הליכות עם ישראל: הכנס השנתי ה-20 של משפטי התורה

לא בכל יום מתכנסים מאות רבנים ודיינים לכנס שכולו הלכה. אבל הרה"ג רצון ערוסי, חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קרית אונו, הצליח לעשות זאת ובגדול.

זהו הכנס השנתי ה-20 של המרכז העולמי למשפטי התורה, "הליכות עם ישראל", אותה הקים הרב. כמו בכל שנה, הצליח הרב ערוסי להביא לכנס השנתי שבנשיאותו רבנים מכל רחבי הארץ ומהעולם כולו, שרים, חברי כנסת, ושאר נכבדים.

בפתח הכינוס אמר הרב ערוסי: "עלינו לתבוע מהמדינה ומקברניטיה כי תאמץ את משפט התורה. לא רק בעבור אלו שרוצים זאת כבר היום אלא בעבור כל הציבור במדינה שיידע כי יש אלטרנטיבה שיפוטית המבוססת על משפט התורה". הוא הבטיח להגיש תכנית חומש אשר תטמיע את משפט התורה במדינה.

הרב ערוסי הוסיף ואמר, כי יש לחייב את השופטים ללמוד את המשפט העברי ולשלבם בפסיקות בית המשפט העליון וכן שיימסרו חוות דעת מהמשפט העברי גם בחקיקות בכנסת. "יש שופטים שמכירים את כל נושא המשפט מכל העולם אבל את משפט התורה שלנו, הם אינם מכירים כלל, על המדינה המתגאה בהיותה דמוקרטית ויהודית, לאמץ בצורה רשמית את המשפט העברי ולאפשר הקמת בתי דין ממוניים". הרב קרא לשרים ולחברי הכנסת להצהיר רשמית כי הטמעת משפט התורה במדינה הוא יעד לאומי.

הרב הראשי לישראל, הגר"י מצגר, שהשתתף אף הוא בכינוס, אמר: "יש תלונות על המערכת המשפטית. אנו זקוקים להניף את משפט התורה בארץ. יש להקים בתי דין לממונות בכל הארץ כדי שהם יסייעו לרבני הערים להתמודד בכל התחומים בהם הם עוסקים. בתי הדין הללו יסייעו גם להפחתת העומס בבית המשפט ויעשו רק טוב".

בכנס הסיום קרא הרב הראשי לת"א, הגאון רבי ישראל מאיר לאו, לשופטים ללמוד ולהכיר את משפט התורה. "יש משפטים שמוכרעים רק בעקבות תקדימים מבריטניה או מאוסטריה, האם השופטים פתחו את השולחן ערוך לראות מה דעת ההלכה היהודית בעניין?"

הרב לאו, כמו כל נואמי הכנס, שיבח את הרב רצון ערוסי יוזם המהלך להמשיך ולפעול על מנת להטמיע את משפט התורה בארץ.

מנסים לקעקע את תורת ישראל

שר הפנים, אלי ישי, שכיבד בנוכחותו את אחד מהמושבים בכנס, ניצל את ההזדמנות כדי לנגח את ממשלת נתניהו. "יש התקפה בלתי פוסקת על הציבור החרדי, לצערי זה קורה בעיקר כשממשלת ימין נמצאת בשלטון. המאבק הולך ומחריף ובכל דבר שקשור ליהדות ולמסורת אנחנו מותקפים". ישי אמר כי הוא תומך בהטמעת משפטי התורה במדינה ואמר עוד כי "מנסים לקעקע את תורת ישראל. התשובה להסתה הזאת כנגד לומדי התורה, היא להרביץ תורה כמה שיותר".

השר משולם נהרי אמר כי בקדנציה של הממשלה הנוכחית קיים קושי רב להעביר תקציבים או חוקים. "בכנסת הקודמת כמעט השלמנו את המהלך להטמיע את משפט התורה בארץ. בכנסת הזאת אין סיכוי לעשות דבר, אנחנו מתמודדים עם דבר שלא האמנו שנגיע אליו, לשמור על מעמדה הרשמי של הרבנות הראשית. מנסים לכרסם בה בכל דרך, כעת בנושא הגיור, וזה יימשך גם לכשרות, ולנושאים אחרים".

במהלך הכנס הוצג סרטון ובו הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א מברך את באי הכנס. בדבריו אמר כי "משפט התורה הוא המשפט האמיתי, שה' יזכנו לראות שמשפט התורה הוא שיהיה בארץ". הרב עובדיה יוסף שליט"א בירך את הרב רצון ערוסי על פועלו הבלתי פוסק להטמעת משפט התורה ובירך שיצליח בדרכיו.

מקווה שיחזור בתשובה

ביום שלישי בלילה הצטרפנו אל אחד מהמושבים של הכנס, אותו כיבדו בנוכחותם ארבעה פוליטיקאים, שנים מ'האיחוד הלאומי': ח"כ יעקב כ"ץ וח"כ אורי אריאל, ושנים מ'יהדות התורה': ח"כ הרב משה גפני וח"כ הרב מנחם אליעזר מוזס.

ח"כ מוזס דיבר בשבחו של חוק לדיני ממונות, אך שאל באירוניה: "למה יש יותר סיכוי לעבור, לזה או לחוק הגיור?"...

ח"כ אוריאל סיפר כי הוא חבר בוועדה למינוי שופטים, ובהחלט מבין היטב למה, 3 פעמים ביום, אנו אומרים בתפילה "השיבה שופטנו כבתחילה". הוא סיפר כי ביקש משר המשפטים, יעקב נאמן, לחזק את המחלקה למשפט עברי.

ח"כ כץ התייחס לח"כ גפני היושב לצידו ואמר כי "אין זה סוד כי דעותנו הפוליטיות חלוקות, אבל אני מעריך את אהבת התורה שלו ואת דאגתו לעולם התורה. בכל הזדמנות בה אני פוגש אותו, אני מחבק ומנשק אותו. בנושא ארץ ישראל, ובכן, בנושא הזה אני מקווה שיחזור עוד בתשובה"...

"אני לא יכול להתחיל לדבר מבלי להשיב לך", פתח ח"כ את דבריו. "יש התקרבות בין אנשים נוסח כצ'לה, לבין הציבור החרדי. אנחנו נהיינו יותר ציונים, הם נהיו יותר חרדים". אחר כך עבר אל החוק שעומד לעבור ביום המחרת, יום רביעי. "מדובר בהרס של הרבנות הראשית לישראל. אמנם מדובר בקריאה טרומית, ואולי נוכל לעצור אותה בהמשך, אבל אין ספק שיש כאן פגיעה קשה".

"קצת מצחיק לשמוע שאנחנו פתאם נלחמים על כבודם של בתי הדין הרבניים. הרי אנחנו צמנו כשהקימו את מוסד הרבנות הראשית. ובכל זאת, מדובר בפגיעה במוסד ההלכתי העליון של מדינת ישראל. שנים רבות אני בכנסת, ודבר כזה עוד לא קרה מעולם. אנחנו נצטרך להגיב על כך תגובה קשה".

ביום המחרת, כידוע לכל, עבר חוק הגיור הצבאי. התגובה הקשה, נכון לרגע זה, טרם הגיעה.

[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!