הבוסתן הספרדי ור' אריה • השכונות שמחוץ לחומה • סיור שישי

במרכז ירושלים החדשה, עומד מתחם 'נחלאות' המפורסם.

מעט מאוד יודעים ש'נחלאות' אינו שם של שכונה, ודאי לא של שכונה אחת, 'נחלאות' הוא כינוי קדום לאזור של צבר שכונות, שכל אחת מהן בעלת אופי ואוכלוסיה משלה. כל חלק וחלק בעל קסם וייחוד משלו.

סיור באזור הזה הינו תמיד מרתק ותמיד מעניין: תמיד יש משהו עתיק שפתאום צץ בפינת הרחוב.

גם אזור זה, כמו שכונות ירושלים אחרות, מצוי תחת איום כרישי נדל"ן המאיימים עליו באמצעות בנייה חדשה ומכוערת.

איך מגיעים?

חונים באזור הקרוב למרכז העיר ירושלים. שכונות נחלאות לא מצויות כפי שרגילים הירושלמים לחשוב, בין רחוב אגריפס לרחוב בצלאל, אלא היא מתחילה כבר ברחוב יפו. אנו נתחיל את הסיור בשכונה הראשונה של 'נחלאות' מהראשונות בירושלים, ברחוב יפו ליד בית מספר 58.

ספרדים עם אשכנזים (!)

שכונת אבן ישראל היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה במתחם נחלאות בירושלים בשנת תרל"ה (1875) בצמוד לרחוב יפו שהחל להתפתח באותם הימים.

בשכונה התגוררו לראשונה בירושלים אשכנזים וספרדים יחדיו. דבר שלא היה לו אח ורע לא קודם ולא אחר כך, בשכונות ירושלים הראשונות.

גבולות השכונה הם רחוב יפו מצפון; סמטת אבן ישראל ממזרח; רחוב אגריפס מדרום, וסמטת ברוכוף ממערב.

בין ראשי החבורה שהקימו את השכונה, הרב יאשע (יוסף) ריבלין ויהושע ילין שהקימו גם את נחלת שבעה.

הקרקעות נרכשו מיושבי הכפר הערבי ליפתא, השוכן בכניסה המערבית לירושלים.

שכונת אבן ישראל נקראה על ידי ר' יאשע בעקבות הפסוק מפרשת ויחי: "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו, מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל" (בראשית פרק מ"ט, כד). הפסוק נבחר כי מספר הבתים שהיו בה בתחילה היה 53, כמניין אב"ן.

כפי שניתן לראות, מבנה השכונה הוא שכונת חצר בה בתי השכונה מקיפים חצר פנימית. הגישה אל החצר הפנימית באבן ישראל הייתה דרך שער.

בין המתגוררים בשכונה היה הרב יעקב שאול אלישר (ה"ישא ברכה"), שהיה הרב הראשי הספרדי בירושלים ועל שמו קרויה שכונת גבעת שאול.

כאן בשכונה ניתן להבחין בבית בולט בצפון השכונה, בן שלוש קומות. 'גורד השחקים' הירושלמי הראשון בו התגוררה משפחת מיליונרים מארה"ב.

השכונה עברה שימור בשנים האחרונות ומוצבים בו לוחות אבן, המנציחים את יושבי השכונה. יוצאים דרך השער אל רחוב אגריפס שער שהיה קרוי בעבר: 'שער דיר יאסין'.

חיש מהר נבנתה

אנו עולים במעלה רחוב אגריפס עד רחוב סוכת שלום.

מעל שער האבן קבוע שלט פח מטושטשת עם שם השכונה. היא נבנתה על ידי בנק פרטיגר ושותפיו יוסף נבון ושלום קונסטרום.

אנו נמשיך במעלה אגריפס עד בית מספר 33 כאן שער שכונת משכנות ירושלים.

שכונת משכנות ישראל נקנתה יחד עם הקרקע של שכונת אבן ישראל על ידי ר' יוסף ריבלין ויואל משה סלומון ונוסדה בראש חודש אלול תרל"ה.

וכך מספר אחד ממיסדיה: "על פי המידה שמדד האדריכל את אחוזתה,יבואו בה 140 בתים גדולים וטובים עם אכסדראות ומרתפות וכל הדרוש למושב בית, וחיש מהר נמלא מספר בני החברה,ובונה ירושלים מוליך לימין החברה זרוע תפאורה וימים הצלחה נפלאה,ועד היום כבר נבנו 16 בתים מפוארים,והאחר מיוחד לבית תפילה ותחתיו בית מקוה מים ובור גדול להכיל מים לשתייה,אשר בהיבט על מצב ירושלים בעיניו יפלא, מי שם המטמון הזה באמתחת החברה".

עד לבנין השכונות 'אוהל משה' ו'מזכרת משה' שמשה הקרקע במשכנות ישראל, שלא נוצלה לבנייה, לזריעת חיטה. וכך קיימו המתיישבים את המצוות התלויות בארץ בסמיכות לביתם.

אנו נצעד ברחוב משכנות ירושלים עד לסופו.

מלונדון לתימן

בקצה רחוב משכנות ירושלים מתחילים בתי הגורל הידועים גם כ"שכונת בתי גורל" שנוסדה בכספו של רבה של לונדון, הרב הראשי של לונדון עבור עולי תימן, שחיו בחוסר כל ועוני משווע.

בקיר בתי השכונה קבועה כתובת המציינת את נדבת הצדיק למען עניי ירושלים.

השכונה היא לא יותר מ 12 דירות בבתים מסויידים. שמה של השכונה ניתן לה, מכיוון שדייריה זכו בדירותיהם באמצעות הפלת גורל. מאחר שמספר הדירות המצוי היה קטן ממספר חברי הקהילה היו הם מתחלפים בדירות מפעם לפעם.

אנו נצעד ברחוב עד סופו ונפנה לרחוב אבולעפיה. כאן במספר 31 בקומה השניה, מתחבא בית כנסת זעיר ששמו"בית כנסת הגורל".

זה בתי הכנסת הראשון של עדת יהודי תימן בירושלים ונבנה בשנת התרמ"ד.

יש גם עזרת נשים שהכניסה אליו הוא מהסימטא המקבילה לסימטת בית הכנסת. (כרגע בית הכנסת בשיפוצים אך עדיין ניתן להתרשם ממנו)

על בית הכנסת כתובת כדלקמן: "קל"ה זאת בית הכנסת של"ו נבנתה על בתי הגורל שבשכונת משכנות ישראל בהשתדלות ובעזרת האחים שלום וחיים בני המנוח יוסף טוב בשנת התרמ"ד"

אם נמשיך לכיוון צפון נראה מעלינו מעין פרפר ברזל על הקיר. זהו 'עוגן מתיחה', שנועד לחזק ולשמור על קירות הבית.

לאחר רעידת האדמה בירושלים, בשנת 1927, הסתבר שהמבנים שחוזקו בעזרת עוגן המתיחה קודם לרעידה לא נהרסו.

לבית של ר' אריה

בקצה הרחוב, במפגש עם רחוב אריה, התגורר הצדיק הרב אריה לוין זצוק"ל. ר' אריה כיהן כמשגיח בישיבת עץ חיים בירושלים והסמוכה לכאן.

כאן בבית הצנוע והקטן התגורר רבי אריה שהיה בצדקותו הגדולה ומעולם לא הסכים לשמוע על החלפת מעונו למקום מרווח יותר.

כיום יש ישיבה בביתו עד לא מזמן היה שלט בכתב יד של ר' רפאל לוין מצוי על הדלת אך הוא הורד משום מה, וחבל.

מבית אריה נמשיך מערבה ונגיע לחצר המרכזית של מזכרת משה.

לב נחלאות

שכונת מזכרת משה נוסדה בשנת 1882 בעזרת 'קרן משה מונטיפיורי',ובמלאת תשעים שנה למונטיפיורי.

השכונה נועדה לאשכנזים בלבד, ויחד עימה נוסדה השכונה הסמוכה, אהל משה, לספרדים.

עם תחילת ייסודה הייתה השכונה מוזנחת ומלוכלכת ושפכים זרמו ברחובותיה, כי תושביה, יוצאי העיר העתיקה האשכנזים היו רגילים להגיינה הירודה של מקום מושבם הקודם.

הנהלת הקרן איימה כי מי שלא יקפיד על הניקיון יגורש מהשכונה. האזהרה הועילה, והשכונה הייתה לשכונה מהיפות בירושלים.

כאן חזיתות הבתים מופנים פנימה אל החצר הנאה שהיא לב מיתחם נחלאות. במרכז המיתחם בור מים חתום (חפשו אותו!)

אנו נתקדם צפונה ברחוב שיריזלי עד למפגש עם רחוב הכרמל. בדרכנו נבחין באיקליפטוס ענק. המכונה 'עץ המחלוקת' למה מחלוקת?

מדובר באיקליפטוס הראשון בירושלים ששורשיו חדרו לאדמה ופרצו את תשתיות הביוב.

התושבים רוצים לעקור את העץ אך שומרי האתרים והעירייה מסרבת לעקור את העץ. מאחורי האיקליפטוס נמצא בית ווינר- מרכז מורשת לנחלאות.

במקום כיתת לימוד, ארכיון וספרייה וגם חיזיון אורקולי על חיי המקום. הכניסה בתשלום.

בית הכנסת של הקצב

אם נצא מהשער שממולנו. מצוי בצד שמאל בית כנסת בעל חלונות צבעוניים ויפים. זהו בית כנסת חסד ורחמים הספרדי שנמצא בלב ליבה של מזכרת משה - השכונה האשכנזית.

איך קורה דבר כזה: בית כנסת ספרדי בשכונה אשכנזית?

זקני השכונה מספרים שבמקום הזה פעל בית מרזח עד שיהודי ספרדי וקצב ירא שמים ששמו יצחק ארמוזה נכנס לבית המרזח והציע לקנותו את המקום בסכום עתק: עשר לירות.

לאחר שהמקום התפנה הוא הקים במקום בית כנסת ששמו חסד ורחמים, ובשם זה גם פעלה אגודת חסד וצדקה מטעמו.

בית הכנסת מופלא ויפהפה ובחלונותיו הנאים ניתן להבחין גם מבחוץ.

הבוסתן והגן

נמשיך ברחוב וניכנס בשער מקושת לשכונת אוהל משה, שגם כאן בנוייה כחצר גדולה שהיום מצוי בה גן נאה ששמו "גינת התות".

כאן מרכז ה'בוסתן הספרדי' הידוע. שנבנה לספרדים על ידי משה מונטיפיורי.

מעל הכניסה לחצר (נראה מרחוב אגריפס) מצוי שלט בזה הלשון:

"אבני זיכרון מזכרת לכבוד ולתפארת לזכר עולם יהיה צדיק גולת הכותרת. השר הגדול סיר משה מונטיפיורי זלה"ה ( זיכרון לחיי העולם הבא) אוהב את התורה מאהבה מסותרת תנצב"א ( תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים ) מעוטרת אמן. ואנחנו נברך רב ברכות לכבוד השרים והסגנים גבאי החברה מזכרת משה בק"ק (קהילת קודש) לונדון יע"א (ישמור עליה אדוני) למשמרת יבלו ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים ברוב עושר וכבוד והצלחה מאושרת ושכרם כפול מאת ד' על הד מונים עשרת אמן"

גם כאן מצויים בורות מים במרכז השכונה. למעשה באוהל משה היו חמישה בורות מים ומי שהולך ברחובותיה מהלך מעליהן.

ראשונים במעלה היו הבורות ששימשו לשתייה, אחריהן שימשו המים לרחיצת הגוף ולכביסה, ולבסוף שימשו לשטיפת הרצפות.

בשכונה כמה וכמה בתי כנסת. הגדול שבהם הוא בית הכנסת הגדול אהל משה המצוי בפינת רחוב אוהל משה.

כאן בין הסמטאות כדאי ללכת לאיבוד ולהתרשם מהבתים הזעירים והמלאי חיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!