להילחם בסוכרת - ולעשות מזה כסף

ירון נוידרפר - מנכ"ל חברת IFS להשקעות חברתיות. בעל תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. היה רכז בריאות, חינוך והשכלה גבוהה בחשכ"ל, סגן נציג האוצר בצפון אמריקה, סמנכ"ל הכספים של הסוכנות היהודית. בן 50 , נשוי ואב לשניים.

ירון נוידרפר, חשבנו שהשקעות חברתיות הן רק פילנתרופיה. אתה אומר שאפשר גם להרוויח מזה?

בהחלט אפשר גם להרוויח מזה.

אתה מרוויח מזה?

לא, Social Finance Israel) SFI), החברה שאני מנהל, היא חברה לתועלת הציבור. אנחנו מחברים בין משקיעים שיש להם רגישות לערכים לבין תחומים חברתיים שמחפשים כסף חדש. הבנו שהיכולת לצמצמם בעיות חברתיות ולטפל בהן טמונה ביכולת להביא כסף חדש ולהציע טיפול חדשני בבעיות. ואנחנו עושים את זה באמצעות אג"ח חברתיות.

מה זה אומר אג"ח חברתיות?

מדובר באג"ח שאינן סחירות, אלא משמשות ככלי חדש לגיוס משאבים כספיים לפרויקטים חברתיים. החזר הקרן והריבית למשקיעים הוא לפי הצלחה, די דומה להשקעות רגילות בשוק ההון.

כלומר, אפשר גם להפסיד את כל הכסף?

כן, ברור, ואפשר גם להרוויח תשואה נאה.

זה מועתק מהעולם?

כן, זה מודל שעובד בעולם. יש היום כ-64 אג"ח חברתיות ב-16 מדינות במגוון תחומים חברתיים.

תסביר איך המודל הזה עובד.

לממשלה תמיד יש מחסור בתקציב חברתי, וגם הפילנתרופיה אינה מסייעת תמיד, למשל בזמן משבר כלכלי. מצד שני התפתחה אופנה של משקיעים, בעיקר צעירים, שרוצים להשקיע גם בהתאם לערכים.

כלומר?

למשל, הם לא ישקיעו בחברות טבק או בחברות שמייצרות נשק וסוחרות בו. משקיעים כאלה גם עשויים להשקיע באג"ח שאנחנו מנפיקים.

איפה אתם נכנסים לתמונה?

בכסף שאנחנו מגייסים ממשקיעים אנחנו מטפלים בבעיה חברתית קיימת, שניתנת לכימות ומדידה, כמו שיקום אסירים, מניעה של מחלת הסוכרת או אפילו בעיית חסרי הבית. אנחנו מטפלים בבעיות חברתיות בכלים מדויקים ומדודים מאוד. הרווח של המשקיעים יגיע כאשר נצליח לשפר את המצב הקיים. במקרה כזה הם יקבלו את השקעתם בתוספת ריבית מהגופים שנחסכו להם כספים. ככל שההצלחה בפרויקט גדולה יותר, כך התשואה גדלה.

ספר על הפרויקט הנוכחי שלכם.

מניעת סוכרת. הרעיון הגיע מאשתי, שהיא רופאה. בהוצאה מצומצמת יחסית אפשר למנוע מאנשים שנמצאים בקבוצת סיכון לחלות, ובכך לחסוך כסף בעתיד. במלים אחרות, עלות הפרויקט נמוכה מהחיסכון שהוא מביא. סוכרת היא מגפה עולמית, שממדיה גדלים והולכים, עם יותר מ-415 מיליון חולי סוכרת בעולם ותחזית ל-650 מיליון חולים עד 2040. בישראל יש כ-600 אלף חולים.

אז איך מונעים מאנשים לחלות בסוכרת?

העזרה האמיתית יכולה להיות לאותם אנשים שהם טרום-סוכרתיים, כלומר אנשים שכיום אינם חולים אך אם ימשיכו בחייהם כרגיל יחלו בסוכרת מסוג 2. עלויות הטיפול בהם בקופות החולים והתשלומים שהם יקבלו מביטוח הלאומי גבוהים מאוד, ואת הכסף הזה אנחנו רוצים לחסוך.

בפועל מה אתם עושים אתם?

נעבוד במשך שנתיים עם 2,250 טרום־סוכרתיים שנמצאים בסיכון גבוה לפתח את המחלה. נציע להם עזרה בפרמטרים של תזונה, פעילות גופנית, מוטיווציה, שימוש בטכנולוגיה ותמיכה אישית. התוכנית תפעל בהתאמה אישית לכל משתתף, ותכלול מפגשים קבועים עם תזונאים, חינוך וייעוץ לאורח חיים בריא.

איך יודעים שהצלחתם?

אחרי שנתיים נתחיל למדוד את מצב המטופלים בכמה תחנות בהשוואה לקבוצת ביקורת של אנשים שלא משתתפים בפרויקט. אם שיעור חולי הסוכרת בקבוצה שלנו קטן לעומת בקבוצת הביקורת - זה אומר שעשינו משהו. על כל הצלחה בקבוצת ההתערבות יש תשלום של כמה אלפי שקלים למשקיע.

מה העלות של פרויקט כזה?

גייסנו כ-21 מיליון שקל מ-13 משקיעים, מחציתם ישראלים ומחציתם זרים, מתחומי הרפואה, מדעי החיים - ויש גם בנק אחד גדול. הפרויקט נפרש על פני שבע שנים ומדובר בהוצאה של כ-10,000 שקל בעבור כל משתתף.

ומי ישלם למשקיעים אם תוכיחו שהצלחתם למנוע סוכרת?

שיתוף הפעולה שלנו הוא עם קופות החולים כללית ולאומית ועם המוסד לביטוח לאומי. מניעת המחלה חוסכת להם הוצאות בריאות משמעותיות וקצבאות נכות. גם למשק ייחסכו אובדן ימי עבודה וירידה בפריון, וגם לחולים ייחסך כסף - אבל הם לא יצטרכו לשלם, כמובן. אם הקופה תשלם רק חלק ממה שנחסך לה מכל אדם שלא חלה וביטוח לאומי ישלם חלק מהחיסכון שלו - הפרויקט יהיה כלכלי. ההוצאה שתיחסך להם יחד בעבור כל אדם גבוהה מ-10,000 שקל. גם משרד האוצר והבריאות היו שותפים לגיבוש ההסכם.

אולי אם הייתם משלמים למשתתפים בפרויקט זה יכול להיות תמריץ מבחינתם?

לא. המודל שלנו לא מבוסס על תשלום למשתתפים. הם מרוויחים בריאות - וזה הרבה.

באיזה שלב נמצא הפרויקט הזה?

אנחנו נמצאים בשלב שבו הקופות כבר מגייסות את האנשים לפרויקט. מי שמתאים לשלב הטרום־סוכרתי מופנה לתוכנית, והאתגר הכי גדול הוא לשמר את המשתתפים.

איך קבעתם את מנגנון התשואה שיקבלו המשקיעים?

אם נפחית את שיעור חולי הסוכרת ב-40% לעומת קבוצת הביקורת, המשקיעים יקבלו בחזרה את הסכום שהשקיעו בלי רווח. הצלחה נמוכה מזה תחתוך להם בקרן. אבל אם נצליח להפחית את שיעור חולי הסוכרת ב-50%, למשקיע יהיה החזר של 6.5% בשנה.

ובאיזה מצב הרווח הכי גדול שלהם?

יש תקרה של 13% רווח בשנה, גם אם נצליח למנוע סוכרת אצל כל המשתתפים. במצב כזה על השקעה של 21 מיליון שקל הם יקבלו בחזרה 34 מיליון שקל.

יש לכם ציפיות מעבר לפרויקט הנקודתי?

אם זה יעבוד אני מצפה מהמדינה שתעשה את זה בתפוצה גבוהה. אין לי ספק שהביטוח הלאומי וקופות החולים ירימו את זה ברמה לאומית. זה שווה להם כי החיסכון שלהם משמעותי.

באופן דומה, אתם יכולים גם להתבסס על משהו שכבר ידוע שהוא עובד ולתת לו נפח גדול יותר באמצעות משקיעים.

זאת עוד שיטה, שכבר מיושמת בעולם. האג"ח החברתית הכי גדולה בעולם, בהיקף של 30 מיליון דולר, עוסקת בקשר בין עוני לבין השנתיים הראשונות לחייו של ילד. ישנה עמותה אמריקאית שקיימת כבר 30 שנה ותומכת באמהות צעירות. היא עוזרת להן עד שהילד מגיע לגיל שנתיים, כי גילו במדידות שזה משפר משמעותית את הביצוע העתידי של הילדים. במקרה הזה הגיוס של האג"ח נעשה כדי להגדיל את הסקאלה - לקחת משהו שיודעים שכבר עובד ולתת לו נפח יותר גדול באמצעות משקיעים.

איך הגעת לתחום ההשקעות החברתיות?

השילוב של העיסוקים שלי, קודם במשרד האוצר ובהמשך כנציג האוצר בניו יורק וכסמנכ"ל כספים בסוכנות היהודית, הביא אותי למקום שאני נמצא בו כיום - שמשלב את העולם החברתי, הממשלתי והפיננסי. ב-2013 הכירו ביני לבין סר רונלד כהן, שהבייבי שלו זה השקעות חברתיות. יחד אתו הקמתי את SFI, שיש לה חברות אחיות בבריטניה ובארה"ב. כהן הוא אחד המממנים שלנו ויו"ר הדירקטוריון. אנחנו עשרה עובדים מהתחום החברתי, מתחום הייעוץ ומתחום הפיננסים.

כהן היה החלוץ בתחום של אג"ח חברתיות.

נכון, הוא המציא ב-2010 בבריטניה את הרעיון של אג"ח חברתיות שעסק בשיקום אסירים, במטרה להתמודד עם שיעורים גבוהים של פשיעה חוזרת בקרב אסירים משוחררים. במקרה הזה המדידה היא שיעור החזרה למאסר. ממשלת בריטניה הסכימה לשלם אם הטיפול יפחית מהותית את שיעור החזרה לכלא.

אתם מיישמים את שיקום האסירים גם בישראל?

זאת אחת ההשקעות שאנחנו מפתחים עכשיו. לפי הנתונים בישראל, 44% מהאסירים בממוצע, בכל סוגי העבירות, חוזרים לכלא בתוך חמש שנים.

לקוחות קבועים.

כן, הם כל החיים שלהם נכנסים ויוצאים מהכלא. בבריטניה ההשקעה השיגה תוצאות טובות והפחיתה בכ-8% את החזרה לכלא. יש עוד תוכניות כאלה בעולם. בניו יורק, לעומת זאת, פרויקט שהמשקיע הגדול בו היה בנק גולדמן סאקס נכשל באופן טוטאלי מכל מיני סיבות.

מה צפוי להיות היקף הגיוס בפרויקט הזה?

התכנון הוא לגייס 15-14 מיליון שקל ושיתוף הפעולה הוא עם המשרד לביטחון פנים, שב"ס, הרשות לשיקום האסיר והאוצר. הכוונה היא לגייס 500-360 אסירים. המדידה תהיה אם האסיר חזר למאסר אחרי ארבע שנים.

אז בהקבלה לשוק ההון, אתה בעצם ה"חתם" בסיפור?

אני יותר מהחתם, כי אני מארגן הכל מהתחלה.

יש כבר פרויקטים של אג"ח חברתיות שאתם מיישמים בפועל?

צריך להבין שהתהליכים נמשכים הרבה זמן, והשאיפה היא שבעתיד הם יתקצרו. על פרויקט הסוכרת, למשל, עבדנו שלוש שנים מול המדינה, וזה הפרויקט השני שלנו. את האג"ח החברתית הראשונה שלנו עשינו לפני שנה לצמצום נשירה מהשכלה גבוהה במקצועות מדעי המחשב. בניגוד למקצועות אחרים, במדעי המחשב על כל שלוש משרות יש רק מתמודד אחד. לכן אם הצלחתי למנוע מסטודנט לנשור - כנראה מצאתי לו גם קריירה. וזה טוב גם למדינה. בדרך כלל יש נשירה של כמה עשרות אחוזים.

למי כאן אתם חוסכים כסף?

במקרה זה סטודנט שפורש מלימודים במהלך השנה גורם להפסד לאוניברסיטאות. הן מפסידות את שכר הלימוד ואת הסבסוד מהמדינה שמתקבל בעבור כל סטודנט שמסיים תואר. אנחנו עובדים עם אוניברסיטת חיפה ועם המכללה האקדמית תל אביב־יפו, והן משלמות על ההצלחות.

איך מודדים במקרה הזה את צמצום הנשירה?

מול נתונים היסטוריים. רוב ההחזר למשקיעים יהיה עם סיום התואר. מדובר בפרויקט שמלווה על פני שבע שנים כ-600 סטודנטים. אנחנו עובדים אישית מול כל סטודנט ומתייחסים לצרכים שלו. השירות שניתן הוא בכמה היבטים: תמיכה אקדמית של תרגולים נוספים, סיוע בקבלת מלגות, תגבור בעברית בשעת הצורך (בחיפה, למשל, 60% מהסטודנטים לתואר הם ערבים) וסיוע אישי נוסף. לכל אחד לפי מה שמתאים לו.

מדובר בפרויקטים עתירי כוח אדם. איך אתם מחליטים מי יהיו האנשים שייתנו את השירות לסטודנטים או לחולי הסוכרת למשל?

אני בונה את התוכנית ובוחר את מי שהכי מתאים ללוות את הסטודנטים. בהשכלה הגבוהה, למשל, התחלנו עם עמותה בשם אלומה שפועלת בין השאר להנגשת ההשכלה הגבוהה לצעירים, והיא נבחרה להיות מפעילת התוכנית. בהמשך הבאנו גופים נוספים שמתמחים בלימודי עברית ובמוטיווציה.

מה היקף ההשקעה בפרויקט הזה?

הפעם היו לנו שלושה משקיעים - קרן רוטשילד קיסריה, פמילי אופיס אוסטרלי ובנק לאומי - שמהם גייסנו 8 מיליון שקל. בשנה הראשונה שהסתיימה עמדנו בחלק מהמדדים ולכן קיבלנו תשלום ראשון, אבל ההחזר העיקרי יהיה עם סיום התואר.

בכלל, בתחום החינוך יש מקום להרבה פרויקטים מהסוג הזה.

זה נכון, ואנחנו כבר בוחנים עם משרד החינוך פרויקט של חמש יחידות מתמטיקה במגזר הבדואי בדרום. שר החינוך נפתלי בנט משקיע הרבה בקידום תלמידים כדי שיעשו בגרות של חמש יחידות מתמטיקה, והמספרים באמת מתחילים לעלות - אבל במגזר הבדואי בדרום המספרים עדיין נמוכים מאוד. שם צריך גישה אישית יותר ומוכוונת לתלמיד.

אילו עוד רעיונות לפרויקטים יש לכם?

כל שבוע יש אצלנו לפחות שלושה רעיונות מדהימים. יש הרבה מקום בשוק לפרויקטים חברתיים כאלה, שכולם מרוויחים מהם. בבריטניה, למשל, הקימו קרן מכספי חשבונות בנק שמנותקים מבעליהם כבר 15 שנה ומעלה. מדובר בחשבונות שאין להם דורש שנים רבות ואין בהם פעילות. משקיעים פרטיים מכפילים את הסכום (matching) והכסף מושקע רק בנושאים חברתיים. גם לנו יש רצון להקים קרן מחשבונות עזובים שבאחריותו של האפוטרופוס הראשי, הסכום יקבל מצ'ינג מלא של משקיעים והקרן תשקיע בעניינים חברתיים. הרעיון כבר קיבל את ברכתה של שרת המשפטים איילת שקד. זה יכול לעשות שינוי דרמטי בכל הענף של השקעות חברתיות, כי זה המון כסף.

בסך הכל זה תחום צעיר. איך הוא מתפתח בעולם?

בעולם מעריכים את שוק השקעות האימפקט - שהן השקעות בחברות, בארגונים ובמטרות במטרה לייצר השפעה חברתית או סביבתית מדידה לצד תשואה כלכלית - ב-120-100 מיליארד דולר (כסף מושקע). ברור שהפוטנציאל הרבה יותר גבוה. קבוצת הביטוח הגדולה באוסטרליה, QBE, הקצתה 100 מיליון דולר להשקעה בגופים חברתיים. אנחנו הצטרפנו לוועדת היגוי עולמית בתחום לפני שנה.

כלומר?

כהן, שמוביל את התנועה שנהפכת לסקטור וגם תיהפך בהמשך לשוק גדול, הקים במסגרת ארגון מדינות ה-G8 כוח משימה שהוא עמד בראשו. המטרה שלו היא למצוא דרכים להגדיל את השוק ולגייס עוד משקיעים. ב-2015 הוסיפו לשמונה המדינות את הודו, ברזיל, מקסיקו, פורטוגל וישראל הקטנה. אני ייצגתי את ישראל בפנייה לקבל אותנו כחברים, ולמעשה אנחנו חברים כיום בוועדת ההיגוי העולמית להשקעות חברתיות. כך שכל מדינה שמתמודדת עם סוכרת יכולה לאמץ את המודל שלנו. הקמנו צוות ישראלי לנושא קידום ההשקעות החברתיות, שבראשו עומד אתי פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל הג'וינט ולשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי.

מה החזון שלכם?

להפוך את האג"ח החברתיות למוצר השקעה של ממש לצד השקעות במניות, באג"ח רגילות, בקרנות גידור ובקרנות השקעה פרטיות. אנחנו גם רוצים לפתח את כל השוק מסביב. בנוסף, אנחנו מכניסים אלמנטים של מדידה לעולמות חברתיים. למוסדיים יש חובה להשיג תשואה טובה לחוסך, אבל יש כבר לא מעט מקומות בעולם שהטילו על המוסדיים חובת דיווח על השקעות חברתיות וסביבתיות. באופן הזה גם יכול להיווצר שוק, וכשיהיה הון במוצרים חברתיים גם יהיו יותר מוצרים כאלה. תחשבו למשל על שני צעירים שמפתחים מוצר בגאראז' של ההורים. בהיי־טק ברור מאוד מאיפה יגיע הכסף שלהם כי יש קרנות ואנג'לים. הבעיה שאם הם רוצים לפתח עסק בתחום החברתי אין להם מסלול השקעה ייעודי. לכן חשוב לפתח גם את הצד של המשקיעים.

איך למשל?

המדינה יכולה לסייע באמצעות תמריצי מס, בדיוק כמו שהיא כבר נותנת היום תמריצי מס במקרים שאותם חשוב לה לקדם. זה יכול להיות לנו משמעותי. המספרים עדיין קטנים, אבל כשהמדינה תראה שהיא מרוויחה מזה - זה ישתנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!