110 מיליארד דולר באדמה: הפרויקט האפריקאי שסיבך את בני שטיינמץ

מכרה סימנדו, אחד ממרבצי עפרות הברזל רבי הערך ביותר בעולם, יושב בגינאה. סביבו יש מעט פעילות - כבישים ומשאיות שמפלחים את יער הגשם היפהפה, מבתרים אותו בפסים של אדמה אדומה, עשירה בברזל.

עם יותר משני מיליארד טונות של עפרות באיכות גבוהה, שווייו של המכרה מוערך ב-110 מיליארד דולר. אם יופעל בתפוקה מלאה, התפוקה שלו תכפיל את התוצר הכלכלי של גינאה, ותוצרי הלוואי - תשתיות, נמלים, כבישים - יתנו למדינה הענייה כל כך דחיפה משמעותית.

אולם כמו במדינות רבות אחרות מוכות בשחיתות, סימנדו לא ממש הרעיף ברכה. המכרה לא פותח מעולם, עפרות הברזל לא נכרו ולא יוצאו. אחד האנשים שמכירים טוב מכל את דרכי העסקים והפוליטיקה במדינה הוא איל ההון הישראלי בני שטיינמץ והחברה שלו, BSGR (בני שטיינמץ גרופ ריסורסז), בה אין לו תפקיד ניהול רשמי, אולם היא מזרימה את רווחיה לקרן של המשפחה. BSGR היתה במשך כמה שנים הבעלים של רישיון כרייה בסימנדו, אולם הואשמה בשחיתות והרישיון נלקח ממנה. לאחרונה הודתה ריו טינטו, שקיבלה את הרישיון במקום BSGR, כי שילמה שוחד כדי לקבל את הרישיון.

גינאה, רפובליקה קטנה במערב אפריקה, היא אחת מהמדינות העניות בעולם. היא משתרעת על פני 246 אלף קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 11 מיליון איש, שמחציתה חיה מתחת לקו העוני. התמ"ג לנפש שלה, 1,100 דולר, הוא מהנמוכים בעולם. תוחלת החיים הממוצעת שלה היא 59.1 שנים בלבד.

במשך כמעט שני עשורים מתנהל מאבק סביב סימנדו - בשליטה בזיכיונות הפיתוח והכרייה שלו ובמסגרת מבנה הכח הפוליטי-כלכלי - לא רק זה של גינאה, אלא של מיליארדרים נוספים, ארגוני זכויות אדם וקונצרנים חובקי עולם. מאז 1997 היו הזכויות למכרה נתונות לענקית האוסטרלית ריו טינטו.

BSGR זכתה בחצי הזכויות למכרה ב-2008 מידיו של השליט דאז בגינאה, לנסנה קונטה, לאחר שריו טינטו לא הצליחה לעמוד ביעדים המובטחים. BSGR מכרה חצי מזכויותיה לחברה הברזילאית ואלה תמורת 2.5 מיליארד דולר, שמתוכן שילמה ואלה רק חצי מיליארד דולר בגגל אי עמידה ביעדים.

ב-2010, בבחירות דמוקרטיות ראשונות עלה לשלטון בגינאה אלפא קונדה. היחסים בין חברות הכרייה הזרות לממשלה הידרדרו, והממשלה האשימה את BSGR כי השיגה במרמה את זכויות הכרייה. BSGR טענה בתגובה כי ההאשמות מבוססות על מסמכים מזויפים והן חלק מניסיון סחיטה כושל שמנוצל לטובת מסע הכפשות בינלאומי. בסיפור נכרכו שמותיהם של טוני בלייר, שמאז פרש מראשות ממשלת בריטניה עבד בייעוץ, ובין היתר ייעץ לממשל גינאה דרך קרן צדקה שלו, ושמו של ג'ורג' סורוס, המיליארדר האמריקאי, שיצא למלחמת חורמה ב-BSGR.

סורוס, יועצו של קונדה, מימן חלק מהחקירות הפרטיות נגד BSGR ותורם לחלק מהארגונים הנאבקים בחברה, לטענת BSGR, בשל טינה אישית ארוכת שנים נגד שטיינמץ, שעשויה להיות קשורה למכרז טלקום ברוסיה ששניהם היו מעורבים בו בסוף שנות ה-90. סורוס טען כי הוא רק מנסה לסייע לגינאה להילחם בשחיתות, כפי שעשה לטענתו גם במדינות אחרות באפריקה ובמזרח אירופה.

ההאשמות נגד BSGR הביאו לפתיחתה של חקירה בארה"ב. פרדריק סילינס, איש עסקים שתיווך עבור BSGR בעסקת המכרה, הואשם בשיבוש הליכי חקירה ונגזרו עליו שנתיים מאסר.

ב-2014 שללה ממשלת גינאה את זכויותיה של BSGR בפרויקט. חברת ריו טינטו, ביחד עם צ'אלקו הסינית, מחזיקה בזכויות לפרויקט מאז. שטיינמץ טען כי ההאשמות נגד BSGR נועדו להחזיר את הזכויות לריו טינטו. שנתיים לאחר מכן, תחשוף ריו טינטו כי בכירי החברה שילמו שוחד בגינאה כדי לקבל בחזרה את הרישיון. בנובמבר 2015 ביטל בית המשפט בארה"ב את התביעה של ריו נגד BSGR.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!