הטיסה התעכבה ב-17 שעות - אל על תשלם 92 אלף שקל

בית משפט השלום ברחובות פסק השבוע תשלום פיצויים בשווי של כ-92 אלף שקל לטובת 36 נוסעי אל על, בטיסה ממוסקבה לישראל. הנוסעים תבעו את החברה מכוח חוק טיבי – חוק שירותי תעופה, הקובע מתן פיצוי וסיוע בשל שינוי או ביטול טיסה.

התובעים טענו כי טיסתם ממוסקבה, שיצאה בחודש יוני האחרון באיחור של 17 שעות ממועד המראתה המתוכנן, אמורה לזכות אותם בפיצוי כספי - בנוסף להחזרים המגיעים בחוק, שסופקו להם על ידי החברה; ארוחת ערב, לינה בבית מלון, היסעים ודיווחים שוטפים מנציגי החברה.

החברה מצידה טענה כי אין סיבה שתשלם פיצויים, שכן ביטול הטיסה נגרם בשל תקלה טכנית, שמבחינתה נכנס תחת הגדרת "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת החברה". הגדרה זו פוטרת את החברה מתשלום פיצויים לנוסעים.

השאלה שעמדה להכרעת בית המשפט היא האם התקלה שהובילה לביטול הטיסה עולה בקנה אחד עם הגדרת הפטור מתשלום פיצויים. רק שהחוק אינו מגדיר מהן נסיבות מיוחדות, וההגדרה בחוק נתונה לפרשנותו של השופט לגופו של כל עניין.

בדיון טענה אל על כי התקלה היתה בעלת אופי ביטחוני, וטיפול בה בשדה התעופה במוסקבה לא היה אפשרי. לכן, לטענתה, נדרשה להשבית את המטוס ולהביא לביטול הטיסה בכדי שלא לסכן את ביטחונם של הנוסעים. החברה נשענה על עדותו של ראש אגף הביטחון באל-על, מוטי אילני, שהעיד כי למטוס אירעה תקלה טכנית, במערכת בטיחות מסוימת, שמנעה את הטיסה ולא ניתן היה לטפל בה במוסקבה.

עם זאת, בעדותו אמר כי הסיכוי שתקלה כזו תתרחש הוא סביר; "בשנתיים וחצי האחרונות, כשאני מנהל את האגף הזה, להערכתי קרה בעבר דבר כזה, או שלוש או ארבע פעמים", אמר בעדותו.

בהקשר זה אמר השופט מנחם מזרחי, סגן נשיאת בית המשפט: "לא התרשמתי כי התקלה במקרה שהוצג בפניי, היא כה נדירה וכה מופלאה, עד שהנתבעת לא יכולה היתה לצפות אותה. גם אם מדובר בתקלה שהשכיחות שתתרחש היא, כדברי עד הנתבעת, 4-3 פעמים בשנתיים וחצי שבהן הוא עובד בתפקיד, הרי שמתוך דבריו ניתן ללמוד שמדובר בתקלה צפויה, שאכן התרחשה בעבר, שאינה נדירה כלל ועיקר, והיה על הנתבעת להתכונן לאפשרות שתקרה בשנית".

לפיכך, קבע השופט כי לא ניתן לקבל את הפרשנות שלפיה בכל מקרה של תקלה טכנית יתקיים הפטור. "אם תאומץ פרשנות כגון זו – ירוקן החוק מתוכן", נכתב בפסק הדין של השופט.

השופט כתב כי ההנחה שחברת התעופה לא מעוניינת בביטול הטיסה לא מספקת כשלעצמה, ומכאן שהשימוש ב"תקלה טכנית" כתירוץ, מבלי להסביר את מהות התקלה ולהוכיח נגרמה באופן חריג ונעשו מאמצים למנוע אותה, איננה הסבר מתקבל. "הכל שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר", כתב. השופט אף סקר פסיקות קודמות והראה כי יש ללכת לטובת הצרכן ולהטיב עם הנוסע באופן שימנע כל פגיעה אפשרית בזכויותיו.

בפסק הדין נכתב: "יש להעניק למילים 'נסיבות מיוחדות' פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים 'שלא היו בשליטתו'. כלומר, רק נסיבות שהן בבחינת 'כוח עליון', כגון מזג אוויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים, מלחמות, שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה של מטוסים וכיו"ב, יצדיקו את הפטור". עוד נכתב כי החברה צריכה לפעול כדי לשפר את דרכיה ולמצוא דרכים שונות כדי להתגבר על תקלות טכניות ולהתייעל, גם אם הדבר כרוך במחיר כלכלי גדול משחשבה.

בנוסף, ביקר השופט את החברה על שלא הצטיידה במסמכים התומכים בעדות שניתנה, לא הציגה לבית-המשפט את מהות התקלה ולא התעמקה במתן הסבר על העניין הביטחוני, גם אם מדובר בהסבר סודי שניתן לחשוף רק לעיני השופט. לטענתו, לא נעשו צעדים המלמדים על המאמצים שנעשו לפתרון הבעיה או בכדי לשכנע את בית המשפט בצידקתם.

בית המשפט קיבל את התביעה, ופסק 2,050 שקל פיצוי לכל אחד מ-36 התובעים, סך של 73,800 שקל. בנוסף, תשלם הנתבעת לכלל התובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 18 אלף שקל. בסך הכל חויבה אל על בתשלום של 91,800 שקל.

עו"ד אייל דורון, שותף במשרד ש. הורוביץ, הסביר כי "פסק הדין משקף מדיניות עקבית של בתי-המשפט המחמירה עם חברות התעופה, הנתפסות כצד חזק, אל מול הנוסע, הנתפס כצד החלש. בהתאם לכך, פירש בית-המשפט את המונח 'נסיבות מיוחדות' באופן מצמצם ביותר, המגביל את מתן הפטור לחברת התעופה מתשלום פיצויים לנסיבות שהן בבחינת 'כוח עליון' בלבד.

"עם זאת, חשוב להדגיש כי מבחינתן של חברות התעופה אין מדובר בסיטואציה 'אבודה', והן יכולות לעשות לא מעט על מנת לשכנע את בית-המשפט בצדקתן. כפי שעולה מפסק הדין, חברת התעופה נמנעה מלהציג מסמכים וראיות התומכים בגרסתה ולא פירטה את מהות התקלה ופתרונה – ולכן מבחינת בית-המשפט, ההכרעה במקרה זה הייתה פשוטה".

מאל על נמסר כי פסק הדין התקבל בחברה וכי "החברה תכבד את החלטת בית המשפט".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!