מסיבת עיתונאים סוערת מול תינוקת שקטה • יום בכנסת

אל ישיבת סיעת הליכוד השבוע נכנס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ופניו זורחות מאושר. הפרשנים הפוליטיים עמדו מן הצד והתחרו ביניהם במציאת הסיבות שהביאו לפרץ השמחה הבלתי צפוי. מה יום מיומיים?

אבל אם לסכם את החודש האחרון שעבר עליו, אין לנתניהו כל סיבה שלא לשמוח. נתחיל באירועי השריפה בכרמל, מהם יצא כשידו על העליונה. 'לא' לוועדת חקירה ממלכתית, 'כן' לתמונות מקיר לקיר שלו בכל כלי התקשורת, על רקע כל עשב ירוק ושרוף בשטח ובאזור כולו.

נעבור אל חוק הגיור הצה"לי, שעבר בשבוע הקודם בקריאה טרומית, ועד לקריאה הראשונה אלוקים יעזור לו ולרב הראשי לישראל, הגר"ש עמאר. הוא יצא 'גדול', כיכב בפגישה עם החיילים, וכל עם ישראל שמע על המנהיג הדגול ש'הציל' את מי שתורמים לעם ישראל מידיהם של הרבנים ה'רעים'.

חוק האברכים? ובכן, תמונת מצב מהירה לימדה אותו כי אין לו סיכוי לעבור בכנסת. אז מה עושים? מעבירים החלטה בוועדת שרים לחקיקה, סוגרים עם ש"ס על הימנעות, אוספים שמונה קולות של בעד וחורקים שיניים על השלושה נגד. העיקר שעבר. ונקווה שבג"צ יסתפק במה שהביא לו נתניהו.

ב'יהדות התורה' התאמצו להסתיר את פרץ השמחה במהלך יום שישי, מקווים שהכתבים החילוניים לא יקלטו שבעצם לא מדובר בחוק כל-כך גרוע לציבור החרדי, כפי שניסתה לשכתו של ראש הממשלה לצייר. כשעלה על זה בזריזות מפתיעה, עוד באותו בוקר, שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש, דת ושוויון, הוא יצא איתו בקול רעש גדול. ובכל זאת, הצליח נתניהו 'לצאת מזה' יפה, שהרי בכל זאת הבטיח רק לחמש השנים הקרובות - והשאיר תקווה כלשהי לשונאי החרדים.

בקיצור, יש לו לחיוך הגדול שלו על מה שיסמוך.

שתצאו בשלום מהפוליטיקה

פתח את הישיבה יו"ר הקואליציה, זאב אלקין. "אנחנו בישורת האחרונה שלפני אישור התקציב, לא כל החברים פה, חלקם בוועדות השונות", התנצל בשמם של החסרים.

"אז אלו שנמצאים פה, לא עובדים?" - שאל נתניהו, בצחוק כמובן. והחל לברך בשלוש ברכות:

האחת, לאופיר אקוניס, שמועלה לתפקיד סגן יו"ר הכנסת, ו"לחברנו כרמל שאמה שימשיך בדרך המוצלחת אותו התווה לו קודמו בתפקיד".

צריך לקרוא היטב את המילים, ויותר מכך את מה שנכתב בין השורות. אחד הסודות הגלויים בכנסת, כי נפשו של נתניהו חשקה בהמשך כהונתו של אקוניס, מקורבו, בראשות ועדת הכלכלה. רבים הם התפקידים שניסה להציע לשאמה, אלא שהאחרון לא ויתר: ועדת הכלכלה או לא כלום. עמד על שלו - וניצח. בלית ברירה נאלץ נתניהו לקיים את הרוטציה, כמתוכנן, ולא נותר לו אלא להקדים ברכה לאקוניס, ורק לאחריה לזכור גם את שאמה-הכהן.

לשאמה נוכל רק להעניק את ברכת הדרך וגם לציידו בעצה טובה: מה שבא בקושי, הולך אחר-כך בקלות.

הברכה השנייה הייתה, אגב, מוקדמת: ברכות לשר האוצר, יובל שטיניץ, שעדיין לא העביר את התקציב הדו-שנתי, אך מאחר ובטוח נתניהו כי התקציב בוא יבוא ויעבור גם יעבור, הוא מרשה לעצמו להקדים ולברך את האיש ש"עושה לילות כימים כדי להעביר את התקציב, שחשוב למדינת ישראל גם בשל היציבות הנדרשת וגם כדי לבסס את מעמדה הכלכלי בעולם". אין מברכים אלא על המוגמר, נתניהו, ואל תהיה בטוח שאיש מבין חברי הקואליציה לא יתקע עוד הרבה מקלות בגלגלי התקציב. אבל בירכת, אז שיהיה.

הברכה השלישית היתה ברכה ליוחנן דנינו, שמונה למפכ"ל הבא של משטרת ישראל. נתניהו בירך אותו, ונברך אף אנו את נתניהו ואת כל שרי ממשלתו: שלא תזדקקו, מעתה ועד עולם, לחסדיו של המפכ"ל, שלא ידבק בכם רבב, ושתצאו בשלום מהפוליטיקה כשם שנכנסתם אליה בשלום.

זהו הרגע שבו מתבקשים העיתונאים לצאת מאולם ישיבת הסיעה. כאן מתחילים הסודות להישמע.

מה יש היום?

לאיש מחברי ש"ס לא היה מושג על מה ולמה החליט יו"ר סיעתם לכנס, בבהילות יתירה, את העיתונות למסיבת עיתונאים חטופה ודחופה. אבל מכשירי הביפרים של הכתבים השונים צפצפו, והעבירו את המסר: מסיבת עיתונאים, בשעה 15:30, בחדר סיעת ש"ס.

רגע לפני, שוחחנו עם ח"כ ניסים זאב.





• ח"כ ניסים זאב, אולי תפזר לנו את התעלומה: 'למה נמנעו שרי ש"ס אתמול בהצבעה על חוק האברכים?' - הוא טוב לנו או רע לנו?

"בעצם יש פה פלונטר מאוד רציני. מצד אחד, להצביע נגד זה לגרום נזק לשנים הבאות, ארבע וחמש שנים. להצביע בעד, משמעותו שהרעיון הוא נכון. אנחנו נגד הרעיון של להגביל לחמש שנים, מאידך גיסא אי-אפשר שלא להצביע בעד, כי אז לא יהיה תקציב לאברכים לשנים הבאות. לכן ש"ס נמנעה".

• יכול להיות שהיה פה משחק בין המפלגות החרדיות, שבעצם החוק היה בסדר להם, אלא שלתקשורת רצו להראות שזה לא טוב?

"לא, אני לא חושב שהיה פה משחק. אני חושב שזה כן פוגע בעולם התורה, אני חושב שגל ההסתה המתמשך נגד הציבור החרדי עשה את שלו, והראיה היא שראש הממשלה הביא את ועדת גבאי כדי לצמצם את האפשרות שבני התורה יגדלו ויתפתחו בעתיד והתוצאות מדברות בעד עצמן. זה שש"ס נמנעה – אני חושב שזה היה בלתי נמנע שלא יימנעו".

שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, חלף גם הוא בדרכו לישיבת הסיעה. שאלנו אותו על מה ולמה הזדרזו להניח לליכוד שלושה שבועות של שקט מחוק הדיור.

• הבטחתם להביך את הממשלה כבר השבוע, למה החלטתם להסכים לדחייה?
"הגיע שר המשפטים, יעקב נאמן, וביקש מאתנו זמן כדי לקדם את החוק. נתנו לו את זה מתוך מטרה שבסופו של יום, אם אכן הם לא יצליחו לשכנע את ראש הממשלה ואת שר האוצר, נוכל לגייס לצידנו עוד ועוד מפלגות".

אחר-כך מיהר להיכנס לחדר הישיבות של הסיעה, הביט פנימה, ושאל, בצחוק, "מה יש היום?"...

עשה רושם כי גם עבורו נותר נושא הדיון סודי למדי. אילו רק ידע כי בערבו של יום, במהדורה המרכזית של 'חדשות 2', יככב הוא בראש מסיבת העיתונאים הזו, כמי שדיבר בה נגד יו"ר תנועתו.

למה, יש בחירות?

ההודעה עשתה רושם כל-כך דרמטי, עד כי בכירי כלי התקשורת התייצבו והגיעו. בן כספית, אריק בנדר, ירון דקל - עיתונאים שלא ממהרים להגיע לכל מסיבת עיתונאים מזדמנת.

ואז הפתיע ישי כששלף את הכותרת של מסיבת העיתונאים: "לצערנו הרב, בזמן האחרון, גוברים גלי השנאה כנגד הציבור החרדי, ספרדי, מסורתי, שומר התורה".



הוא דיבר על השינויים שחלו בציבור החרדי במהלך השנים האחרונות, "לא כי כופים עליו". ישי סיפר איך כבר בשנת 96', בהיותו שר העבודה והרווחה, הוביל את נושא ההכשרה המקצועית. "הייתי בטוח שאחרי שיש 10 אלף איש שעברו הכשרה מקצועית, הציבור החילוני יעשה יום חג ויצא במחולות ברחובות". אבל לא די שלא שמחו איתנו, אלא שהמשיכו לתקוף אותנו. כאן עצר ישי את שטף דיבורו ושלף מכיסו גזיר עיתונות ובו תמונותיהם של חרדים, האחר רו"ח והשני עו"ד. אלא מה? שלבוגרים החרדים לא תמיד יש מקום עבודה, זה לא פשוט – סיכם והכניס פנימה את הנייר שבידו. אחר-כך שלף דפי מחקר 'אונו', שהעלו כי החרדים לא מתקבלים בקלות לעבודה.

מצידי, אומר ישי, שיתנו לסטודנטים פי שניים מאשר לנו. אבל שלא יסיתו. איך אמר לו אחד מהשרים? "וכי אתה תעזור לי בפריימריז?!". מאחר וישי לא יכול לעזור לו, אז שייתן להסית נגד הציבור החרדי, בלי להפריע, כדי שיוכל לקצור את הפירות בהמשך.

"למה, יש בחירות?" – זרק מישהו מקצה החדר.

"יש התנהלות נגד החרדים כאילו יש בחירות" – השיב לו ישי, וקרא לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, וליו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק לעצור את ההסתה, שהיא סכנה לחברה. "היום המדיניות היא 'הכה כל דוס, וקבל כותרת. להכות יודעים, אבל לשלב אחר-כך בעבודה, לא יודעים'", אמר, וכאב גדול נשמע בקולו.

האם אתה חש באווירה משברית עם הליכוד בעקבות חוק הגיור? ושנית: האם זה בבחינת גט בין הליכוד לש"ס לברית ההיסטורית שלכם? - שאל העיתונאי אלי ניסן, מהטלוויזיה הישראלית בערבית.

"אני קורא למנהיגי הליכוד להפסיק להתחרות עם השונאים שלנו. כנראה הפחד מיאיר לפיד כמפלגה גובר. ואז מתחילה התחרות בין ישראל ביתנו לליכוד, בין העבודה לליכוד. התחרות מתחילה כי מבינים שמי שתוקף את החרדים מקבל כותרות, אך שוכחים כי הרכיבו את הממשלה בזכות תנועת ש"ס. אל תפעלו נגד המצביעים שלכם, נגד המסורת ונגד התורה. רוב העם בישראל מאמין, והם פועלים נגד האנשים האלו" - השיב לו ישי.

ורק כאשר ניסה ירון דקל לשאול על הראיונות התכופים של אריה דרעי, נמנע ישי מלהשיב לו. "שאלת אותי את השאלה הזו עשרות פעמים בתקופה האחרונה" - היה כל מה ששחרר.

גם על פרשת אמסלם, עליה ניסה שלום ירושלמי, כתב 'מעריב' ומי שכתבתו ב'מעריב' חוללה את ראשית הסערה בנושא, העדיף שלא לדבר ושלא להשיב.

לעצם העניין, אין ספק שש"ס נמצאת בשעתה הקשה ביותר. מחד, בתקופה האחרונה התקשורת הכללית אינה מפסיקה מלהצליף בה. ואיכשהו, בלי להבין איך, מצליחה יהדות התורה להישאר יבשה ולא להירטב מגל ההסתה.

בעבר היותר רחוק הצליפו בסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אחר-כך ביו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אבל נדמה ש'עבר' לתקשורת, והיא דילגה אל היעד הבא: תנועת ש"ס.

רוצים לדעת את מי התקשורת 'לא אוהבת', בלשון המעטה? הביטו נא אל סביבותיו של נתניהו, בדקו ממי הוא מתרחק כמו מאש, ויש לכם את התשובה המדויקת. לאחרונה, למי שאינו זוכר, הוא מרבה להתרחק מאלי ישי ומכל אזכור של הקשר לחוק חרדי או תקציב לחרדים.

ותסמכו עליו, שאם הוא נוהג כך, זה לא לפני שבלע הרבה מאוד סקרים ומאמרי עיתונות.

הוא ילמד אותנו תקשורת?

מן הצד ישבו נציגי התקשורת ה'מסיתה' ולמעשה היו אמורים לחוש מותקפים. אבל לא, קשה היה להבחין על פניהם בתחושה של מבוכה כלשהי. אם היה בהן מבע כלשהו, הוא היה מבע של זלזול. כאילו רצו לומר: נו, הוא ילמד אותנו איך לעשות תקשורת טובה? זה מה שאנחנו חושבים שהציבור רוצה לקנות מאתנו, זה מה אנחנו מאכילים אותו בכפית.

כשיצאו, שאלתי אחד מהם: כאדם חילוני, זה עשה לך משהו? הזיז?

קריצת עין הייתה תשובתו.

כואב לראות את הכאב של ישי. האיש באמת לוקח ללב את המצב. מה שלא יעשה, 'יחטוף' ביקורת. אם לא יעזור לנושא האברכים והישיבות, יחטוף מיהדות התורה על כך שש"ס אינה מתיצבת לימינה. יעזור - יותקף בתקשורת. יחד עם זאת, קשה להתעלם מטענת יהדות התורה שגם ישי ידע לתקוף אותם כשדיברו בפומבי על החוק האברכים.

מעשה בתינוקת

בעוד אלי ישי מדבר הרבה על הכשרה מקצועית, אותה הביא לאוויר העולם עוד לפני שנים רבות, שחרר שר התמ"ת, בנימין פואד בן אליעזר, את אחת מהתמונות היותר מוצלחות, כזו שמדברת אל כלי התקשורת ללא מילים.

היה זה במהלך ביקורו במרכז החרדי להכשרה מקצועית. בן אליעזר, למי שאינו יודע, מאוד מחשיב את הנושא ורוצה לקדם את החרדים לכיוון של תעסוקה.

במהלך ביקורו נתקל בסטודנטית שהמשיכה ללמוד, למרות שהיא עדיין בחופשת לידה. את התינוקת שלה הביאה עמה אל הכיתה, ויחד ישבו לפתור משוואות מסובכות.

בן אליעזר לא היסס, נטל בזרועותיו את הפעוטה, ודאג שהצלם שלנו, יעקב נחומי, גם יתעד.

אם היה אלי ישי מציג בפני העיתונאים תמונה אחת כזו, כל מילה נוספת לא הייתה אלא מיותרת.

[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!