כל מה שחשוב שתדעו על תקציב המדינה שאושר במליאה הלילה

מליאת הכנסת אישרה הלילה (חמישי) את תקציב המדינה והתוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018 ברוב של 63 תומכים מול 50 מתנגדים. גובה התקציב לשנת 2017 הוא 359.7 מיליארד ₪ ולשנת 2018 376.7 מיליארד ש"ח.

הגידול הריאלי בתקציב המדינה בין השנים 2016 ל- 2018 עומד על 8.3%, כאשר הגידול הריאלי לשנת 17 הוא 5.2% לעומת 2016. תקרת הגירעון בשנים 2018-2017 תעמוד על 2.9% מהתוצר. עקרונות התקציב מתבססים על חלוקה צודקת של המשאבים הלאומיים, טיפול במשבר הדיור, הפחתת יוקר המחיה, עידוד הצמיחה ושיפור הפריון.

'בחדרי חרדים' עם כל מה שרציתם לדעת על תקציב המדינה ועל התכנית הכלכלית, המתמקדת בשלושה עקרונות מרכזיים – הפחתת יוקר המחיה, צמצום פערים והגדלת הצמיחה והפריון.

הפחתת יוקר המחיה
רפורמות צרכניות:

רפורמה בתקינה - החוק פותר מספר כשלים הנוגעים למכון התקנים, שמשפיעים באופן משמעותי על המשק. השינוי כולל צעדים לאיזון הרכבי ועדות המכון, ובתוכם הוועד הפועל והוועדות המקצועיות שעוסקות בתקינה וכן צעדים נוספים להגברת השקיפות בפעילות המכון. החוק יביא להתייעלות בפעילות המכון ותקטין את המעורבות של בעלי האינטרסים הדומיננטיים במשק בפעילות התקינה, שלעיתים משמשת כלי להגבלת התחרות, על ידי יצירת חסמים למתחרים קטנים ובינוניים מהתעשייה המקומית או מצד מוצרים מיובאים. על מנת לקדם את אימוץ התקינה הבינלאומית נקבע בהצעת החוק, כי סטיות מתקינה בינלאומית שהינן ייחודיות לישראל ידרשו את אישור ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה.

בנוסף, אושרו צעדים לפתיחה לתחרות של שוק בדיקות העמידה בתקן של מוצרים מיובאים, אשר נבדקים נכון להיום רק על מכון התקנים, תוך מתן כלים וסמכויות אכיפה להבטחת בטיחות הציבור. כמן כן ההצעה מטפלת בחוסר היעילות הקיימת במכון, שבאה לידי ביטוי בין היתר בפעילות הפסדית המתמשכת לאורך שנים בחלק מיחידות המכון.

הגברת התחרות בענף הטואלטיקה והתמרוקים – תיקוני החקיקה שבוצעו יביאו להפחתת הריכוזיות בשוק התמרוקים, וכן להפחתת הריכוזיות של רשתות השיווק המובילות בענף הפארמה. שוק התמרוקים מתאפיין בריכוזיות גבוהה במקטע הייצור והייבוא. נתח השוק של שלושת היצרנים והיבואנים הגדולים במוצרים כגון: דאודורנט ותכשירי שיזוף, נע בין 66% ל-96%. על מנת להפחית את הריכוזיות קודמו מספר הקלות רגולטוריות אשר יביאו לקיצור פרק הזמן הדרוש לאישור תמרוקים ספציפי, להסדרת היבוא המקביל ולהפעלת מערך פיקוח בשוק התמרוקים המבוסס על מודל ניהול סיכונים, כמקובל במדינות המפותחות, תוך שמירה על בריאות הציבור.

שינויים אלה מתבססים על המודל האירופאי לשיווק תמרוקים, כתוצר של עבודת מטה של משרד הבריאות, ויישומם צפוי להפחית חסמים ביבוא וייצור תמרוקים תוך שמירה על בטיחות התמרוק לשימוש הציבור. הצעד צפוי להביא להפחתת העלויות העודפות, ובכך יעודד תחרות ויביא להפחתת רמות המחירים בשוק התמרוקים. כמו כן, אושר חוק המחייב את רשתות הפארמה לפרסם מחירים בדומה לרשתות המזון כדי לאפשר לצרכן להשוות מחירים.

הוזלת תחום התקשורת - הרפורמה שבוצעה בשוק התשתיות פס רחב תוביל להפחתת המחירים לצרכן ולהגברת הפיתוח של תשתיות תקשורת מתקדמות לרווחת כל הציבור והמשק. שינויי זה יביא להפחתת העלות לפריסת רשת ולקיצור משך זמן הפריסה ובכך יפחיתו את הסיכון הרב עבור חברות התקשורת, הן בעלות התשתית והן חסרות התשתית. כתוצאה מכך, צפויה להתגבר התחרות בתשתית הפס הרחב בישראל ולהביא בשורה משמעותית לציבור בישראל, בדגש על קדמה טכנולוגית.

הגברת התחרות בתחום הגפ"מ - הרפורמה תקל משמעותית על צרכנים לעבור בין ספקי הגז השונים וכן תסייע לספקי גז קטנים להתבסס במשק. כיום, על מנת לעבור בין ספק גז אחד לשני נדרשת חתימה בכתב של 51% מבעלי הדירות. כך, פעמים רבות לא מצליחים הדיירים לעבור לספק גז זול יותר בגלל קשיים טכניים. בהתאם לתיקון החוק שונה מנגנון הבחירה כך שיידרש רוב של בעלי הדירות המגיעים לאספה הכללית של דיירי הבניין. תשלום העודף השנתי אשר משלמים משקי הבית בשל חוסר התחרויות מוערך בכ-400 מיליון ₪ בשנה.

רפורמות בתחום התחבורה:

קידום תחבורה שיתופית - במסגרת שירות זה שיינתן באמצעות המוניות המיוחדות, יוכלו נוסעים לשתף את נסיעתם עם אחרים הנוסעים ליעדים סמוכים, וכך לחסוך בעלויות הנסיעה מבלי לפגוע ברווחיות הענף. נוסף להורדת המחיר לצרכן, השירות יגדיל את כדאיות השימוש במונית ביחס לשימוש ברכב הפרטי וכך יביא להפחתת הגודש בדרכים. על מנת להבטיח שירות איכותי ואמין לצרכן, השירות יינתן בהזמנה מראש בלבד (ללא איסוף מהרחוב), כאשר מציע השירות יחויב להציג לנוסע את המחיר המשוער שהיה נדרש לשלם עבור נסיעה מיוחדת ליעד המבוקש על ידו, את מועד איסופו וזמן הנסיעה המשוער. מחיר הנסיעה השיתופית יהיה נמוך משמעותית ממחיר נסיעה מיוחדת.

פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית - התכנית כוללת יציאה לביצוע החל מהשנה הבאה של 2 קווי רכבת קלה נוספים בתל אביב (סגול+ירוק), קו רכבת קלה חדש נוסף בירושלים (ירוק), הארכה והוספה של קווי המטרונית בחיפה, קו רק"ל חדשני בין נצרת לחיפה ומסילת רכבת כבדה אלטרנטיבית למסילת החוף. מדובר בתכנית ההשקעות המשמעותית ביותר לפיתוח התחבורה הציבורית שנעשתה עד כה.

רפורמות בתחום הפיננסי:


הגברת התחרות באשראי קמעונאי – החוק יאפשר הקמתן של אגודות אשראי שיוכלו לספק ללקוחותיהן שירותים פיננסים שונים כגון: שירותי אשראי, חסכון חשבון עו"ש בבנק, הנפקת כרטיסי חיוב, ניהול חשבונות נירות ערך ועוד. החוק צפוי לגוון את מקורות האשראי לציבור ולהוזיל את מחיר השירותים הפיננסים ולעודד כניסה של אגודות אשראי לשוק. עד כה התקשו אגודות חדשות להתמודד עם חסמי הכניסה הרגולטוריים ואילו במסגרת ההחלטה צפויים חסמי הכניסה לרדת באופן משמעותי.

כך לדוגמה, ההון העצמי המינימלי שדרוש לאגודה צפוי לרדת מ-75 מיליון ל-3 מליון ש"ח בלבד. עוד קובע החוק כי נותני אשראי חוץ בנקאים יוכלו להציע מוצר נוסף - מסגרת אשראי ואשראי על גבי כרטיס ובכך לפתוח מגזר זה לתחרות. הסדרה זו מסירה עבור נותני אשראי חוץ בנקאיים חסמים בירוקרטיים קיימים ומתאימה את הרגולציה בנושא לתקן האירופאי Payment Services Directive II, אשר מטרתו ליצור סביבה משותפת ואחידה ברחבי האיחוד האירופי בתחום האשראי החוץ בנקאי.

רפורמות בתחום הדיור:

רפורמה במשק הביוב - הרפורמה נועדה לטפל בכשלים רגולטורים והעדר יעילות כלכלית הנובעים מראיה מקומית צרה של בעלי האחריות על טיפול בביוב. כיום הטיפול בביוב נעשה בראיה מקומית ולא אזורית, אף שהביוב הינו עניין תשתיתי, חוצה רשויות, המחייב ראייה אזורית- מרחבית, שתיתן מענה ראוי ובר קיימא. מטרת הרפורמה היא לאפשר, על בסיס וולונטרי, פעולתם של גופים מרחביים שיכללו את הולכת הביוב ומתקני טיפול השפכים המשמשים רשויות ותאגידים באזור באופן שיחסוך עלויות וייעל את התכנון והקמת התשתיות.

צמצום פערים והקטנת אי שוויון
רווחה:

הגדלת השלמת הכנסה לקשישים - לאור הגידול ההולך ועולה במספר הקשישים בישראל ובמספר הזכאים לקבלת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, ולצורך שיפור רמת חייהם של קשישים בישראל, הוגלו גמלאות השלמת הכנסה המשולמות למקבלי קצבת זקנה.

חיזוק החינוך הבלתי פורמלי לילדים מרקע חלש – ניתנה תוספת תקציב בסך 155 מיליון ש"ח מדי שנה לטובת תכניות לצמצום פערים בדגש על חינוך בלתי פורמלי.

חיזוק יכולת הניהול העצמי של מנהלי בתי ספר - הורחבה הגמישות של מנהלי בתי ספר כך שיתנו מענה פרטני לצרכי התלמידים, בעיקר בקרב תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש.

דמי אבטלה לעצמאיים – חוקק המודל שגובש על ידי צוות שמונה לפי החלטת ממשלה, במסגרתו ישונו שיעורי דמי ביטוח לאומי לעצמאים בצורה דיפרנציאלית, במקביל להחלת חיסכון פנסיוני חובה ומתן אפשרות למשיכת חלקו במצבי אבטלה. זאת לצד מתן הגדלת ההטבות לחיסכון, על מנת להגדיל את ההכנסה הפנויה של העצמאים. המודל יסייע ליצירת רובד חיסכון חובה אשר ישמש את אוכלוסיית העצמאיים בתקופות הנדרשות.

ייעול שוק ההימורים החוקיים והקצאת הרווחים לציבור - שר האוצר יקבע בחקיקה ובהיתר מפעל הפיס הגבלות על היקף התקרות של הגופים, הגבלה על היקפו של גודל שוק ההימורים החוקיים, שינוי במנגנוני הקצאת הרווחים וכן ביטול של משחקים בעלי פוטנציאל התמכרות גבוה, ובקרה על תחום הפרסום והשיווק.

הגדרת פיצויים ככספי העובד וקביעת תקרה להטבות – החקיקה שהתקבלה מפחיתה את הטבת המס שלפיה רכיב פיצויי הפיטורים לא הוכר כהכנסה חייבת וזאת ביחס ל-5% מהשכירים המרוויחים את השכר הגבוה במשק וזאת רק על ההפקדה לפיצויים של מעל 32 אלף ₪ בחודש המשקפת שכר חודשי של כ-45 אלף ש"ח. בנוסף, קבלת הצעה זו צפויה להגדיל את הכנסות המדינה בסך של כ-600 מיליון ש"ח משנת 2017 ואילך.

חלוקה דיפרנציאלית של הכנסות מארנונה ממשלתית - סך הארנונה שהממשלה משלמת מדי שנה בגין נכסיה עומד על סכום של כ- 850 מיליון ₪. הארנונה הממשלתית מועברת לרשויות על בסיס מיקום הנכס, כך שמרבית הכספים מועברים לרשויות החזקות בהן נמצאים הנכסים אשר בבעלות המדינה. תשלום על בסיס מיקום הנכס לא מאפשר סיוע ישיר לרשויות הנזקקות לכך, במידה ולא קיימים בהן נכסי מדינה. כעת בעזרת הרפורמה המדינה תעביר את הכספים לקרן, שתקצה סכומים אלו לרשויות המקומיות על בסיס קריטריונים רוחביים ולא רק על בסיס מיקום, כך שתתגבר התמיכה ברשויות הזקוקות לכך.

צמצום פערים במערכת המס:

הפחתת מס הכנסה בדגש על מעמד הביניים - ביצענו הפחתה רוחבית של נטל מס ההכנסה על ידי ריווח מדרגות המס, באופן שמיטיב בעיקר עם העובדים בעלי השכר הנמוך והממוצע, כאשר בעלי השכר הגבוה ישלמו יותר באופן יחסי.

השוואת תנאי המיסוי לקיבוצים – השוואת אופן מיסוי ותשלום דמי הביטוח הלאומי של הקיבוצים המתחדשים בדומה לשאר אזרחי ותושבי מדינת ישראל, וכן הסדרת תשלומי הביטוח הלאומי בקיבוץ השיתופי.

חברות ארנק - תיקון פקודת מס הכנסה וחוק מיסוי מקרקעין, כן שנסגרו פרצות המס הקיימות המאפשרות ליחידים להשתמש במנגנון של רישום כחברה לשם הימנעות משתלום מס אמת.

מס ריבוי נכסים – יוטל מס שנתי על בעלי דירות מגורים שלהם שלוש דירות ומעלה, בעד כל אחת מהדירות החל מדירה שלישית. החוק צפוי להביא לגידול בהכנסות בהיקף של כ- 900 מיליון ש"ח. החוק צפוי לצנן את ביקוש המשקיעים לדירות והיא חלק מאסטרטגיה כוללת של שר האוצר לטיפול בשוק הדיור.

הגדלת הצמיחה והפריון
הפחתות מיסים:

הפחתת מס חברות - לצורך הגדלת ההשקעות ועידוד הצמיחה במשק הפחתנו את מס החברות, שעומד כיום על 25%, בשני אחוזים; החל משנת 2017 יעמוד שיעור המס על 24%, והחל משנת 2018 יהיה 23%.

מסלול לקידום היי טק ומשיכת השקעות לישראל – החוק קובע שיעורי מס חדשים אשר יטיבו עם חברות שיפתחו וירשמו קניין רוחני בישראל, ובכך בעצם פועלת במטרה לתמרץ את תעשיית ההייטק בישראל. רישום קניין רוחני בהיקפים גדולים בישראל יתרום להצמחת התעשייה עתירת הידע ולהגדלת הכנסות המדינה ממיסים מתעשייה זו. לפי התכנית, חברות הייטק שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מ- 10 מיליארד ₪ ייהנו ממס חברות של 6% על ההכנסות המיוחסות לקניין הרוחני. חברות קטנות יותר, ייהנו משיעור מס של 12% (לעומת 25% מס החברות המלא). כמו כן, מס המיוחס לדיבידנד שנמשך לחברת האם (ולא למחזיק מניות פרטי) הנובע מהקניין הרוחני ירד לשיעור של 4%.

רגולציה ועשיית עסקים:

רישוי עסקים – ההצעה מפחיתה רגולציה לרישוי עסקים בתחומי התכנון והבניה. במסגרת זו בוטלה חובת אישור כיבוי אש מסוגי עסקים רבים והיא תתחלף בהתחייבויות עצמיות כמקובל בענף. גובשו הקלות בהליך רישיון העסק בעירייה וזאת בין היתר באמצעות הסמכת מכוני בקרה שיוסמכו על ידי שר הפנים לטובת בדיקת תנאי אישור להשגת רישיון עסק, עבור סוגי עסקים לגביהם נקבע מפרט אחיד וכן בוטלו אגרות לכבאות בגין בדיקות עבור רישיון העסק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!