כן, אנחנו חיילים של גדולי ישראל! • טור
דב אייכלר לא מצליח להבין למה חיילים בשדה הקרב זה דבר מובן והגיוני, אבל יהודי ששומע להוראות גדולי ישראל הוא 'עדר'
העצרת בבני ברק. צילום: שוקי לרר
מיליוני חיילים בכל העולם הולכים יום יום שעה שעה אחרי קצינים ומפקדים, בלי לפקפק בהחלטות שלהם. חלקם אף מסכנים את חייהם בידיעה ברורה שאין להם שום מושג אלו כספים, מאבקי כח, אינטרסים ואינטריגות מתקיימים מאחורי הקלעים. הם יודעים בוודאות שכל זה מתקיים על גבם השפוף מהמשא, ולא שועים לכל זה מתוך אמונה שהתמונה הגדולה נותרת כפי שהיא. הם במלחמה עם גורמים עוינים וחייבים לנצח.
איך זה פתאום, שדווקא אנחנו החרדים, שגדלנו וחונכנו על אמונת חכמים - מקפידים כמו בודקי אתרוגים על גדולי התורה, בוחנים את ה"אינטרסים שלהם" משל היינו עיתונאים זרים במדינה נחשלת, וה"אינטרס" הוא לא כולו שלנו. איך זה שאת הכלל הפשוט הזה - להתייצב כשההנהגה קוראת לנו - משהו שאפילו שכירי חרב מבינים, אנחנו מסרבים בעיקשות לקבל?
הכי קל לפטור את עצמנו עם "העסקנים", להטיח בהם האשמות ולפרוק עליהם קיטור, באיזשהו מקום זה גם נכון. במקום להכשיל אותנו באמונת צדיקים הציבו את העסקנים כחומה ובכך מצילים רבבות יהודים חרדים לדבר השם מלמרוד חלילה בגדולי התורה ולירות בהם חיצים. רבים השתמשו בשיטה הזו לברוח אל אזור הנוחות כאשר עלו בראשם שאלות.
אף אני מודה ומתוודה. לפני שבוע פורסם כאן טור שלי עם שאלות אל השר ליצמן בעניין ההפגנות השבוע, גם אני ברחתי ל'מקלט' הזה שנקרא "העסקנים", אך משנהיה ברור לכולם שאלו האדמו"רים עצמם שהורו ואף ישתתפו בהפגנות, עפר ואפר -ליטרלית!- אנחנו לרגליהם. מי אנחנו להרהר אחריהם.
כל מי שמכיר את נבכי הפוליטיקה החרדית שאינה מבוססת פריימריז, יודע שהעסקנים - לא רק שהם נמצאים תחת בקרה מתמדת וקפדנית של הרבנים, אלא פועלים בדיוק מוחלט לפי ההוראות הישירות שהם מקבלים מהם, אחרת לא יהיו במקום שבו הם נמצאים ולא היו מגיעים בכלל לתפקיד.
וזאת השאלה שכל חרדי "נאור" צריך לשאול את עצמו השבוע: מדוע זה לגיטימי מוסרי ומפוכח ללכת כעיוור אחרי קצינים ומפקדים שכל מאוויים חשקם והאינטרסים שלהם זהים באופן מוחלט לשל החייל הכי פשוט, ואילו אם יהודים טובים הולכים אחרי האדמו"רים ששיחם ושיגם בדרגות גבוהות משלנו לאין ערוך ולאין שיעור, ייחשבו הם לעדר?!
איך זה פתאום, שדווקא אנחנו החרדים, שגדלנו וחונכנו על אמונת חכמים - מקפידים כמו בודקי אתרוגים על גדולי התורה, בוחנים את ה"אינטרסים שלהם" משל היינו עיתונאים זרים במדינה נחשלת, וה"אינטרס" הוא לא כולו שלנו. איך זה שאת הכלל הפשוט הזה - להתייצב כשההנהגה קוראת לנו - משהו שאפילו שכירי חרב מבינים, אנחנו מסרבים בעיקשות לקבל?
הכי קל לפטור את עצמנו עם "העסקנים", להטיח בהם האשמות ולפרוק עליהם קיטור, באיזשהו מקום זה גם נכון. במקום להכשיל אותנו באמונת צדיקים הציבו את העסקנים כחומה ובכך מצילים רבבות יהודים חרדים לדבר השם מלמרוד חלילה בגדולי התורה ולירות בהם חיצים. רבים השתמשו בשיטה הזו לברוח אל אזור הנוחות כאשר עלו בראשם שאלות.
אף אני מודה ומתוודה. לפני שבוע פורסם כאן טור שלי עם שאלות אל השר ליצמן בעניין ההפגנות השבוע, גם אני ברחתי ל'מקלט' הזה שנקרא "העסקנים", אך משנהיה ברור לכולם שאלו האדמו"רים עצמם שהורו ואף ישתתפו בהפגנות, עפר ואפר -ליטרלית!- אנחנו לרגליהם. מי אנחנו להרהר אחריהם.
כל מי שמכיר את נבכי הפוליטיקה החרדית שאינה מבוססת פריימריז, יודע שהעסקנים - לא רק שהם נמצאים תחת בקרה מתמדת וקפדנית של הרבנים, אלא פועלים בדיוק מוחלט לפי ההוראות הישירות שהם מקבלים מהם, אחרת לא יהיו במקום שבו הם נמצאים ולא היו מגיעים בכלל לתפקיד.
וזאת השאלה שכל חרדי "נאור" צריך לשאול את עצמו השבוע: מדוע זה לגיטימי מוסרי ומפוכח ללכת כעיוור אחרי קצינים ומפקדים שכל מאוויים חשקם והאינטרסים שלהם זהים באופן מוחלט לשל החייל הכי פשוט, ואילו אם יהודים טובים הולכים אחרי האדמו"רים ששיחם ושיגם בדרגות גבוהות משלנו לאין ערוך ולאין שיעור, ייחשבו הם לעדר?!
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 22 תגובות