תוכנית ענק של המדינה: כך יגדל מספר המהנדסים בהיי-טק

בממשלה מגבשים תוכנית לאומית להגדלת מספר מהנדסי ההיי־טק והמחשב בישראל ב-40% בחמש שנים. התקציבים המוקצים לתוכנית יגיעו כנראה לכ–750 מיליון שקל בחמש שנים.

התוכנית מתגבשת במועצה הלאומית לכלכלה, יחד עם רשות החדשנות במשרד הכלכלה, משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה. התוכנית תוגש לאישור הממשלה בשבועות הקרובים. לפי הערכת רשות החדשנות, כיום חסרים בישראל כ–1,000 מהנדסים בשנה כדי לעמוד בצריכת תעשיית ההיי־טק.

התוכנית מתמקדת בתוספת תקציבים למוסדות להשכלה גבוהה, במסגרת תוכנית החומש של המל"ג, שנועדה להעניק לחוגים למדעי המחשב ולהנדסת חשמל ואלקטרוניקה תוספת משאבים שתאפשר להם להגדיל את מספר הסטודנטים. הקצאת המשאבים נועדה, בין היתר, להגדיל את מספר אנשי הסגל והמעבדות. בנוסף, התוכנית כוללת תמריץ לחוגים הרלוונטיים להגדלת מספר הסטודנטים, עם דגש על מספר הסטודנטים המסיימים.

בחוגים אלה יש נשירה גדולה של סטודנטים, בעיקר בין שנה א' לשנה ב', ובמקרים רבים החוגים אינם מתאמצים למנוע את התופעה — שנתפשת כמעין תעודת כבוד לרמת ההוראה הגבוהה. כדי לשנות את הגישה הזאת, התקציב יוקצה להם לפי מספר הסטודנטים בשנה ב', והם יקבלו גם תמריץ עבור סטודנטים שמסיימים את התואר. בנוסף, יוקצו מלגות לסטודנטים שמתקבלים לחוגים אלה, כדי להגדיל במקביל את הביקוש להם.

לצד השקעה גדולה בחוגי לימודי המחשב באוניברסיטאות, כוללת התוכנית צעדים נוספים. אחד החשובים שבהם הוא הקלה על יבוא מהנדסים זרים לישראל, בתנאי שיועסקו בשכר הגבוה פי שתיים לפחות מהשכר הממוצע, באמצעות הקלת הדרישות הרגולטוריות הכרוכות בכך. בנוגע לצעד זה שוררת עדיין מחלוקת בשאלה אם המדינה תעודד את היבוא באמצעות תמריצים כלכליים. האוצר מתנגד לכך. צעד משלים הוא ניסיון לגייס מהנדסים יהודים, ולעודד אותם לעלות בעזרת תמריצים שיינתנו להם.

בנוסף כוללת התוכנית מתן סובסידיה להכשרות חוץ־אקדמאיות בתחומי התכנות וההנדסאות. כיום פועלים כמה מכללות ומכונים פרטיים המכשירים תלמידים למקצועות שנמצאים במחסור חריף בישראל. מודל שכר הלימוד הוא בהתאם להשמה בעבודה — המכללה מתחייבת להשים את התלמיד בעבודה, וגובה שכר לימוד נקבע לפי שיעור משכרו בסוף ההשתלמות.

המודל בעייתי, מכיוון שהוא גורם לאותן מכללות לקבל אליהן רק תלמידים בעלי פוטנציאל גבוה בכל מקרה. המדינה מעוניינת להרחיב את ההכשרות גם לתלמידים בעלי פוטנציאל נמוך יותר, שקיים סיכון כי יהיה קשה להשים אותם בעבודה, ותסבסד לשם כך את לימודיהם.

התוכנית כוללת גם הכשרות והסבות מקצועיות לתחומי ההיי־טק לערבים, חרדים ונשים. את עיקרי התוכנית יוציאו אל הפועל משרדי העבודה והרווחה וות"ת, והיא תרוכז בידי רשות החדשנות בראשות אבי חסון. אף שהרשות לא עסקה עד כה בתחומי השכלה ותעסוקה, ההערכה היא שהיכרותה המעמיקה עם צורכי תעשיית ההיי־טק ויכולת הביצוע שלה בהיותה רשות סטטוטורית מכשירים אותה להוביל את התוכנית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!