אין פיתרון לאנטי-חרדיות • טור אורח

האם יש בידינו למגר את האנטישמיות? כנראה שלא.

האם יש בידינו למגר את האנטי-חרדיות שפשטה בישראל? לצערי נראה שגם לא. הדעה האנטי-חרדית השתרשה יותר מדי בתודעה, וכעת אנו יכולים רק להתאבל על שלא ידענו להתמודד איתה כשעוד היה ניתן.

השנאה לחרדים החלה בעת שהתעקשו להמשיך לייצג את העולם היהודי הקדום המתבדל מן הגוי ומתייחד עם אלוקיו, ועל ייצוג זה לעולם לא נתחרט ואותו נמשיך לשאת בגאון. אך כלל נקוט בידינו כי מזיו פניו של יהודי אוהב שמים גם הגוי נרתע אחוריו. ובמבט לאחור, לאחר יותר מ- 60 שנות חיים זה לצד זה - שומר התורה והמצוות לצד ה"חופשי" - אנו יכולים לראות הבדלים בין מי שצעד בגאון בדרך התורה מתוך סבר פנים יפות אף לנכרי בשוק, לבין מי שהזעיף פנים וקרע דגלים.

את הראשון כולם מכבדים ואף בעת שחלילה נחשד בעשיית עוול - אין מחפשים אחריו בנרות ואין בסיפורו האישי כדי להשליך על כלל החרדים. ואילו האחרון מוצא את עצמו מוציא שם רע לכלל אוהבי ה': "נו.. ידענו... תמיד הם מרמים, כמה שנתפוס - תמיד נמצא עוד, את כל המיליונים הם עושים על חשבוננו".

אין כאן מקום להצטדקות או חישובים מי באמת מקבל תקציבים מנופחים ומי לא (אם כי גם זה צריך להיעשות כמובן), כי השאלה האמיתית היא לא "האם אני מסודר החודש" ואף לא "האם אני יכול עדיין להמשיך ללמוד בכולל", אלא: "האם שם שמיים מתאהב על ידי או חלילה לא".

אין קדוש מ"מקדש שם שמים" ואין מחולל מ"מחלל שם שמים". שאין אנו ברשות עצמנו, אלא נציגים של מי שאמר והיה העולם, מי שנותן לנו את החיים באהבה ומי שהינו סמל הטוב, היושר והמשפט.

ברור שאיננו יכולים לקחת אחריות על כל אייטם תקשורתי שבסיסו שנאת חרדים ולומר אבל אשמים אנחנו שאדם עם כיפה עשה כך וכך. אך כל דבר שהוא בידינו ובאפשרותנו - חובה עלינו לנהוג כמצופה ממי שמשתדל לעשות את הנכון והישר.

יש תורה, מוותרים על הקמח

עולם התורה בישראל מתבסס היום על הן על תרומות חיצוניות והן על תקציבי מדינה. האם נסכים לתקצב לימודי איסלאם לערבים שמשלמים מע"מ ושהמשק הכלכלי רואה בהם קהל יעד צרכני משתלם? לא! ומה נעשה שלצערנו ולבושתנו בארץ ישראל בשנת תשע"א לימודי התורה הריהם כלימודים חיצוניים שאין בהם ממש?!

האם זה מצדיק אותנו כלפי עצמנו להמשיך לקחת? עלינו לומר: לא מדובשך ולא מעוקצך. איננו מעוניינים בתקציבים שלכם. אם 1000 ש"ח שאני מקבל בסוף החודש עלולים להביא צעירים חילונים לשנאת דת מתפרצת ברחובות, אני מוותר עליהם אף שהם מגיעים לי בצדק וביושר.

ולא, אין מדובר בכניעה. אם ילעגו לדוגמה על השחיטה היהודית, אומר להם: בושו והיכלמו, אנו הבאנו את המוסר לעולם, אנו לימדנו את העולם צער בעלי חיים - האם הוא מדאורייתא או מדרבנן - כאשר אבותיכם הרוחניים, קרי פילוסופי הגויים, זבחו בני אדם בקרבות שוורים. אנו נלמדכם מוסר מהו. אך בדברים שאינם עקרוניים מותר לנו לוותר.

לא רק עניין של תדמית

התורה לא באה להכביד עלינו או לבודד אותנו, התורה אינה "משא" שאף שיש הטורדים אותנו אנו ממשיכים לשאת אותה. התורה היא "עץ חיים למחזיקים בה". חיי התורה מעניקים לאדם את היושר והכלים לבחון את עצמו ולשפר את עצמו. מצבנו כיום אינו מאפשר לנו להמשיך להסתגר בדל"ת אמותינו מבלי לתת את הדעת ל"איך אנו נראים" בעיניים של מי שאינו שומר תורה ומצוות.

אקצין ואומר שלא יתכן להגיע לידי מצב של ביקורת על שומר תורה ומצוות, כי דרך התורה היא "תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם". ואין הכוונה שנפעל פעולות כדי לרצות את כלי התקשורת, אלא שאכן נבקר את מעשינו בלא עזרת גורמים חיצוניים באופן שאף "יצר הרע יענה על כורחו - אמן".

הכותב, איש מחשבים, בעל בלוג קבוע באתר צו פיוס

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!