות רבה יותר מאשר אוניברסיטאות יוקרתיות בעולם".

"אבא השתדל להתעסק הרבה בנושאים כלליים", מסביר בנו, "ההישג לציבור החרדי לא הובלט אצלו כלל. בעיתון המודיע לא פורסמו ההישגים החרדיים כי אבא התעקש שהם לא יפורסמו".

- מהו למשל עניין ציבורי שהשפיע על מדינת ישראל למשך שנים ארוכות?

"היו נושאים רבים כמו בתי חולים, שיקום שכונות ועוד", אומר הרב יצחק לורינץ. "אתן לך דוגמא מעניינת כיצד פעל אבא. שכר השופטים היה אז בשפל המדרגה ואבא טען שבלתי הגיוני לדרוש מהשופטים שלא לקבל שוחד בשעה שהם בקושי גומרים את החודש. הוא הצליח להעלות את שכר השופטים ולאחר שנה הצמיד לזה גם את שכר הדיינים. פעילות זו של הגדלת שכר הדיינים עברה מתחת לרדאר התקשורתי ונתפסה כמו פעימה שנייה של הגדלת שכר השופטים".

באחד הימים הגיע לארץ כלכלן יהודי בכיר מארה"ב בשם מילטון פרידמן שניסה לשנות את תפיסת הכלכלה בישראל. במשך 12 שעות הוא הרצה את משנתו בפני חברי הוועדה, וראש הממשלה והשרים התקשו לדחות את דבריו ולשכנע את חברי הוועדה להתנגד. כאן התגלה הרב לורינץ בפיקחותו כשהוא שאל את הכלכלן הבכיר בנימוס: "בכמה אדוני מוערך?". התשובה שנתן לא הכילה אפסים רבים, מה שחשף בפני הנוכחים כי זהו מקרה קלאסי של סנדלר שהולך יחף והם התנגדו להצעותיו.

פעילותו בוועדת הכספים, מלבד שהטביעה חותם בדברי ימיה הפוליטיים של המפלגה החרדית החולשת מאז על הוועדה כמעט ברציפות, סללה דרך בעסקנות ציבורית המשכילה להשיג את המיטב תוך שמירה על עמימות תקשורתית ככל האפשר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!