היורו משנה קידומת - ויורד מתחת ל-4 שקלים

המטבע האירופי ממשיך לאבד גובה מול השקל. לאחר ששערו היציג ירד ב-0.7% ונקבע על 4 שקלים, היורו ממשיך להיחלש, ומאבד במסחר הרציף עוד 0.2% מערכו - משנה קידומת, ונסחר כעת תמורת כ-3.996 שקל ליורו.

הפעם האחרונה בה נקבע שערו היציג של היורו על מתחת ל-4 שקלים היתה בפברואר 2002. נזכיר כי ביום חמישי האחרון, לאחר העלאת הריבית של הפדרל רזרב, נסחר היורו מול השקל (לדקות בודדות) מתחת ל-4 שקלים, אך התאושש קלות מאז – עד היום.

היחלשות היורו החלה בסמוך למועד הברקזיט, והמשיכה גם לאחר מכן: בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב חיזקה משמעותית את הדולר מול שאר המטבעות, ובהמשך - משאל העם באיטליה הביא לירידת ערכו של המטבע האירופי. זאת, בשל עליית הסבירות למערכת בחירות נוספת ביבשת בתקופה הקרובה (במקביל לעתיד לבוא בגרמניה, צרפת והולנד) – כשגל הלאומנות וה-יורו-סקפטיות (התנגדות לאיחוד האירופי) שוטף את היבשת ומערער על יציבותה.

פרט ללחצים הפוליטיים השוררים ביבשת השכנה, היורו מושפע ממצבה הכלכלי של האיחוד האירופי, בהשוואה לכלכלה האמריקאית. בעוד בארה"ב העלו בשבוע שעבר את הריבית לשיעור של 0.5%-0.75%, בפעם השנייה מאז פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, כלכלת הגוש עדיין מקבלת תמיכה מהבנק המרכזי האירופי (ECB), שאך לאחרונה בחר להאריך את תכנית ההרחבה הכמותית שלו. זאת, במקביל לשיעור ריבית שלילית ביבשת.

הדולר נחלש אף הוא היום מול השקל, ושערו היציג נקבע על 3.856 שקל לדולר, ירידה של 0.3% בערכו. ביחס בין הדולר ליורו, נסחר היורו תמורת 1.037 דולר ליורו – שפל של למעלה מ-10 שנים, כשהיום מתחזק הדולר בעוד כ-0.25%.

בנוסף לכך, אירופה מנסה להתמודד עם משבר הבנקאות באיטליה, שמאיים על יציבות המערכת הפיננסית כולה. החובות המסופקים של הבנקים באיטליה עומדים על כ-17%, והבנק השלישי בגודלו במדינה נאבק בשיעור חובות מסופקים של מעל ל-30%. לצורך השוואה, ערב משבר הסאב-פריים בארה"ב, עמדו החובות המסופקים של הבנקים האמריקאים על 5%.

ייתכן וגם לפיגוע אמש בברלין היתה השפעה מסוימת על היחלשות היורו, לפחות במסחר היומי: כאמור, אירופה עומדת בפני שנת בחירות במדינות רבות, ואירועי טרור מביאים לרוב להתחזקות כוחות פוליטיים ימנים, אשר רבים מהם מתנגדים להמשך קיומו של האיחוד האירופי.

אמנם היחלשות היורו הופכת את החופשות באירופה לאטרקטיביות במיוחד עבור הישראלים, אך ברמת המקרו, הוא יוצר בעיה מהותית. חברות ישראליות רבות מתמקדות ביצוא לגוש היורו.

שקל חזק (או יורו חלש) מקשה על התנהלותן של היצואניות, ומייצר סביב תחרותיות קשה יותר עבורן (היות והן זקוקות לכמות גדולה יותר של מטבעות יורו עבור אותו סכום בשקלים). הבעיה משפיעה בראש ובראשונה על היצואנים לאירופה – בעיה שמגיעה עד לקובעי המדיניות בבנק ישראל, שינסו להגן עליהם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!