כל מה שרציתם לדעת על מעצר ראשי "הפלג הירושלמי" • הסיכום המלא

אמש (שלישי), כחצי שעה לפני חצות, הסתיימו הדיונים בבקשות להארכת המעצר של החשודים בהפעלת מסכת ההטרדות נגד מנהלים ובכירים בחברות גדולות במשק וחברות ממשלתיות מטעם "הפלג הירושלמי".

כפי שפורסם בהרחבה ב'בחדרי חרדים', החשודים נעצרו בלילה שבין שני לשלישי על ידי חוקרי מפלג ההונאה במשטרת ירושלים. 28 חשודים, בהם בכירי עיתון "הפלס" המזוהה עם הגר"ש אוירבך מנהיג "הפלג הירושלמי" נעצרו בפרשה. במהלך החודשים האחרונים, כך נודע ל'בחדרי חרדים', החוקרים האזינו לקווי הטלפון של חלק מהחשודים.

"בחדרי חרדים" עם הסיכום המלא מאולם בית המשפט - החשודים, החשדות, וטענות עורכי הדין מטעם ההגנה.



החל מאתמול אחר הצהרים הובאו אחד עשר חשודים לבית משפט השלום בראשון לציון, שם ביקשה המשטרה להאריך בשמונה ימים את מעצרם של אברהם טריגר (33), חיים יברוב (27), שבתאי פיין (32) ונתנאל שטמפפר (29). בנוסף ביקשו להאריך בארבעה ימים את מעצרם של שבעה נוספים, בהם עורך עיתון הפלס נתי גרוסמן (58), מנכ"ל העיתון שמואל אלישיב (36), ישראל יוסף טרופר (37), אליהו צבי פודרבינוק (27), אלי סמדג'ה (46), אביגיל-טניה שקולניק וחשוד נוסף. שאר החשודים שוחררו בתום חקירתם.

השופט עמית מיכלס מבית משפט השלום בראשון לציון האריך בשמונה ימים את מעצרם של טריגר ויברוב; מעצרו של שטמפפר הוארך בשישה ימים; מעצרם של גרוסמן, פיין, אלישיב, פודרבינוק וסמדגה הוארך בשלושה ימים, ושלושת הנותרים שוחררו למעצרי בית או תנאים מגבילים אחרים.

ראש מערך ההטרדות: אברהם טריגר
החשוד הראשון שהוארך מעצרו הוא אברהם טריגר שנעצר לפני כשנתיים יחד עם יותר מ-30 חשודים והואשם בהטרדות. במשטרה נפתחו עד כה 22 תיקי חקירה, אחרי למעלה מ-30 מתלוננים על סחיטה, בין השאר מטעם חברות גדולות במשק כמו אוסם, קוקה קולה, בנק הפועלים, תנובה, שטראוס עלית, טרה ועוד. "מדובר בהטרדות קשות, איומים בוטים כלפי בעלי התפקידים בחברות על רקע כך שהם לא מפרסמים בעיתון "הפלס" שהוא העיתון שמזוהה עם הפלג הירושלמי" אמר חוקר המשטרה. אם לא די בכך, טריגר חשוד גם בסחיטה של משרדי פרסום כדי להביא אותם לפרסם בעיתון "הפלס".

גל המעצרים זה, בניגוד לקודמו, התמקד בעיקר במפעילים ופחות בפעילים, למרות שהם אלה החשודים שביצעו בעצמם סחיטה באיומים. "בחקירה נאספו ראיות שגם ראשי העיתון, כולל המנכ"ל והעורך הראשי, מעורבים במהלכי הסחיטה, תוך שהם נותנים הנחיות והוראות לביצוע" אמר החוקר דוד קוריאט בבית המשפט. מדובר בהטרדות בקצב של 100-300 שיחות ביום לאדם, שמשבשות את מהלך החיים התקין של ראשי החברות. ההטרדות, המבוצעות ממאות ואלפי מספרי טלפון - בהם גם מספרים בני 12 ספרות המנותבות באמצעות מרכזייה עם תוכנה שמוסיפה מספרים ומקשה על זיהוי מספר המחייג.

לדברי פרקליטו של טריגר עו"ד ישראל קליין, "יש אנשים, עשרים אחוז מהאוכלוסיה שהם פלג קיצוני, לא מדברים בפלאפון, לא צופים בטלויזיה ולא משתמשים באינטרנט. אנשים האלה יש להם קו תקושרת אחד ועיתון אחד שהם קוראים". הוא כינה את המשטרה 'בג"ץ 2' על כך שהם פשטו על משרדי העיתון, החרימו את כלל המחשבים ועצרו או עיכבו לחקירה את העובדים ובכך השביתו את מערכת העיתון. השופט החליט להיעתר לבקשת המשטרה במלואה והאריך את מעצרו של טריגר בשמונה ימים.

שתי הדמויות החזקות בעיתון: העורך הראשי והמנכ"ל
עורך עיתון "הפלס" נתי גרוסמן חשוד בכך כי הוא אישית נפגש עם בעלי תפקידים של חברה מסחרית, ועל פי תלונתם סחט אותם כך שאם לא יפרסמו בעיתון הפלס הם יסבלו מהטרדות והצקות. במקרה נוסף הוא חשוד שנתן הנחיות איך לפעול. לשאלת פרקליטו, עו"ד יאיר גולן, היה לגרוסמן קשר עם אחד מ"כוכבי" הפרשה, אברהם טריגר, בענייני 'עבודה' - במסגרתם העביר לו הוראות והכוונות שהמשטרה מכנה "עבירות". לדברי עו"ד גולן, מדובר באדם "ש-40 שנה הוא נחשב לאחד מהעורכים המוערכים ביותר בעולם העיתונות. כמו שמחר בבוקר עוצרים את נחום ברנע - זה סדר הגודל". השופט קיבלת חלקית את בקשת המשטרה והאריכה את מעצרו רק בשלושה ימים.

שמואל אלישיב, נינו של הרב אלישיב זצ"ל, חשוד בכך שהוא הנחה ישירות וברורות את מנהלי מערך ההטרדות והסחיטה, "נותן להם הוראות לגבי מספרי טלפון שצריכים להיות בקווים. לגבי חברות מסוימות שכנגדן ההתארגנות מפעילה תהליך סחיטה. הוא מנחה, מעורב בפרטים, משוחח גם עם בעלי חברות". לטענת עו"ד ישראל קליין, האינטרס שלו היה שהכל יהיה חוקי שם. "הוא לא מבין מה התנפלתם עליו ומעולם הוא לא דיבר עם אף נציג חברה".

לטענת אלישיב, בשיחה עם טריגר שהשמיעו לו בחקירה הוא מורה לו שלא לבצע עבירות. אולם מנגד, החוקר קוריאט אמר כי יש שיחות מהן עולה שהוא שותף מלא בתהליך הסחיטה, כולל שיחות בהן הוא נשמע אומר שהוא עצמו מדבר עם בעלי החברות. יחד עם זאת, ציין החוקר, כי אין שיחה מוקלטת שלו עם אחד מבעלי החברות.

"יש פה אדם שמטיף מיום א' לשמור על החוק, זה האינטרס שלו, זה בדמו וחשוב לו" אמר פרקליטו. "קלטת שהשמיעו לו, גם הוא וגם החוקר ראו שלמעשה הוא מסביר לשמור על החוק, בדיוק ההיפך ממה שהמשטרה ייחסה לו. הוא לא מצליח להבין מה המשטרה רוצה ממנו. הוא מעולם לא עבר שום עבירה וגם הפעם לא" וביקש לשחררו. השופט מיכלס אמר כי על פי חומר החקירה הוא סבור שקיים חשד סביר הקושר את החשוד למיוחס לו, והאריך את מעצרו גם כן בשלושה ימים - עד ליום חמישי.

שקר או התחזות? וגם: בת ה-58 שנעצרה עם הבכירים
חיים יברוב הוא אחד החשודים המרכזיים בפרשת ההטרדות. לדברי חוקר המשטרה דוד קוריאט, החשוד הקים מאגר מידע בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, בו אגר מספרי טלפון רבים, דבר שהוא הודה בכך. עוד נטען כי יברוב התחזה לעיתונאי בעיתון "הפלס" על מנת להשיג מספרי טלפון. במהלך החודשים האחרונים חוקרי ההונאה האזינו לטלפון שלו, ולדבריהם הוא שוחח עם בעל חברה גדולה במשק וביצע סחיטה באיומים. לדברי פרקליטו עו"ד שלום בן שבת, את הטלפונים שבמאגר ניתן למצוא בחיפוש פשוט בגוגל, והעובדה שהציג עצמו כעיתונאי זה 'שקר' אך לא התחזות. השופט החליט לקבל את בקשת המשטרה במלואה והאריך את מעצרו בשמונה ימים.

שבתאי פיין חשוד שביצע בעצמו סחיטה באיומים וגם בכך שהוא חלק מההתארגנות של מסע ההטרדות והסחיטה באיומים כלפי חברות במשק הישראלי. לטענתו בחקירה, הוא מוחה הנוטל חלק במערך שמוביל לסחיטה. "הוא פועל באמצעות ההטרדות הממוקדות, הוא מתקשר להטריד בעצמו" אמר החוקר המשטרתי והוסיף כי מיוחסות לו ביצוע הטרדות רבות בעצמו של בעלי חברות שמובילות לסחיטה, שידור בקו המאבק ושידול אחרים להטריד. לדברי פרקליטו עו"ד ישראל קליין, פיין הוא אדם שבמקרה הרע ביותר מחה נגד העוול שנעשה למגזר. "הוא לא עשה מעבר לזה, לא סחט, לא התכוון לסחוט ולא ראה משהו קרוב לסחיטה". לדבריו, החשוד לא צריך למצוא עצמו עצור בגלל שמישהו מסכים או כועס או לא מסכים למחאה שלו מהבחינה הזאת. השופט מיכלס ציין כי חלקו קטן יחסית והאריך את מעצרו רק בשלושה ימים.

חשוד נוסף שהמשטרה מייחסת לו שידול להטרדות, הוא נתנאל שטמפפר. "החשוד משדר בקו ההגנה ומשדל לבצע הטרדות" אומרו החוקרים, והוסיפו כי הוא גם קשור להתארגנות ולאיסוף המספרים למאגר, ובכך גם לעבירת פגיעה בפרטיות. לדברי החוקר, החשוד סחט באיומים לפחות פעמיים, כך על פי ההקלטות שבידי החוקרים. "הדרישה שלו בשיחה מדברת על כך שהם לא יפרסמו בעיתון יתד נאמן, אחרת יהיו הטרדות", אמר החוקר וציטט - "בוא נפתור לכם את הבעיות, שהבעיות ירדו מכם אם לא תפרסמו בעיתון מסוים ואם לא תעשו את מה שאני מציע, תמשיכו לקבל הטרדות". השופט נעתר חלקית לבקשה והאריך את מעצרו בשישה ימים.

אליהו צבי פודרבינוק חשוד אף הוא בסחיטה באיומים. לדברי המשטרה, הוא "מבצע עיקרי בכך שיצר קשר עם חברות שמפרסמות, ומביא אותן לפרסם באמצעות איומים". החוקר קוריאט הדגיש "אנחנו טוענים שהוא התקשר בעצמו וסחט. יש כמובן גם קשירת קשר ופגיעה בפרטיות באיסוף המספרים, שהוא חלק מאוד פעיל במערך הזה". ל'בחדרי חרדים' נודע כי במהלך החקירתו הושמעו לו שיחות טלפון, כפי שהושמעו לחלק מהעצורים. אחת השיחות שהושמעו לו זו שיחה שניהל עם שותף אחר להטרדות, בה הוא נשמע מדריך אותו לכאורה איך להיזהר בכך שמישהו לא יטמון לו מלכודת ויתפוס אותו בסחיטה באיומים.

"הוא מייעץ לו איך לעשות את מעשה הסחיטה מבלי שהוא, האחר, ייתפס בעבירת סחיטה באיומים" אמר החוקר. לדברי פרקליטו עו"ד ישראל קליין, בידי המשטרה אין שום שיחה המבססת סחיטה באיומים וביקש לשחררו בתנאים. השופט עמית מיכלס אמר כי מחומר החקירה "שהחשוד היה מעורב בצורה זו או אחרת בביצוע סחיטה באיומים" - והאריך את מעצרו בשלושה ימים עד ליום חמישי.

אלי סמדג'ה בן 46 מאשדוד, הוגדר על ידי המשטרה "בכיר במערך ההטרדות". על פי החשד, הוא היה מתאם השגת מספרים של חברות כדי להטרידן וגם יוצר קשר עם חברות. "אם לא תעשה כך, אתה תיפגע" אמר לדברי המשטרה בשיחת טלפון באחת משיחותיו. פרקליטו עו"ד קלין אמר כי "הניסיון להפיל עליו את החשד של סחיטה באיומים הוא ניסיון לא ראוי, לא נכון מבחינה משפטית והעוצמה פה נראית לי שואפת למינורית מינוס". השופט האריך גם את מעצרו בשלושה ימים.

בין העצורים גם אביגיל-טניה שקולניק, בת 58 מבני ברק. החוקר דוד קוריאט אמר כי היא "חשודה כמבצעת עיקרית בעבירות סחיטה באיומים ושאר העבירות שציינו בדיונים הקודמים". לדבריו, בעקבות הפרות הסדר שהיו במהלך מעצרה, המשטרה לא הצליחה לבצע חיפוש בביתה ולכן הטלפון שלה לא נתפס. "היא חזרה ואמרה שאם הוא לא יפסיק לפרסם בעיתון שהיא לא מעוניינת שהוא יפרסם (יתד נאמן א.ש.), הוא יקבל הרבה שיחות 'אבל לא שאתה רוצה תקבל', זה הניסוח שעולה מהשיחה למשל" הוסיף החוקר.

המשטרה ביקשה להאריך את מעצרה בארבעה ימים, בחשד לקשירת קשר לעשות פשע, סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות והטרדה. השופט עמית מיכלס אמר כי הוא סבור "שקיים חשד סביר הקושר את החשודה למיוחס לה" אך יחד עם זאת ציין כי עוצמת החשד הסביר אינה גבוהה. בעקבות כך, היא שוחררה למעצר בית למשך ארבעה ימים, איסור יצירת קשר עם המעורבים למשך עשרה ימים, הפקדה כספית של 1,000 ש"ח, התחייבות עצמית וערבות בסך 5,000 ש"ח.

ישראל יוסף טרופר, שאף הוא משדר בקו המאבק, חשוד גם כן בשידול להטרדות ואף חשוד שהיה מעורב בסחיטה. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בארבעה ימים אך השופט ציין כי החשד לגביו נמוך יותר מאחרים, בעקבות דברים שאמר בספונטניות ושלא במהלך החקירה, והחליט לשחררו למעצר בית למשך ארבעה ימים ותנאים מגבילים נוספים.

חשוד נוסף ששמו נאסר לפרסום, בעל חברת תקשורת המספקת שירותי מרכזיות ומערכות תוכן, שוחרר בתנאים מגבילים. מדובר באדם שנעצר בגל המעצרים הקודם לפני כשנתיים אך לא הוגש נגדו כתב אישום. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בארבעה ימים - אך השופט מיכלס לא קיבל את הבקשה והחליט לשחררו בתנאים מגבילים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!