כמה כיף לתקוף חרדים • דעה מבחוץ
יהודה שלזינגר, הכתב לענייני חרדים של העיתון הנפוץ במדינה - ישראל היום, פירסם מאמר על ההתקפות החוזרות ונשנות כנגד הציבור החרדי • בפנים: איך זה קרה?
- יהודה שלזינגר, בחדרי חרדים
- י"ד טבת התשע"א
- 10 תגובות
יהודה שלזינגר. צילום ארכיון
מה הקשר בין השריפה בכרמל מח"ט הצנחנים תקציב המדינה והדחה מ"האח הגדול?" בכל האירועים האלו הדתיים נמצאו על המוקד.
"מה זה בכלל הסיפור הזה של הגיור"?היתה אחת השאלות הפופולריות שעלו בסוף השבוע האחרון כמעט בכל שיחת בית כנסת או סלון. ואכן לא רבים יודעים לעמוד על תוכנו של חוק הגיור הכללי לעומת חוק הגיור הצבאי ועוד פחות יודעים מהי המשמעות של כל אחד מהם אך זה לא הפריע לרבים לצקצק ולסנן "די נמאס מהחרדים האלה."!
מדוע הם חשבו כך? כי הם ראו את מוטי קירשנבאום ירון דקל וחבר הכנסת דוד רותם מתנפלים על הש"סניק התורן (במקרה הזה שר השיכון אריאל אטיאס) וספק שואלים-ספק קובעים שהוא מנסה לפגוע בחיילים? וזו רק דוגמה אחת. כמעט כל העיתונאים חשבו כמותם.
אילו אותם חילונים גם היו טורחים לברר הם היו מגלים שדווקא הרב הצבאי הראשי הסמכות המקצועית ביותר בנושא מבקש בכל לשון של בקשה שלא לקדם את החוק משום שלטענתו הוא יפגע בחיילים. אבל כל עוד אפשר לרדת על ש"ס אולי לא צריך לתת לעובדות להרוס סיפור טוב.
כמעט כל נושא בימים האחרונים מלווה בכלי התקשורת החרדיים בקידומת "ימי הסתה."כך זה נראה אצלם: "ימי הסתה: 45 אחוזים מבעלי פטור נפשי מצה"ל הם דתיים" "ימי הסתה: דרישה מאלי ישי להתפטר" "ימי הסתה: חוק האברכים"...ועוד.
בדרך כלל קשה לשכנע אותי ש"מחפשים" את הדתיים אך צירוף המקרים שכולל יד קלה על ההדק לכיוונם של הדתיים בשילוב בורות מרגיזה - כל אלה מחשידים כי אולי יש כאן משהו במתכוון.
ההרגשה היא שכמעט אין תחום שבו חובשי הכיפות אינם אשמים. זה התחיל בטרגדיה של אוטובוס הסוהרים ובשריפה בכרמל שהוצגו כאשמתו של אלי ישי (שהיה דווקא היחיד שבאמת חזר והתריע) והמשיך ברב הראשי הספרדי שהחליט לאחר חודשים ארוכים שבהם התחנן מעל כל במה אפשרית להסדיר את נושא הגיור (ואיש לא התייחס) לא לעבור לדום לנוכח הגחמה של ישראל ביתנו שדרשה להצביע
בתוך ארבעה ימים בסוגיית הגיור ועתה מדברים כולם על הביקורת של אחד המח"טים נגד השירות המקוצר של בני הישיבות (אף שבפועל כל בן ישיבה ממוצע יודע לדקלם ולא בכדי ש"הסדיר הוא הטירונות של המילואים.("והאברכים הם תמיד במוקד.
גם ההתנפלות על מכתב הרבנים חושפת קצת צביעות. הדברים אולי לא היו צריכים להיכתב בבוטות אבל מי השמיע את זעקת הגזענות נגד תושבי צפון תל אביב שביקשו להוציא חב"דניקים משכונתם כי הם "לא מתאימים לאורח החיים שלהם?"
השבוע נפגש הרמטכ"ל עם סטודנטים חרדים ונשאל בלי בושה על ידי המנחה (חילוני:)"מהי עמדתך לגבי החרדים אתה שונא אותם? אתה מפחד מהם."?הרמטכ"ל השיב: "סבא שלי היה רב" אבל דומה כי כיום התשובה המוכרת הזאת כבר לא עוזרת כי הדימוי של רב בחברה החילונית הוא של סחטן כספים.
הצד החילוני נכשל. הוא נכשל בכל הנוגע לכיבוד האחר לסובלנות ולטשטוש הגבול בין ביקורת להסתה. לכן לא פלא שכשבאירופה מאיימים לשרוף חצי מדינה בשל קריקטורה בעיתון הלועגת לקוראן בישראל דווקא יש רבים המצדדים בבובת ריאליטי שמבזה את התנ"ך בשידור חי.
"מה זה בכלל הסיפור הזה של הגיור"?היתה אחת השאלות הפופולריות שעלו בסוף השבוע האחרון כמעט בכל שיחת בית כנסת או סלון. ואכן לא רבים יודעים לעמוד על תוכנו של חוק הגיור הכללי לעומת חוק הגיור הצבאי ועוד פחות יודעים מהי המשמעות של כל אחד מהם אך זה לא הפריע לרבים לצקצק ולסנן "די נמאס מהחרדים האלה."!
מדוע הם חשבו כך? כי הם ראו את מוטי קירשנבאום ירון דקל וחבר הכנסת דוד רותם מתנפלים על הש"סניק התורן (במקרה הזה שר השיכון אריאל אטיאס) וספק שואלים-ספק קובעים שהוא מנסה לפגוע בחיילים? וזו רק דוגמה אחת. כמעט כל העיתונאים חשבו כמותם.
אילו אותם חילונים גם היו טורחים לברר הם היו מגלים שדווקא הרב הצבאי הראשי הסמכות המקצועית ביותר בנושא מבקש בכל לשון של בקשה שלא לקדם את החוק משום שלטענתו הוא יפגע בחיילים. אבל כל עוד אפשר לרדת על ש"ס אולי לא צריך לתת לעובדות להרוס סיפור טוב.
כמעט כל נושא בימים האחרונים מלווה בכלי התקשורת החרדיים בקידומת "ימי הסתה."כך זה נראה אצלם: "ימי הסתה: 45 אחוזים מבעלי פטור נפשי מצה"ל הם דתיים" "ימי הסתה: דרישה מאלי ישי להתפטר" "ימי הסתה: חוק האברכים"...ועוד.
בדרך כלל קשה לשכנע אותי ש"מחפשים" את הדתיים אך צירוף המקרים שכולל יד קלה על ההדק לכיוונם של הדתיים בשילוב בורות מרגיזה - כל אלה מחשידים כי אולי יש כאן משהו במתכוון.
ההרגשה היא שכמעט אין תחום שבו חובשי הכיפות אינם אשמים. זה התחיל בטרגדיה של אוטובוס הסוהרים ובשריפה בכרמל שהוצגו כאשמתו של אלי ישי (שהיה דווקא היחיד שבאמת חזר והתריע) והמשיך ברב הראשי הספרדי שהחליט לאחר חודשים ארוכים שבהם התחנן מעל כל במה אפשרית להסדיר את נושא הגיור (ואיש לא התייחס) לא לעבור לדום לנוכח הגחמה של ישראל ביתנו שדרשה להצביע
בתוך ארבעה ימים בסוגיית הגיור ועתה מדברים כולם על הביקורת של אחד המח"טים נגד השירות המקוצר של בני הישיבות (אף שבפועל כל בן ישיבה ממוצע יודע לדקלם ולא בכדי ש"הסדיר הוא הטירונות של המילואים.("והאברכים הם תמיד במוקד.
גם ההתנפלות על מכתב הרבנים חושפת קצת צביעות. הדברים אולי לא היו צריכים להיכתב בבוטות אבל מי השמיע את זעקת הגזענות נגד תושבי צפון תל אביב שביקשו להוציא חב"דניקים משכונתם כי הם "לא מתאימים לאורח החיים שלהם?"
השבוע נפגש הרמטכ"ל עם סטודנטים חרדים ונשאל בלי בושה על ידי המנחה (חילוני:)"מהי עמדתך לגבי החרדים אתה שונא אותם? אתה מפחד מהם."?הרמטכ"ל השיב: "סבא שלי היה רב" אבל דומה כי כיום התשובה המוכרת הזאת כבר לא עוזרת כי הדימוי של רב בחברה החילונית הוא של סחטן כספים.
הצד החילוני נכשל. הוא נכשל בכל הנוגע לכיבוד האחר לסובלנות ולטשטוש הגבול בין ביקורת להסתה. לכן לא פלא שכשבאירופה מאיימים לשרוף חצי מדינה בשל קריקטורה בעיתון הלועגת לקוראן בישראל דווקא יש רבים המצדדים בבובת ריאליטי שמבזה את התנ"ך בשידור חי.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות