הורה, מה החלום שלך?

שלוש בבוקר עכשיו, ואני נרגש מכדי לישון. זה עתה שבתי מחתונת בתי הקטנה ביותר, רבקי.
החתן ילד טוב, החתונה הייתה שמחה ומכובדת, אור בליבי; התינוקת שלי, הבת השמינית במשפחה, נישאה כדת משה וישראל! תם עידן, וכשעידן תם – זיכרונות נוסטלגיים מציפים את העיניים, הלב והמח; תמונות רבות עולות בי משלושת העשורים האחרונים בהם שימשתי ראש משפחה ואב לשמונה ילדים.

האמינו לי, היה זה דבר מאתגר מאין כמוהו: אתגרים חינוכיים, רוחניים וטכניים צצו כל הזמן, והידיעה שהאחריות היא עלי ועל אשתי היקרה – גרמה לליבנו לפעום בעוז.

העניין הכספי העיק לא פעם; עבדתי בשלוש עבודות: בבוקר הייתי מזכיר במשרד קטן, בשעות הערב ערכתי ספרים, ובמקביל סייעתי לאשתי בניהול חנות הפרחים שבבעלותה. ובכל זאת – לא הצלחתי לחסוך... אבא שלי ז"ל היה אומר תמיד ש: "צריך לשמור שקל לבן ליום שחור" ואין לי כל ספק שאכן זה מה שצריך לעשות, אבל כיצד? משכנתא, חשמל, ארנונה, טיפולי שיניים, שיעורים פרטיים לילד... לא הצלחנו לחסוך שקל!

אני לא מתלונן, חלילה, הן הבריאות היא העיקר בחיים, והקב"ה תמיד נתן לנו כל צרכנו ומעבר, אבל ב"מרוץ לחיסכון" – נכשלתי. הדבר כאב לי במיוחד כשילדי בגרו, כשרציתי לעזור להם בקניית דירה, בתשלום ללימודים וכדומה – אבל לא יכולתי, והם נאלצו להתמודד עם העניין כמעט לגמרי לבדם. בזמנים כאלה הכתה בי המחשבה: "אוי, לו רק הייתי מצליח לחסוך להם...".

אשתי הצדיקה תמיד מזכירה לי שניסינו, השתדלנו, ואין זו אשמתנו שהדבר לא הצליח, "את חובת ההשתדלות – עשינו" ידעתי שהיא צודקת, ובכל זאת ליבי נצבט, הרי כל אב משתוקק לעזור לילדיו, וההרגשה שאתה רוצה אך לא יכול לתת לילדיך – קשה מאד. גם בתקופת טרום-החתונה של רבקי חשתי זאת שוב ושוב. אין אנו מאותם אנשים הנוהגים לתת דירה או חצי דירה בירושלים וכד' (כמובן שהייתי שמח מאד לנהוג כך לו היה זה אפשרי...) אך למרות זאת, ולמרות העובדה שעבדתי שנים כה ארוכות, כמהתי לתת לבתי יותר – ולא יכולתי. אני אדם מאמין, ויודע להתרכז בעיקר, (ומהעיקר: יראת שמיים ובריאות הנפש והגוף, יש לנו ב"ה בשפע) לכן לא היה זה ענן שחור וכבד שהעיב על שמחתי, אבל זו כן הייתה עננה אפורה ששייטה שם ברקע ולא הוסיפה אור או חן.

לפני כמה שעות, בחתונה, ישבתי לי בשולחן הכבוד כראוי לאב הכלה, וביקשתי מזאבי בני ויעקב חתני שיבואו לשבת מעט לידי, כשאבא של יונתן, החתן, טייל נרגש בין האורחים. "נו, שמעת על המיזם החדש של חיסכון לכל ילד?" שאל יעקב את זאבי.

אני, שהמילה 'חיסכון' היא מילה רגישה אצלי, מיד כריתי אוזן. "ברור!" השיב זאבי. "במה מדובר?" ביקשתי לדעת, "המדינה יוצרת חיסכון לכל ילד..." הסביר לי חתני. "איזה רעיון מדהים" התלהבתי "אחד הרעיונות החזקים ביותר ששמעתי!" "בשבילך זה קצת מאוחר" חייכו אלי ילדי באהדה "אבל בשבילכם!" קראתי "אני פשוט שמח שאת מסכת התלאות שאני עברתי – אתם לא תעברו! הילדים שלכם יזכו בחיסכון לו אתם לא זכיתם! אתם מבינים איזו בשורה מדהימה זו בשבילכם ובשביל הילדים שלכם?" הם לא ענו לי כי הזו"צ יצא מה"חדר ייחוד" וכולם אצו לרקד לכבודם. עוד לא חזרנו לדון על הנושא הזה, אבל ברור לי שעוד נעשה זאת, הם חייבים להבין שהבורא עשה איתם ועם ילדיהם חסד שכיום דבר כזה הוא כה נגיש ואפשרי. אנחנו, בשביל לחסוך, היינו צריכים "להיקרע", ואצלכם – דור ההורים הנוכחי - זה יבוא עם הרבה פחות מאמץ. ההשתדלות הכמעט יחידה שנותרה לכם, והיא בהחלט חשובה: זה לבחור את הבנק המתאים ביותר, שיפעל עבור הילד שלך וייתן לו את המירב.

כמה נקודות למחשבה
1) לפי פרסום באתר "הביטוח הלאומי", בנק הפועלים מעניק, נכון להיום, את הריביות הגבוהות ביותר מכל הבנקים במרבית התכניות ללא מעבר מסלול עד גיל 18.

2) בנק הפועלים יזם שש (!) תכניות שונות כדי שתוכלו להתאים לכל ילד את התכנית שהכי מתאימה עבורו.

3) בבנק הפועלים לא תהיה כבול לתנודות בשוק ההון, החיסכון נשמר בתנאים ידועים מראש וכך, לצד הריבית הגבוהה, תוכל/י את/ה, כהורה, לדעת שבעז"ה לילד מוכן חיסכון יפה לקראת חייו הבוגרים.

4) בנק הפועלים פועל ע"פ היתר עסקה כהלכתו, שנעשה בהידור רב בבד"צ העדה החרדית ירושלים, וכן בהיתר עסקה מטעם המכון לכלכלה ע"פ ההלכה בראשות הרב אריה דביר, שנחתם בבית הגרי"ש אלישיב זצ"ל ובנוכחותו, וכן היתר עסקה שנעשה בבית הדין האזורי בתל-אביב. ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים שע"י בד"צ העדה החרדית אף פרסם כי, בנק הפועלים מחזיק בהיתר עסקה כדת וכדין שאושר ע"י בד"צ העדה החרדית ירושלים.





סדרת טורים זו מוגשת לכם כחומר למחשבה ע"י בנק הפועלים, המאפשר לכם לחסוך טרחה וזמן ששווה כסף, כי כשאתם מנהלים את חשבון הבנק מהאתר – אתם תמיד ראשונים בתור!


לאתר בנק הפועלים לחצו כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!