כך משרתת הטכנולוגיה את העיוורים • הפרק החמישי
למעלה מ-200 שנה חלפו מאז המצאתו של כתב הברייל, המותאם לקריאה עבור כבדי ראייה, דבר שנתפס כהמצאה הראשונה אי פעם עבור העיוורים • בשנת 2017 נעזרת קהיליית העיוורים באין ספור אמצעים טכנולוגים העומדים לרשותה: שעונים מדברים, מחשבים מותאמים ואפילו סמארטפונים • לא רואה בעיניים - הפרק החמישי
- קובי הר צבי
- כ' ניסן התשע"ז
- 2 תגובות
החלק המעניין ביותר בהרצאותיו של חגי לוי הוא השלב בו הוא מנסה ללמד את המשתתפים מהו כתב הברייל. באמצעות לוח מגנטי לבן בעל מסגרת אדומה, ושישה עצמים עגולים בצבע צהוב, הוא עובר אות אות ומסביר כיצד היא רשומה בכתב הברייל. את השבלונה החביבה יצר חגי בעצמו, על מנת שתשמש אותו בפרזנטציה בהרצאות. הצופים, יודעי קרוא וכתוב מגיל צעיר, נותרים פעורי פה מול שפה שהם לכאורה מכירים, אבל למעשה - לא מכירים בכלל.
קצת היסטוריה: בשנת 1771 הבחין צרפתי בשם ולנטין האי, בכך שהעיוורים מסוגלים לקרוא סימנים שניתן למשש בעזרת קצות אצבעותיהם, והביא דפי תבליט של דפוס רגיל לשימושם של עיוורים. כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בשנת 1847, פיתח ויליאם מון סידרה של אותיות, הניתנות לקריאה באמצעות קצות האצבעות. אחד מתלמידיו העיוורים, לואי ברייל הצרפתי, הביא לפיתוחו של כתב ברייל, אשר נקרא על שמו.
לואי ברייל התעוור בתאונת ילדות בגיל 5, בעת שעבד בבית המלאכה של אביו. עשור לאחר מכן, בגיל 15, הוא התאים שיטה צבאית שהייתה נהוגה בצבא צרפת, לקריאת פקודות בלילה ובתנאי ראות לקויים אחרים. שיטה זו כללה צירוף של 12 נקודות. הוא הקטין את מספר הנקודות לשש ובכך המציא את כתב ברייל, שכולל צירופים שונים של שש נקודות. שנתיים לאחר מותו, התקבל כתב הברייל כתקן רשמי.
ובחזרה לחגי: הוא מדגים לנו באמצעות מכונת הכתיבה הגשומה, חמישה קילוגרם משקלה, הנמצאת תדיר על שולחנו, איך כותבים 'בוקר טוב', אבל בכתב הברייל. לא רבים יודעים: לא קיים דמיון וויזואלי כלל בין צורת האות המקורית - לבין מקבילתה בכתב הברייל. בשלב זה הוא שולף את הלוח שהוזכר לעיל, מזיז את העצמים ויוצר קומפוזיציות שונות. הוא מתחיל להסביר: א' זו נקודה אחת, ו-ב' זה שתיים. חשבתם שהאות ג' תורכב משלוש נקודות? סופרייס! קבלו רביעיית נקודות עליזה. סיבך אותנו...
קשה להאמין שלואי ברייל, שהמציא את השיטה המהפכנית מסיבות שונות ולמטרות שונות, ידע שהנקודות יהפכו יום אחד לסידור תפילה יהודי, למשל. חגי מדגים לנו כיצד ההמצאה באה לידי שימוש בסידור התפילה. הוא מרפרף עם כריות אצבעותיו על הטקסט המוטבע, הפתעה נוספת, משמאל לימין: 'אשר יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה', הוא מצטט. מספר העמוד וכותרת הנושא יופיעו בחלק העליון של הדף, במקביל לסידור התפילה המוכר.
חגי מזכיר בשלב זה את ארגון 'מסילה', ששם לו למטרה להדפיס ספרי הקודש בכתב ברייל, אם זה סידור, חומש, משנה או גמרא. גם ספרים נוספים רואים אור באמצעות ההוצאה לאור של ארגון זה, וקיימת ספריית ענק בנתניה המחזיקה ברשותה מגוון אדיר של ספרים לרשות של העיוורים, כולל ספרי קריאה שנים. קהיליית העיוורים מקבלת את התכנים מהספרייה הזו בספרים המודפסים בכתב הברייל או בצורה מוקלטת להאזנה.
מאז לואי ברייל עברו אין ספור נקודות מובלטות תחת כריות אצבעותיהם של העיוורים בארץ ובעולם. הטכנולוגיה המתפתחת נתנה את אותותיה גם אצלם, וכיום נהנים העיוורים מההצעות הרבות שיש לה להציע עבורם. הם משמשים בדיוק באותם דברים שכולנו משתמשים, באמצעותן של ההתאמות המותקנות בהם. חלק מן הדברים דורשים התאמות חיצוניות, וחלקם מגיעים עם ההתאמה 'בילד אין', היישר מפס הייצור. חגי עובר תוך כדי שיחה על המיילים שקיבל, באמצעות רפרוף אצבעות ועזרים קוליים.
"קיבלתי מייל מ'הוט מובייל', הוא מעדכן, "אחד הקווים שלי מנוי שם. אני יודע את זה באמצעות ה'קורא מסך', וגם בעזרת הברייל". ברייל במחשב? יפה שאלתם. הכירו את 'מקלדת הברייל', עוד פלא טכנולוגי של העולם החדש. חגי משתמש במקלדת נוספת מזו שמגיעה עם המחשב, זו היא מקלדת הברייל. כל המלל מתורגם מיידית למקשים שקופצים להם על פי שפת הברייל. הוא ממשש את הבליטות במקלדת המשתנות חליפות, ובאמצעותם יודע מי שלח ומה נשלח, והוא משיב לנמען. בדיוק כמוכם, רק עוד חצי דקה, בבקשה.
המילה האחרונה שנאמרה עד כה בתחום הטכנולוגי היא הסמארטפונים, שחלק לא מבוטל מהם מגיע עם התאמה מובנית לעיוורים. "באה חברה ומכירה בקיומם של כבדי ראייה בעולם, ולא דורשת מהם תשלום נוסף על התקנת תוכנות כאלה ואחרות, אלא מייצרת את המוצר עם ההתאמות בילד אין". חגי פותח את המכשיר הנייד שלו, שעובד יחד עם קורא מסך, ומכוון לעצמו שעון מעורר לשעה המבוקשת באמצעות רפרוף האצבעות על מסך המגע, עד שהוא מגיע לשעה הרצויה. חגי משתמש גם בפלטפורמת 'סירי', שאמנם לא פותחה לעיוורים במקור, אולם משרתת אותם נאמנה. מספר פקודות של חגי לגברת האלקטרונית, והודעת סמס נוחתת אצלי במכשיר. פשוט.
חגי מסכים עם התפיסה שאנשים שמוגבלים בחושים מסוימים כמו ראיה או שמיעה, מפתחים את שאר החושים שמתפקדים טוב יותר מאנשים רגילים. "זה פשוט נכון", הוא אומר. "אדם עיוור אמנם לא נולד עם חוש שמיעה טוב יותר. אבל כשאני צריך לחצות את הכביש השכונתי, בניגוד לשאר האנשים שמשתמשים בעיניים, אני חוצה עם האוזניים. גם בקריאה, כאנשים קוראים עם העיניים, אני משתמש באצבעות, ואותו הדבר לזהות סוגי בדים - אני ממשש. כתוצאה מכל אלה - כל שאר החושים עובדים אצלי הרבה יותר מאשר אנשים רגילים, ולכן הם מפותחים יותר. אני מפתח את החושים שלי כל הזמן, גם כדי לשמור על הילדים שלי. אם הילד הקטן שלי מטפס למקום מסוכן - אני לא אראה את זה, אבל אני כן אשמע את זה, וארוץ לשם כדי שלא יקרה לו חלילה שום דבר. כל זה מכריח אותי לא לחלום אלא להיות מפוקס כל הזמן".
המסקנה של חגי מכל אלה היא פשוטה: "אני יכול לעשות כל דבר, אני אדם עצמאי. אמנם ייקח לי קצת יותר זמן, וייתכן שבמרתון אנשים יסיימו לפניי. אבל בסופו של דבר, אצליח לסיים את המטלה. זו ההסתכלות שלי", מסיק חגי. "גם אם זה לוקח לי יותר לאט, גם אם קשה לי לעשות הכל - אני אעשה את בסוף, וזו גם ההסתכלות שלי בחיים - להגיע. לשאוף, להאמין באמונה שלמה שמה שניתן לי ומה שמוטל עלי זה להגיע".
קצת היסטוריה: בשנת 1771 הבחין צרפתי בשם ולנטין האי, בכך שהעיוורים מסוגלים לקרוא סימנים שניתן למשש בעזרת קצות אצבעותיהם, והביא דפי תבליט של דפוס רגיל לשימושם של עיוורים. כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בשנת 1847, פיתח ויליאם מון סידרה של אותיות, הניתנות לקריאה באמצעות קצות האצבעות. אחד מתלמידיו העיוורים, לואי ברייל הצרפתי, הביא לפיתוחו של כתב ברייל, אשר נקרא על שמו.
לואי ברייל התעוור בתאונת ילדות בגיל 5, בעת שעבד בבית המלאכה של אביו. עשור לאחר מכן, בגיל 15, הוא התאים שיטה צבאית שהייתה נהוגה בצבא צרפת, לקריאת פקודות בלילה ובתנאי ראות לקויים אחרים. שיטה זו כללה צירוף של 12 נקודות. הוא הקטין את מספר הנקודות לשש ובכך המציא את כתב ברייל, שכולל צירופים שונים של שש נקודות. שנתיים לאחר מותו, התקבל כתב הברייל כתקן רשמי.
ובחזרה לחגי: הוא מדגים לנו באמצעות מכונת הכתיבה הגשומה, חמישה קילוגרם משקלה, הנמצאת תדיר על שולחנו, איך כותבים 'בוקר טוב', אבל בכתב הברייל. לא רבים יודעים: לא קיים דמיון וויזואלי כלל בין צורת האות המקורית - לבין מקבילתה בכתב הברייל. בשלב זה הוא שולף את הלוח שהוזכר לעיל, מזיז את העצמים ויוצר קומפוזיציות שונות. הוא מתחיל להסביר: א' זו נקודה אחת, ו-ב' זה שתיים. חשבתם שהאות ג' תורכב משלוש נקודות? סופרייס! קבלו רביעיית נקודות עליזה. סיבך אותנו...
קשה להאמין שלואי ברייל, שהמציא את השיטה המהפכנית מסיבות שונות ולמטרות שונות, ידע שהנקודות יהפכו יום אחד לסידור תפילה יהודי, למשל. חגי מדגים לנו כיצד ההמצאה באה לידי שימוש בסידור התפילה. הוא מרפרף עם כריות אצבעותיו על הטקסט המוטבע, הפתעה נוספת, משמאל לימין: 'אשר יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה', הוא מצטט. מספר העמוד וכותרת הנושא יופיעו בחלק העליון של הדף, במקביל לסידור התפילה המוכר.
חגי מזכיר בשלב זה את ארגון 'מסילה', ששם לו למטרה להדפיס ספרי הקודש בכתב ברייל, אם זה סידור, חומש, משנה או גמרא. גם ספרים נוספים רואים אור באמצעות ההוצאה לאור של ארגון זה, וקיימת ספריית ענק בנתניה המחזיקה ברשותה מגוון אדיר של ספרים לרשות של העיוורים, כולל ספרי קריאה שנים. קהיליית העיוורים מקבלת את התכנים מהספרייה הזו בספרים המודפסים בכתב הברייל או בצורה מוקלטת להאזנה.
לא רואה בעיניים - הטכנולוגיה והעיוורון
מאז לואי ברייל עברו אין ספור נקודות מובלטות תחת כריות אצבעותיהם של העיוורים בארץ ובעולם. הטכנולוגיה המתפתחת נתנה את אותותיה גם אצלם, וכיום נהנים העיוורים מההצעות הרבות שיש לה להציע עבורם. הם משמשים בדיוק באותם דברים שכולנו משתמשים, באמצעותן של ההתאמות המותקנות בהם. חלק מן הדברים דורשים התאמות חיצוניות, וחלקם מגיעים עם ההתאמה 'בילד אין', היישר מפס הייצור. חגי עובר תוך כדי שיחה על המיילים שקיבל, באמצעות רפרוף אצבעות ועזרים קוליים.
"קיבלתי מייל מ'הוט מובייל', הוא מעדכן, "אחד הקווים שלי מנוי שם. אני יודע את זה באמצעות ה'קורא מסך', וגם בעזרת הברייל". ברייל במחשב? יפה שאלתם. הכירו את 'מקלדת הברייל', עוד פלא טכנולוגי של העולם החדש. חגי משתמש במקלדת נוספת מזו שמגיעה עם המחשב, זו היא מקלדת הברייל. כל המלל מתורגם מיידית למקשים שקופצים להם על פי שפת הברייל. הוא ממשש את הבליטות במקלדת המשתנות חליפות, ובאמצעותם יודע מי שלח ומה נשלח, והוא משיב לנמען. בדיוק כמוכם, רק עוד חצי דקה, בבקשה.
המילה האחרונה שנאמרה עד כה בתחום הטכנולוגי היא הסמארטפונים, שחלק לא מבוטל מהם מגיע עם התאמה מובנית לעיוורים. "באה חברה ומכירה בקיומם של כבדי ראייה בעולם, ולא דורשת מהם תשלום נוסף על התקנת תוכנות כאלה ואחרות, אלא מייצרת את המוצר עם ההתאמות בילד אין". חגי פותח את המכשיר הנייד שלו, שעובד יחד עם קורא מסך, ומכוון לעצמו שעון מעורר לשעה המבוקשת באמצעות רפרוף האצבעות על מסך המגע, עד שהוא מגיע לשעה הרצויה. חגי משתמש גם בפלטפורמת 'סירי', שאמנם לא פותחה לעיוורים במקור, אולם משרתת אותם נאמנה. מספר פקודות של חגי לגברת האלקטרונית, והודעת סמס נוחתת אצלי במכשיר. פשוט.
חגי מסכים עם התפיסה שאנשים שמוגבלים בחושים מסוימים כמו ראיה או שמיעה, מפתחים את שאר החושים שמתפקדים טוב יותר מאנשים רגילים. "זה פשוט נכון", הוא אומר. "אדם עיוור אמנם לא נולד עם חוש שמיעה טוב יותר. אבל כשאני צריך לחצות את הכביש השכונתי, בניגוד לשאר האנשים שמשתמשים בעיניים, אני חוצה עם האוזניים. גם בקריאה, כאנשים קוראים עם העיניים, אני משתמש באצבעות, ואותו הדבר לזהות סוגי בדים - אני ממשש. כתוצאה מכל אלה - כל שאר החושים עובדים אצלי הרבה יותר מאשר אנשים רגילים, ולכן הם מפותחים יותר. אני מפתח את החושים שלי כל הזמן, גם כדי לשמור על הילדים שלי. אם הילד הקטן שלי מטפס למקום מסוכן - אני לא אראה את זה, אבל אני כן אשמע את זה, וארוץ לשם כדי שלא יקרה לו חלילה שום דבר. כל זה מכריח אותי לא לחלום אלא להיות מפוקס כל הזמן".
המסקנה של חגי מכל אלה היא פשוטה: "אני יכול לעשות כל דבר, אני אדם עצמאי. אמנם ייקח לי קצת יותר זמן, וייתכן שבמרתון אנשים יסיימו לפניי. אבל בסופו של דבר, אצליח לסיים את המטלה. זו ההסתכלות שלי", מסיק חגי. "גם אם זה לוקח לי יותר לאט, גם אם קשה לי לעשות הכל - אני אעשה את בסוף, וזו גם ההסתכלות שלי בחיים - להגיע. לשאוף, להאמין באמונה שלמה שמה שניתן לי ומה שמוטל עלי זה להגיע".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות