למה משפחות חילוניות הידרדרו לעוני בזמן שמשפחות חרדיות נחלצו מהמעגל?

שיעור התושבים העניים בישראל ירד, אך שיעור המשפחות העניות עלה, ובמיוחד בקרב ערבים; לעומת זאת, שיעור העוני בקרב חרדים ירד משמעותית בשנה שעברה, וגם בקרב קשישים וילדים נרשמה ירידה לעומת 2014 — כך עולה מדו"ח העוני והפערים החברתיים שפירסם בשבוע שעבר המוסד לביטוח לאומי.

ב–2014 הגישה הוועדה למלחמה בעוני את מסקנותיה לממשלת ישראל, אך הממשלה לא דנה בהן, ורובן אינן מיושמות במלואן.

מהדו"ח עולה כי רמת העוני בישראל ב–2015 נותרה חמורה והגבוהה במערב, ומצב העניים נהפך לגרוע יותר. למרות שיעורי התעסוקה הגבוהים בישראל, שיעור העוני בקרב משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים נותר ללא שינוי בהשוואה ל–2014 (5.6%). ב–2011 4.6% מהן היו עניות, ובתחילת העשור רק 2% מהמשפחות שבראשן שני מפרנסים הוגדרו כעניות. בנוסף, ב–2015 היו 13.3% מהמשפחות שבהן יש מפרנס אחד עניות, בהשוואה ל–13.1% ב–2014.

לפי הנתונים, אם חד־הורית עם ילד אחד בישראל תהיה ענייה גם אם תעבוד במשרה מלאה בשכר מינימום ותקבל קצבת ילדים. בנוסף, מתברר מהנתונים כי אם שני בני זוג עובדים במשרה מלאה ומשתכרים שכר מינימום, הם יוכלו להיחלץ מעוני רק אם יש להם פחות משלושה ילדים במשק הבית.

לפי הדו"ח, ב–2015 שיעור העוני בישראל הוא הגבוה מבין כל מדינות ה–OECD כשהוא נבדק לפי ההגדרות המקובלות בארגון, והאי־שוויון נותר גבוה מהממוצע במדינות המפותחות, למרות מגמת שיפור בשנים האחרונות.

ירידה קלה בשיעור הילדים העניים

לפי נתוני הביטוח הלאומי, ב–2015 כ–1.7 מיליון תושבי ישראל חיו בעוני, מהם כ–764.2 אלף ילדים. שיעור העוני בקרב הילדים ירד מעט — מ–31% ב–2014 ל–30% ב–2015. שיעור הקשישים החיים בעוני ירד מ–23.1% בשנה שעברה ל–21.7%. שיעור הנפשות העניות ירד מ–22% ל–21.7%. למרות זאת, ב–2015 נוספו משפחות נוספות למעגל העוני, ושיעור העוני בקרב משפחות עלה מ–18.8% ב–2014 ל–19.1% ב–2015 — כ–460.8 אלף משפחות.

הירידה בשיעורי הילדים והנפשות העניות משקפת את הגידול בשיעור התעסוקה — במיוחד בקרב נשים ערביות וגברים חרדים — ואת העלייה בשכר כתוצאה מהעלאת שכר המינימום, לצד העלאת קצבת הילדים בעקבות ההסכמים הקואליציוניים עם הסיעות החרדיות.

בביטוח לאומי מסבירים כי שיעור המשפחות העניות עלה למרות הירידה בשיעור הילדים העניים, מכיוון שב–2015 נרשמה ירידה בשיעור המשפחות העניות מרובות הילדים, ולעומת זאת נרשמה עלייה בעוני בקרב משפחות חילוניות קטנות ללא ילדים.

דו"ח הביטוח הלאומי קובע כי "העניים נעשו עניים יותר", וכי ההכנסה הממוצעת של העניים המשיכה לרדת באופן משמעותי, בהמשך למגמה מ–2014. הביטוח הלאומי בודק את מצבם של המשפחות העניות על פי "מדד עומק העוני", שבודק עד כמה הכנסתם הממוצעת נמוכה מקו העוני (ככל שהיא רחוקה יותר כך מצבם רע יותר).



לפי הנתונים, המרחק של הכנסות המשפחות העניות מהכנסת קו העוני עלה מ–34.6% ב–2014 ל–35.7% ב–2015. כ–74% מהמשפחות שאינן עובדות חיו בעוני בשנה שעברה — עלייה משמעותית בהשוואה ל–68% ב–2014.

בביטוח הלאומי מסבירים שההחרפה במצב העניים נובעת מכך שגובה הקצבאות, המוצמד למדד המחירים, לא עלה בשנים האחרונות ביחס לעלייה ברמת החיים. "השינוי בשיטת עדכון הקצבאות והגדלת סכומי הקצבאות כך שאלה יהיו מותאמות טוב יותר למינימום מחיה בכבוד ישפרו את המדיניות החברתית בעיקר לשתי אוכלוסיות — זו שחיה בעוני, וזו שחיה בסיכון מתמיד לעוני", כתב פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי.



בעוד שיעור העוני בקרב משפחות שבהן לראש משק הבית יותר מ–13 שנות לימוד הוא 13.2%, שיעור המשפחות העניות שבהן לראש משק הבית השכלה של עד 8 שנות לימוד הוא 45%.

האי־שוויון ירד בזכות העלאת שכר המינימום

מדד ג'יני לאי־שוויון, המודד את הפערים בהכנסות בחברה, ירד ב–1.6% (במונחי שכר נטו), בעיקר כתוצאה מהעלייה בשכר המינימום. ב–2015 נרשמה ירידה משמעותית בשיעורי העוני בקרב משפחות חרדיות — מ–54.3% ב–2014 ל–48.7% בשנה שעברה. לפי הביטוח הלאומי הירידה בעוני בקרב החרדים נובעת לא רק מהגידול בקצבאות הילדים, אלא גם משיפור בהכנסה מהעבודה.

לעומת זאת, כיום יותר ממחצית מהתושבים הערבים בישראל עניים, ושיעורי העוני בציבור הערבי עלו מ–52.6% ב–2014 ל–53.3% בשנה שעברה. בביטוח הלאומי בוחנים אפשרות ששיעור העוני בקרב ערבים עולה כתוצאה מבעיה במדגם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.



עם זאת, חלקן של המשפחות הערביות והחרדיות בקרב המשפחות העניות נמוך יחסית. לפי הביטוח הלאומי, ב–2015 37.4% מהמשפחות העניות היו מהציבור הערבי, ואילו שיעור העניים החרדים מכלל העניים היה 10.7%–17.5%, לפי שיטות המדידה השונות. מהנתונים מתברר גם כי שליש מהעניים (33.5%) הם משפחות עם עד שלושה ילדים, ורק ל–10% מהמשפחות העניות 5 ילדים או יותר.

בנוסף, מהנתונים מתברר כי מצבן של המשפחות העובדות הצעירות החמיר: 21.7% מהמשפחות העניות הן משפחות שבהן ראש משק הבית הוא בן עד 29, בהשוואה ל–20% ב–2014. כמו כן, נרשם גידול בשיעור העניים במשפחות שבהן ראש המשפחה הוא בן 45 עד גיל הפנסיה — 22% מקרב העניים, לעומת 19% ב–2014.

מדיניות המיסוי אינה אפקטיבית

מנתוני הביטוח הלאומי עולה גם כי כ–44% מתושבי ירושלים הם עניים. באזור הצפון 32% מהתושבים חיים מתחת לקו העוני, ובאזור הדרום 18.5% מהתושבים. בתל אביב, לעומת זאת, שיעור העוני מסתכם ב–13.1% בלבד, ובאזור המרכז הוא מגיע ל–10.2%.

נתוני העוני לפני תשלומי המסים וקבלת קצבאות של משקי הבית בישראל הם קרובים יותר לממוצע ב–OECD, אך כשבודקים את השכר המשולם בפועל לעובדים, שיעורי העוני בישראל נהפכים לגבוהים ביותר ב–OECD. זאת, מכיוון שהמדיניות הממשלתית לחילוץ מעוני בישראל (מדיניות מיסוי וקצבאות) אינה משמעותית כמו במדינות אחרות, והשפעתה המשיכה להישחק גם ב–2015.

הגורם שמשפיע באופן המשמעותי ביותר על ירידה בשיעור העוני הוא קצבאות הביטוח הלאומי, אך מאז 2002 ירדה ההשפעה של קצבאות אלה על צמצום העוני מ–80.7% לכ–71.2% ב–2015.

לעומת זאת, העלאת קצבאות הילדים, שלא הופיעה בהמלצות ועדת העוני ויישום המלצות הוועדה להעלאת קצבאות הקשישים, השפיעו על הפחתת העוני בקרב קשישים וילדים, בעוד העלאת שכר המינימום ביולי ל–4,825 שקל תרמה גם היא לשיפור המצב.

בשנה האחרונה ביצעה הממשלה כמה צעדים נוספים שצפויים לתרום לצמצום העוני, כמו העלאה נוספת בשכר המינימום, שתתרחש בינואר, והגדלת תקציב קצבאות הנכות הכללי ב–320 מיליון שקל, לצד תוכנית להפחית את הקיזוז בהבטחת הכנסה לאמהות חד־הוריות עובדות.

בהשוואה בינלאומית, שיעור הילדים העניים בישראל נותר הגבוה במדינות המפותחות, ומצבה גרוע יותר מאשר טורקיה, ספרד, צ'ילה, מקסיקו ויוון מבחינת עוני בקרב ילדים. מטרת התוכנית של הוועדה למלחמה בעוני היתה להפחית את שיעור העוני בישראל בתוך 10 שנים, כך שיהיה דומה למקובל במדינות OECD, אך מבט על הנתונים מגלה כי בשנתיים שחלפו מאז פרסום המלצות הוועדה ישראל מתרחקת מיעד זה, שלא אומץ באופן רשמי.

"מגמת צמצום העוני תימשך"

בתגובה לדו"ח אמר שר הרווחה חיים כץ: "בשנה וחצי האחרונות אנו פועלים במגוון חזיתות במלחמה בעוני, ובהן קידום חקיקה לעידוד התעסוקה בקרב אמהות חד־הוריות ונכים, והעלאת הקצבאות לקשישים וילדים. הרחבנו את תוכנית 'נושמים לרווחה' ל–94 רשויות במטרה לסייע למשפחות במצוקה לקום על הרגליים, והקמנו 250 מועדונים ברחבי הארץ שנותנים מענה ל–8,000 אזרחים ותיקים הזקוקים למסגרת המעניקה ארוחות חמות, הסעות ופעילות חברתית".

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, אמר: "אחת הבעיות שאנחנו רואים בשנים האחרונות היא שהצמדת הקצבאות למדד ולא לשכר הממוצע במשק ממנו נגזר קו העוני. כתוצאה מכך בשלוש השנים האחרונות הקצבאות לא התעדכנו, אך קו העוני התעדכן בעקבות העלייה בשכר הממוצע, ולכן מצבם של העניים החריף. נעשו המון פעולות לצמצום העוני בישראל, ואני משוכנע שהם ישפיעו לטובה על דו"חות העוני הבאים. עדיין נושא ההתמודדות עם העוני ויישום דו"ח הוועדה למלחמה בעוני אינן באים לידי ביטוי באופן מלא".

שיעור העוני בישראל נמדד באופן יחסי, ומתייחס למשפחות שהכנסתן היא נמוכה במיוחד בהשוואה לרמת החיים הממוצעת בישראל. משק בית שהכנסתו נמוכה מקו העוני (שנקבע לפי מחצית מההכנסה הפנויה החציונית ומספר הנפשות במשק הבית), נחשב לעני.

קו העוני משתנה בהתאם למספר הנפשות בכל משק בית. כך למשל, ב–2015 יחיד שהשתכר פחות מ–3,158 שקל (נטו) בחודש נחשב עני, וכך גם זוג שהכנסתם נמוכה מ–5,053 שקל בחודש. משפחה בת שלוש נפשות תהיה ענייה אם הכנסתה החודשית נמוכה מ–6,696 שקל נטו, וכך גם משפחה בת ארבע נפשות עם הכנסה חודשית נמוכה מ–8,086 שקל נטו.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתגאה בשיעורי התעסוקה הגבוהים בישראל, אך דו"ח הביטוח הלאומי מגלה כי רק שליש מהשכירים משתכרים מעל לשכר הממוצע במשק, ו–29% מהשכירים משתכרים עד לגובה שכר המינימום. גם כשבוחנים רק את משכורתם של השכירים בעבודה מלאה, מתברר כי 60% מהם משתכרים פחות מהשכר הממוצע.

מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, אמר: "נתוני הביטוח הלאומי ממחישים שאין שינויים משמעותיים בשיעורי העוני, שנשארים יציבים בשנים האחרונות. לעומת זאת, קיימת מגמה של העמקה והחמרה של העוני. המדיניות הממשלתית אינה אפקטיבית כדי ליצור שינוי מגמה".

הממשלה יכולה לצמצם את העוני — אם תרצה בכך

12.3 אלף ילדים השתחררו ממעגל העוני ב-2015 — אך 15.9 אלף משפחות חדשות הצטרפו אליו. אלה החדשות העיקריות שעולות מנתוני העוני.

המדינה לא שמה את הטיפול בעוני בראש סדר העדיפויות שלה. גם כשנרשם שיפור מסוים, הסיבה היא שהעניים פשוט התחלפו. מה ההסבר לעלייה בשיעור העוני בקרב משפחות לצד הירידה בשיעור העוני הכללי? בביטוח הלאומי אומרים כי ב–2015 השתפר מצבן הכלכלי של משפחות מרובות ילדים, אבל מצבן של משפחות ללא ילדים (ולא משקי בית של קשישים) וכאלה עם מעט ילדים — הידרדר.

בממשלה צפויים לומר שהנתונים החדשים דווקא מעודדים, אבל זו לא התמונה המלאה: שיעור הילדים העניים בישראל נותר הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות. גם האי־שוויון גדול במיוחד, ומצבם הכלכלי של העניים אפילו הוחמר.

למעשה, הנתונים מגלים שכאשר הממשלה מעוניינת במשהו — היא משיגה אותו. חבל שהיא פועלת מהסיבות הלא נכונות. אפשר רק לדמיין מה היתה הממשלה משיגה אילו היתה פועלת באופן מסודר לטובת הציבור כולו.

ב–2013, בעקבות שיעורי העוני הגבוהים, הממשלה הקימה את הוועדה למלחמה בעוני בראשות אלי אלאלוף. במסגרת דיוני הוועדה, עשרות מומחים גיבשו במשך יותר מחצי שנה תוכנית לצמצום משמעותי של העוני והאי־שוויון בישראל. אבל אחרי שהדו"ח הוגש לממשלה, היא לא דנה בו ברצינות אפילו פעם אחת — ולא קבעה יעדים לצמצום העוני.

הצעד הגדול ביותר שהממשלה עשתה לטובת המלחמה בעוני היה השקעה של מיליארדי שקלים בהעלאת קצבאות הילדים, לאחר שהממשלה הקודמת — גם היא בראשות בנימין נתניהו — קיצצה אותן. גם הצעד הזה יצא לפועל רק בלחצי הסיעות החרדיות, ולא כחלק מתוכנית כללית לצמצום העוני בישראל. הצעד אפילו לא הופיע בדו"ח ועדת העוני. עם העלייה בשיעור התעסוקה של החרדים, התוספת לקצבאות הילדים סייעה להקטין את העוני בציבור החרדי — אך לא תרמה הרבה לעניים העובדים, לפריפריה או לערבים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!