גם רופאים טועים – מה עושים במצב הזה?

בני משפחת רייכמן – האב חנוך, האם מלי והבן אבישי – לא תיארו לעצמם שיום הטיול שאליו יצאו יסתיים באסון גדול. כאשר טיילו בנחל הג'ילבון שברמת הגולן מעדה מלי ונפגעה קשות בגבה. אל המקום הוזעקו יחידת החילוץ גולן ויחידת החילוץ של חיל האוויר. רופא היחידה אבחן שמצבה של מלי הולך ומתדרדר והחליט לייצב את מצבה בשטח בטרם תפונה לבית חולים. מספר ניסיונות אינטובציה שעשה לא צלחו והוא נאלץ לבצע ניתוח שטח לפתיחת נתיב אוויר. טיפול החירום בשטח ארך כשעה ורק אחריו פונתה מלי במסוק לבית החולים זיו בצפת, שם מתה מפצעיה.

שש שנים לאחר מכן הגישו בני משפחתה של מלי רייכמן תביעה נגד רשות הטבע והגנים ונגד המדינה. התביעה נגד המדינה התבססה על הטענה שלפיה הטיפול הרפואי שקיבלה אם המשפחה מן הרופא של יחידה 669 היה רשלני באופן קיצוני והוביל למותה. בין היתר, טענו שמדובר היה ברופא מומחה לאורתופדיה שלא היה לו כל ניסיון בטיפול בטראומה בשטח, וששיקול הדעת לטפל בה בשטח היה לקוי משום שהטיסה לבית החולים זיו ממקום התאונה היתה אמורה להימשך חמש דקות בלבד.

לאחר דיון משפטי ממושך קבעה השופטת כי כמה מהחלטותיו של הרופא שטיפל ברייכמן היו לא סבירות. כך – על ההחלטה לעכב את הפינוי ועל הניסיון שלו לבצע אינטובציה בשטח למרות שלא היה לו ניסיון בהליך שכזה. בשל כך פסקה לטובת בני המשפחה פיצויים בסך 810 אלף שקל.

עו"ד מוטי ארד שמשרדו טיפל בתיק של משפחת רייכמן, מסביר כי תביעת רשלנות רפואית מוגשת במקרים שבהם נגרמו לאדם נזקי גוף בעקבות טיפול רפואי רשלני שניתן לו וכי ישנם כמה צעדים שבהם כדאי לנקוט בעת שנתקלים במקרה של רשלנות רפואית. זאת, על מנת שבבוא היום ניתן יהיה לקבל את הפיצוי המרבי על אותה רשלנות. "חשוב לזכור כי נטל ההוכחה בניהול תביעת רשלנות רפואית הינו על הנפגע. יהיה עליכם להוכיח, בין היתר, כי הרופא המטפל התרשל, נגרם לכם נזק לצמיתות וכי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לבין הנזק שנגרם לכם", הסביר.


לדבריו, איסוף מלוא התיק הרפואי הרלוונטי הוא הכרחי בניהול תביעת רשלנות רפואית. "חשוב לבחון האם הרופא תיעד בזמן אמת את תלונות החולה, האם הטיפול שניתן הינו סביר בנסיבות העניין, האם הוצג בפני החולה כלל המידע הרלוונטי עבורו ומירב האפשרויות העומדות בפניו טרם בחירת אופן הטיפול", הסביר והוסיף כי מעבר למסמכים הרפואיים, חשוב לשמור את מלוא הקבלות עבור ההוצאות שנגרמו בעקבות האירוע נשוא התביעה. כך, למשל, בתיק רייכמן קיבלו בני המשפחה פיצוי בסך של 10,000 שקל על הוצאות הקבורה. כמו כן, חשוב לשמור את תלושי השכר, במטרה להוכיח הפסדי השתכרות, ככל שנגרמו. גם רכיב זה היה חלק ניכר מהפיצויים שקיבלו בני משפחת רייכמן.

אלמנט נוסף שחובה לצרף לתביעה של רשלנות רפואית היא חוות דעת מומחה בתחום הרפואי. "ישנם מקרים בהם יש לצרף יותר מחוות דעת אחת, בשל מספר פגיעות שונות כמו פגיעה בתחום האורתופדי ופגיעה נפשית. אמנם עלויות חוות הדעת בתחום הרשלנות הרפואית הן גבוהות ועשויות להגיע לעשות אלפי שקלים, אך במידה שתביעתכם תתקבל תהיו זכאים להחזר הוצאות המשפט, לרבות עלויות חוות הדעת המומחים. על כן ניתן לראות בתשלום עבור חוות דעת כהשקעה אשר עשויה להשתלם בעתיד", ציין ארד.

עוד הוסיף כי חשוב לבחור עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, אשר זמין לנהל תיק שעשוי להמשך מספר שנים ויכול להיענות לצרכיכם. "השתדלו לפנות לעורך דין אשר יכול לסייע לכם במספר היבטים- הן בהגשת תביעת רשלנות רפואית הן בייצוגכם בפני המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, חשוב לפנות לעורך דין בשלב מוקדם ככל שניתן, במטרה להימנע מטעויות מיותרות וכדי שתוכלו לקבל הנחיות חשובות להמשך ניהול ההליך", ציין. לדבריו, לאחר הגשת תביעה כנגד חברת הביטוח, לרבות במקרי רשלנות רפואית, ינסו חוקרים פרטיים להוציא מידע מן התובעים. "כאשר אתם מבינים שאתם עומדים מול חוקר, הבהירו כי אתם מיוצגים והשתדלו להימנע ממסירת מידע. כמו כן, חשוב להנחות את הסביבה הקרובה, ולעתים גם את הרחוקה, שלא לשתף פעולה במקרים מחשידים. חשוב להנחות את בני משפחתכם, חבריכם ואת מקום עבודתכם. כל מידע שתמסרו או שימסר לחוקרים בנוגע אליכם עשוי לשמש נגדכם במסגרת ההליך המשפטי", ציין.

הליך משפטי בגין רשלנות רפואית עלול להימשך זמן רב. במקרה של משפחת רייכמן ארך ההליך כולו כשנתיים. עו"ד ארד ממליץ להתאזר בסבלנות, אך עם זאת, חשוב לשקול סיכויי עלות-תועלת ולהימנע מתביעות מיותרות. "לעתים הנזק שנגרם הינו קטן ואינו מצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית שכן העלויות (חוות הדעת, אגרת בימ"ש וכו') "יבלעו" בסכום הפיצוי הצפוי. במקרים כאלה, רצוי לפנות לעורך דין, אשר ינהל בעבורכם הליך משא-ומתן מול החברה המבטחת את הגורם המתרשל במטרה להגיע לפשרה ראויה, ולחסוך לכם הוצאות וזמן מיותרים".
לפרטים>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!