קל וטעים: קרמבו מוס שוקולד-קפה

סגרתי בחבטה את הלפטופ ונשפתי שתי נשיפות קולניות. כן, שישמע, חשבתי לעצמי. בעלי עמד במטבח, פותח וסוגר את המקרר ללא תכלית נראית לעין. היתה תחושה קצת מעיקה בחלל האוויר. לשמחתי, מדובר במקרים מאוד נדירים, שהתחושה הזו משתררת לה בשעת ערב שקטה בביתנו, אם כי ברגע זה, לא ידעתי איך אני יוצאת מהסיפור הזה בשלום.

הכל התחיל לפני שלושה ימים בדיוק. סיימתי לקלח את הקטנה, ובעוד אני נאבקת עם מפזר החום שיגיע למעלות הנכונות כדי שהיא לא תצטנן חלילה, שמעתי אותו מהסלון, מדבר: "אין בעיה. אני אגיד לה... היא אלופה, ברור. כן, זה סגור".

עוד לפני שביררתי מה מתרחש, כבר הרגשתי שנהיה לי חם, ולא ממפזר החום של הקטנה. הוא שוב נידב אותי, זה ברור. חשוב לי לציין שקשה לי מאוד לכעוס עליו, כי הוא מפרגן באמת מכל הלב למעשה ידיי, ואין ספק, אני טובה בכל מה שפשוט ומהיר להכנה, אלא שכאשר מתחילים לדבר על סטייל, יוקרה ועוד מילים מפוצצות שמעלות בדימיון פטיפורים נדירים, אני מתכווצת על מקומי. הוא שוכח שהמשפחות שלנו כל כך שונות. אצלם הכל יוקרתי ומטופטפ, ואצלנו הכל כל כך פשוט. שם זה נתחי פרגית רכים ברוטב איזה שהו שם נדיר, ואצלנו זה עוף. לכן אני לא אוהבת להכין לאירועי משפחה מהצד שלו, אוכל. ועכשיו הוא נידב אותי למנה אחרונה. זה היה רגע שיא.

כבר שלושה ימים אני חורשת על כל אתר אפשרי ובודקת קינוחים שווים. הכל נראה מדי מושלם, שאין סיכוי שאני מתחילה לקרוא את המתכון בכלל.

ובחזרה לרגע של חבטת הלפטופ שלי. במחשבה שניה, או יותר נכון, כשהבנתי שההרגשה בבית לא הולכת להשתנות, וחשתי נקיפות מצפון שגמלתי לו בצורה לא נעימה על פרגון שפרגן לי מול משפחתו, החלטתי על ניסיון אחרון, נשאתי תפילה קטנה לה' וביקשתי שיהיה איתי.

והוא היה במלוא הדרו. את התמונות של הקרמבו הזה ראיתי כבר קודם, אלא שמיד דילגתי. הצורה המושלמת של השוקולד זעקה שמדובר במשהו שמעבר ליכולות הקולינריות שלי. במר יאושי כתבתי לאפרת ליבפרוינד, סופר שפית חרדית ידועה, אצלה ראיתי את התמונות המדהימות: "התמונות שלך מכניסות אותי ליאוש. איך בן אדם אנושי יכול להכין קינוחים כל כך סימטריים ומושלמים? זו עבודת יד או מכונה"? לא חלמתי שאקבל תגובה, אך היא הגיעה מהר מאוד. בחיוך שניכר מהאותיות החמות שכתבה לי, לא יודעת אם הופתעתי או התרגשתי. "יקירה, תתפלאי, אבל גם את יכולה".

מיד שטחתי בפניה את חוסר הזיק הקולינרי שלי והיא המשיכה להפתיע. "יש לי את התשובה המושלמת בשבילך". היא שלחה לי תמונה של התבנית הזו והבטיחה, אחרי שתשתמשי בה, תרגישי גאה ושווה באירוע המשפחתי הזה. התבנית המיוחדת הזו היא למעשה תבנית סיליקון ייחודית להכנת קינוחים מושלמים והיא חלק מהסדרה המקצועית של המותג האיטלקי היוקרתי, סליקומארט. בתבנית יש שמונה שקעים בצורה אבן, והם, כאמור, הופכים את התוצאה למקצועית. אפרת לא הסתפקה בזה והעניקה לי גם מתכון, אותו אישרה לשתף כמובן. וכשאני מבסוטית, אני מרגישה צורך לשתף את כולן, לכו תדעו את מי אני מצילה פה.

קרמבו מוס שוקולד-קפה (כ-15 קרמבו בינוניים)

לקבלת תוצאה כמו בתמונה, במקום לזלף את המוס מעל העוגיה, יוצקים אותו לתוך
תבנית סיליקון 'STONE' של סיליקומארט(SILIKOMART),מקפיאים היטב, משחררים, מניחים מעל העוגיה ואז מצפים בשוקולד.

לעוגיות השקדים:
200 גרם חמאה או מרגרינה רכה
125 גרם אבקת סוכר (כוס)
56 גרם ביצה (ביצה אחת גדולה)
275 גרם קמח (2 כוסות פחות כף)
70 גרם אבקת שקדים (4 כפות)

למוס השוקולד-קפה:
200 גרם ביצים שלמות (4 ביצים)
100 גרם סוכר (½ כוס)
250 גרם שוקולד מריר
250 מ"ל שמנת מתוקה או צמחית (מכל)
4 כפות ליקר קפה משובח

לציפוי:
200 גרם שוקולד מריר או שוקולד חלב
5 כפות שמן

אופן הכנת העוגייה:
בקערת המיקסר שבה קרס הערבול מערבבים את המרגרינה הרכה עם הסוכר כ-3 דקות.
מוסיפים את שאר רכיבי הבצק ומערבבים רק עד שמתגבש בצק.
מניחים את הבצק על נייר אפייה, מכסים בנייר אפייה נוסף ומרדדים לעלה בעובי 4 מ"מ.
מעבירים למקפיא לשעה וחצי.
בעזרת חותכן עגול בקוטר 5 ס"מ קורצים עיגולים מהבצק הקפוא.
מניחים את דסקיות הבצק על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים 15-12 דקות בתנור שחומם ל-°c180. מצננים.

אופן הכנת מוס השוקולד-קפה:
מקציפים את הביצים בשלמותן עם הסוכר 10 דקות.
ממיסים את השוקולד ומוסיפים אותו לקצף הביצים, תוך הקצפה איטית, עד שהוא מתמזג עם הקצף.
בקערה נפרדת מקציפים את השמנת הצמחית עם ליקר הקפה לקצפת רכה.
מקפלים את הקצפת לתערובת השוקולד. מתקבל מוס רך.

אופן הרכבת הקרמבו:
יוצקים את המוס לתוך תבנית הסיליקון, מנערים היטב
מקפיאים ל-5 שעות

אופן הכנת הציפוי:
ממיסים את השוקולד בקערה, מוסיפים לו את השמן ומערבבים היטב.
טובלים כל קרמבו בתוך קערת השוקולד המומס, מניחים לשוקולד להתייבש, מניחים על עוגיית הבסיס ושומרים בהקפאה עד ההגשה.
ואני אומרת לכן – אם אני יצאתי מאותו אירוע מלאת מחמאות, כל אחת יכולה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!