אז הם שונאים חרדים, ומה אנחנו? // טור

כתובת השנאה כלפי המגזר הדתי והחרדי כבר זמן הייתה על הקיר. בלי להוריד כהוא זה מהרוע והשטנה שבמאמר הידוע ב"הארץ", יש להודות שהוא אינו שונה ממאמרים אחרים למעט השימוש במילים בוטות יותר מתמיד.

העיתון הליברלי כבר מזה זמן רב עסוק בהסתה כלפי כל מה שקשור למגזר הדתי לאומי והחרדי גם יחד, בעצם גם כל מה שימני או בקיצור כלפי כל מי שחושב אחרת ממנו. הרבה יותר קל להיות ליברלי ונאור כשאתה מוקף רק בדומים לך. זו גם לא הפעם הראשונה שאני כותבת ביקורת על כך במסגרת טור זה.

גם השף יונתן והערתו הנבזית והמרושעת על החרדים אינה מפתיעה. הוא שייך למגזר שאינו רואה את הנשים העובדות ומשלמות מס הכנסה לא פחות ממנו, הוא אינו רואה כמובן את הערך העליון של לימוד התורה מאחר ובחר שלא להאמין בבורא עולם. למי שלא מאמין מאוד קשה להבין עד כמה התורה מגינה ומצילה. אך יחד עם זאת אי אפשר שלא לתמוה ולשאול כיצד בשם הליברליות הם אינם מבינים שלימוד התורה הכרחי ליצירת דור ההמשך של היהדות? אדם ליברלי ונאור אמור להבין שכדי שהיהדות תישמר ולא תימחק חלילה (כפי שניסו לעשות לאורך כל הדורות), צריך דור המשך של רבנים גדולי דור, פוסקי הלכה, דיינים, משגיחים וכו'. דור ההמשך חייב לצאת מאלו שיושבים בבית המדרש והוגים בה יומם וליל. אדם ליברלי צריך לרומם את זכות היסוד של חופש הדת והאמונה לא פחות מכל זכות יסוד אחרת של כל אדם באשר הוא אדם. אלא ששנאה עזה ובוערת מעוורת את עיניהם.

אפשר לשבת ולהאשים ואפשר לבחור לעשות חשבון נפש. הלוא ידוע שבורא עולם מעמיד צרות על ישראל כדי לעוררם לחזור בתשובה. אולי זמן זה של ספירת העומר הוא זמן לבדוק גם את היחס שלנו לאחרים? האם אנחנו שונים מה"ליברלים הנאורים" ומכבדים את השונה מאתנו? לצערי יותר מדי ספגתי רוע ובוז כל פעם שנאלצתי לצאת מחממת רמת השרון ובית הגר"י זצ"ל, בכדי לענות בחיוב על השאלה. בואו נודה באמת: בני החברה החרדית מזהים בשניות מישהו שלא שייך לתת קבוצה אליה הם משתייכים. אם זיהו אותך כמי ששייך לקבוצות ה"פחות נחשבות" כביכול: ספרדים/ בעלי תשובה/עובדים וכו', אתה צריך לברך הגומל אם קיבלו אותך בסבר פנים יפות.

לצערי כל כך הרבה פעמים חזרתי לבית הגר"י פצועה רוחנית אחרי ביקור מחוץ לחממה: מח' יולדות, אם וילד, טיול משפחתי. כל אלו תמיד גרמו לי להודות על הזכות הנדירה שנפלה בחלקי לחזור בתשובה תחת מעטה האהבה, החמלה והקבלה של משפחת אדלשטיין. ואם היחס של החברה כלפי מאמינים אבל לא ממש משלהם מזלזל, על אחת כמה וכמה יחסם של חלק משמעותי מהמגזר לחילונים. הבוז התהומי והזלזול שיש להרבה מהחברה החרדית כלפי מי שלא זכה לגדול בבית השם ולספוג אמונה טהורה, חוזר אליה כבומרנג ובגדול.

נכון להיבדל כדי לשמור על טוהר המחנה ובמיוחד על הטף, אבל לא מתוך שנאה ובוז. קורה שצריך לקשור קשר עם האחר דרך עבודה, מקום בילוי בחופשה וכו', כמה קידוש השם וכמה חילול השם אפשר לעשות דרך התקשורת עם האחר. כמה נורא לשמוע ילדים בפארק/אתר טיול במהלך חופשה, צועקים להורים "הוא גוי הוא גוי, אין לו כיפה" וההורה יושב בשקט ואינו מוחה בעדו. באופן מפתיע יריקות וקריאות בוז על בחורות לא צנועות לא יגרמו להן לחזור בתשובה, בטח לא מאהבה.

כמה מתוק לעומת זאת היה ללכת פעם ברחובות נעמי ורבנו תם – לראות את הגר"י זצ"ל הולך מביתו לבית הכנסת וחוזר חלילה וכל עמך ישראל קוראים לו לשלום. כן, גם החילונים וגם הפשוטים עם בגדי העמל שמרשים לעצמם את הברכה הלבבית והעממית: "אהלן הרב, מה נשמע?" כמה מענג היה לצפות ברב שהיה עונה להם באותה נעימות יקרה מפז ובאותו כבוד מופלג כמו שהיה עונה לגדולי הדור.

כמים לפנים כך לב האדם – לפני שאנחנו מקוננים על שנאת האחר בואו נבדוק את עצמנו ואת אהבתנו לשונה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!