נדיר: בג"צ שיבח את פסקו של הדיין הבכיר והמליץ "לפרסם"

שופטי בג"ץ שיבחו אתמול (יום רביעי) פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בנוגע להסדרי גירושין בין בני זוג, ציינו שהוא "תקדימי" והמליצו לפרסמו.

מדובר בסכסוך לחלוקת רכוש בין בני זוג, הורים לחמישה ילדים, שהתגרשו. הבעל הוא אברך ש'תורתו אומנותו' והאישה הייתה מפרנסת כמעט יחידה של המשפחה. הצדדים התגוררו לאחר נישואיהם בדירה שנתנו הורי האישה. לאחר מספר שנים נמכרה הדירה ונקנתה בכספה דירה חדשה שנרשמה על שם האישה.

עם הגירושין תבע האברך זכויות בדירת המגורים, וזאת לטענתו, משום שהם גרו בה יחד במשך שנים, וכן משום שהורי האישה, לדבריו, התחייב באירוסיהם (ב'ווארט') לתת להם דירה. כמו כן תבע הבעל מחצית מזכויות הפנסיה, קרן ההשתלמות ויתר הזכויות שצברה האישה במשך שנות עבודתה, וזאת לדבריו בהתאם חוק יחסי ממון. בית הדין הרבני האזורי בירושלים ובית הדין הרבני הגדול דחו את טענותיו של הבעל. אך האברך הפתיע כאשר עתר לבית המשפט העליון וטען כי בית הדין הרבני פסק על פי שיקולים הלכתיים ולא לפי החוק והפסיקה האזרחית, שעל פיה, לדבריו, מגיעים לו מחצית מזכויות הדירה שבה התגוררו.

בפסק דין שכתב הרב אליהו היישריק, דיין בית הדין הרבני הגדול, בהסכמת הדיינים הרב ציון בוארון והרב מיכאל עמוס, עולות שתי נקודות חשובות ותקדימיות. האחת, אברך אשר אינו מסייע בפרנסת המשפחה וגם אינו מסייע בגידול הילדים ועבודת הבית, ומטיל זאת על אשתו שיוצאת לעבוד – אם נישואיהם יתפרקו חלילה, אל יצפה לכך שהוא יקבל מחצית מהכנסות האישה, לפי חוק יחסי ממון.

וכך כותב הרב היישריק בפסק הדין: "מה קורה כאשר האשה היא זו שעליה מוטל הכול, גם וגם. גם יציאה לעבודה והבאת המשכורת העיקרית וכמעט הבלעדית, וגם מקדישה עצמה לטיפול בילדים בכל רגע נתון אפשרי. מנגד הבעל אינו יוצא לעבודה, אך גם אינו מטפל בילדים אלא בעצמו הוא. מעבר למה שטענה האשה כלפיו שאפילו את חובתו כבן ישיבה אינו מקיים, דבר שלא הוכח".

הרב היישריק תוהה בפסק דינו, "זוג שהתרומה לקיום המשפחה אינה שוויונית אצלו בצורה קיצונית, האם יהא נכון לקחת מהאשה מחצית ממה שחסכה 'בזיעת אפיה' לאחר שהיא זו שדאגה והביאה טרף לביתה ולא רק לעצמה ולילדיה אלא אף לבעלה?! נראה שהתשובה לכך צריכה להינתן במסגרת של סעיף 8 ולהחריג חלק זה מכלל איזון המשאבים".

עוד נקודה מעניינת עולה בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, והיא, שאם בעלי הדין הביעו את רצונם על ידי התנהגותם בבית הדין כי הם מעוניינים שבית הדין ידון בענייני הרכוש לפי דין תורה, אף אם לא אמרו זאת במפורש, מוסמך בית הדין לפסוק להם על פי דין תורה.

בדיון שנערך אתמול בבית המשפט העליון, צידדו שופטי בית המשפט העליון ניל הנדל, אורי שוהם ויצחק עמית בעמדתו של בית הדין הרבני בשתי הנקודות, והמליצו לעותר למשוך את עתירתו, כפי שאכן עשה. השופט עמית הוסיף במהלך הדיון, כי "מדובר בפסק דין תקדימי ורצוי לפרסם את פסק הדין".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!