מנקים לפסח וזורקים את הבקבוקים לפח?

מנקים את הבית לפסח וזורקים את בקבוקי המשקה המשפחתיים לפח? תדעו שאתם משלמים על זה, והרבה, בארנונה.

מעבודת מחקר שביצעה BDO Consulting Group, חברת הייעוץ של פירמת BDO זיו האפט, עבור תאגיד המיחזור "אסופתא" עולה כי בכל שנה הרשויות המקומיות מוציאות כ-88.5 מיליון ₪ על הטיפול במיכלי משקה שאינם נאספים ובכלל זה עלויות ניקוי הרחובות, פינוי הפסולת והטמנתה (העלויות כוללות מע"מ). מיותר לציין כי סכום זה מגיע מכספי הארנונה אותם משלמים תושבי העיר.

שיעור מחזור הפסולת העירונית בישראל נמוך בכמחצית מהמקובל במדינות מערב אירופה. אחד הגורמים לכך הוא העדר תמריץ כלכלי מספק למחזור בקבוקי פלסטיק משפחתיים בישראל, בניגוד למקובל במרבית המדינות המפותחות. המשמעות הינה, כי בנוסף לעלות הכלכלית הישירה, הציבור הישראלי משלם גם מחיר סביבתי עודף.

על פי המחקר, הרחבת דמי הפיקדון גם לבקבוקים המשפחתיים תגדיל את היקף איסוף הבקבוקים הגדולים לכ-79% מכלל הבקבוקים הנמכרים בישראל, בדומה להיקף האיסוף של הבקבוקים הקטנים. זאת לעומת 31% בלבד הנאספים היום במיחזוריות. בכך יחסכו העיריות כ-62 מיליון ₪ מדי שנה – ירידה של כ-70% בעלויות לעומת המצב כיום. עוד עולה כי מאז כניסתו לתוקף של חוק הפיקדון, בשנת 2001, הרשויות המקומיות חסכו למעלה מ-1.6 מיליארד ₪ על איסוף והטמנה של הבקבוקים הקטנים.

מוטי דטלקרמר שותף, ומנהל מחלקת Corporate Finance בחברת הייעוץ של BDO מעריך במחקר כי "הגידול הצפוי בשיעור המחזור כתוצאה ממעבר ממנגנון מחזור וולונטרי, למחזור הכולל תמריץ כספי, יביא להקטנת מספר מכלי המשקה שאינם נאספים ועל ידי כך לצמצום עלויות הטיפול. עם הרחבת החוק ולאור מדיניות התמריצים, צפוי כי מספר מיכלי המשקה המושלכים לרחוב יקטן באופן משמעותי. כמו כן, תרבות המחזור משפיעה אף היא ותביא לקיטון במספר מכלי המשקה המושלכים לרחוב מצד הצרכנים".

על פי נתוני BDO מאז כניסת חוק הפיקדון לבקבוקי משקה קטנים גדלו המכירות ב-71% מעל הצמיחה באוכלוסייה ולכן למעשה חוק הפיקדון לא שינה לרעה את צריכת המוצר.

בהתאם לניתוח שבוצע ב—BDO בעולם ואף בישראל את רוב העלות הפיקדון שהוטל על בקבוקי משקה קטנים ספגו היצרניות והמחיר לא גולגל על הצרכן.

מכלי המשקה המשפחתיים נצרכים לרוב בתוך משקי הבית (להערכתנו כ-95%). לפיכך, נגישות הציבור להחזר דמי הפיקדון הינה גבוהה. "להערכתנו" כותבים כלכלני BDO Consulting Group, "כ-80% מהמכלים הקטנים אשר נצרכים בבתי הצרכנים מושבים למחזור, שיעור זה מצביע על כך שציבור הצרכנים ממחזר באופן ישיר ופעיל. יש להניח כי ציבור הצרכנים יתנהג באופן דומה גם בהתייחס למכלי המשקה המשפחתיים".

עוד מציינים ב-BDO כי המחיר לבקבוק משקה שנקבע בשוק הוא תוצאה של ביקוש והיצע, ולפיכך יתכן כי היצרן יחליט לא להעלות את המחיר משיקולי תחרות או שתשומה אחרת שלו הוזלה. כמו כן ייתכן שחלק מהקמעונאים יספגו את העלייה משיקולי תמחור ותחרות שלהם.

לסיכום, כותבים ב-BDO, התמונה העולה מן המחקרים שנערכו עד כה בישראל לגבי חוק הפיקדון היא ברורה. קיומו של החוק מביא לתוצאות סביבתיות חיוביות רבות, שיעורי המחזור שלו גבוהים יחסית (כ-79% מהבקבוקים הקטנים המשווקים בישראל), עלויותיו סבירות ונראה שאינן מעמיסות על הצרכן באופן משמעותי. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם הנעשה במדינות אחרות בעולם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!