הקורבנות שיש לנו בזמן הזה // טור לפרשה

"'ואם זבח שלמים קורבנו' רבי יהודה אומר: כל המביא שלמים מביא שלום לעולם"

קרבן שלמים מתחלק בין שלשה: חלק אחד קרב למזבח, חלק שני אוכלים הכוהנים, וחלק שלישי – הבעלים, לכן, קרוי קרבן זה "שלמים" - מלשון שלום, כי הוא מתחלק בין כל השותפים לעבודת ה', וכמי שעושה שלום ביניהם.

קורבן שלמים מייצר אהבה ושלום גם בין הבריות, כיוון שעליו להאכל תוך יומיים. לפיכך, כאשר אדם מקריב קרבן שלמים, הוא מחלק את בשרו עם ידידיו, כי לבדו לא יוכל להספיק לאכול את הקורבן ביומיים, והסעודה המשותפת מרבה אהבה בין הבריות.

בפסוק בהושע "כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלוקים מעולות", יש התייחסות לשני סוגי קורבנות: קורבנות חובה הבאים לכפר על עבירות (דוגמת קרבן עולה) וקורבנות נדבה שאדם מביא מרצונו (דוגמת קורבן שלמים).

המלבי"ם מסביר שכוונת הפסוק "כי חסד חפצתי ולא זבח" שהקב"ה חפץ בקורבן שלמים בשביל שייהנו העניים מבשר הקורבן. "ודעת אלוקים מעולות" שעיקר רצונו של הקב"ה שהאדם ידע את ה', ועליו להקריב עצמו לעבודת ה' כליל, כמו שקורבן עולה הוא כליל לה'.

קרבן עולה מכפר על ביטול מצוות עשה. אדם שעסוק בעניינים אחרים, ואין דעתו פנויה לקיים מצוות, כביכול אינו יודע את ה'. כנגד זה בא קרבן עולה לכפר.

ועל כך אומר הושע בתוכחתו לעם: במקום לשכוח את האלוקים ולהיזכר בו בעזרת עולות - עדיף דעת אלוקים. ובמקום להימנע מעשיית חסד, ולאחר מכן לתקן זאת ע"י קורבן שלמים-עדיף שתעשו חסד, ולא תצטרכו להביא שלמים.

***

בימינו, בעוונותינו הרבים, אין לנו בית מקדש, ואין עולות וזבחים, אך ישנו כר נרחב לעשיית חסד. כל אדם יכול למצוא את הנישה המתאימה לו. יש אנשי חסד המסייעים בגופם ויש בממונם. יש התורמים מזמנם, ויש התורמים את הידע המקצועי והניסיון שלהם.

זכיתי ובמהלך עבודתי במ"שי, אני נפגש בכל אלו. אנשי צוות המשקיעים מעל ומעבר ורואים בתפקידם ייעוד ושליחות, עובר למתנדבים התורמים מזמנם וממרצם ללא כל תמורה, ועד לאנשי צדקה התורמים מהונם, ואם יש משהו שריגש אותי במיוחד, זו משפחה מארה"ב העומדת לימין מש"י רבות בשנים ובתקופה בת שנה שבמהלכה השתקעו בארץ, ביקשה אם המשפחה אף לעבוד במרכז השיקומי כסייעת. הסיפורים הללו הם המעניקים לנו את הכח להמשיך ולתת למען הילדים בשאיפתנו להפוך את העולם עבורם למקום טוב יותר.

מהות החסד היא אהבת חינם. נתינה ללא רצון לתמורה. יהי רצון שבזכות אהבת חסד, נזכה לראות בבניין בית המקדש והשבת סדר העבודה. שידוע כי "בית המקדש השני נחרב בעוון שנאת חינם, ובית המקדש השלישי עתיד להיבנות בשל אהבת חינם".

הכותב משמש כמנכ"ל מש"י (מרכז שיקום ילדים) המטפל ומסייע לילדים עם נכויות פיזיות ומעניק להם את מכלול הכלים הנדרשים להם לצורך קידומם ושילובם בקהילה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!