נוהגים בלילה? היזהרו כפליים

ידועה היא המשנה בה מזהיר רבי חנניה בן חכינאי מפני הלילה: "הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי, הרי זה מתחייב בנפשו".

הרבה לילות ירדו והרבה בקרים עלו מאז אמרה המשנה את דברה, אך דבר אחד לא השתנה: במובנים מסוימים, נותר הלילה זמן מועד לפורענות, וביתר שאת בעידן המודרני, בו אנו נאלצים לנהוג גם בשעות החשיכה.

למרות מיעוט הנסיעה בלילות, יש ריבוי במספר הנפגעים בתאונות דרכים ליליות. גורם לכך שילוב שתי השפעות חזקות של הלילה על שניים מהכישורים הקוגניטיביים החיוניים ביותר למשימת הנהיגה: הראיה והערנות.

כושר הראיה חיוני מאין כמוהו לנהיגה בטוחה. בעת נהיגה מקרב הנהג את עצמו אל הסכנה הפוטנציאלית, במקרה של תאונה, תוך שהוא נשען בעיקר על כושר הראיה, שאמור לחלצו מהסכנות הטמונות במהירות הנסיעה ומהאפשרות להתנגשות. אבל דווקא את הכושר החיוני הזה, מגבילה החשכה רק לטווח פנסי המכונית, שבאור נמוך מגיעים ל 30-40 מטרים בלבד. במהירות ממוצעת בכביש בינעירוני, עוברת המכונית מרחק זה בתוך פחות משניה אחת, כלומר הנקודה הרחוקה ביותר שרואות עיניך, היא גם הנקודה שבה תימצא בתוך שבריר שניה.

גם כשאורות הרכב גבוהים, אלומות הפנסים יוצרות צינור מואר צר שאותו רואה הנהג, אבל שוליו הם חשכה מוחלטת, ומתוכה, עקב הקושי לזהות צורות ואובייקטים בחושך, עלולים להופיע לפתע עצמים בלתי מזוהים, שמתבררים כהולכי רגל, רוכבי אופניים, בעלי חיים חוצים, או מכשולי דרך אחרים.

החושך גם מעוות את הערכת המהירות והמרחק, ואובייקטים שונים עשויים להתגלות לפתע כקרובים יותר, או מתקרבים במהירות גבוהה יותר מהערכת הנהג. בסיבובים נוספת, בעיית כיוון הפנסים, המאירים ישר, ולא את המשך הסיבוב שנותר, על מפגעיו, בעלטה. ראיית הנהג בלילה נפגעת גם כתוצאה מסנוור כלי רכב אחרים בכביש, שבפרקי זמן קריטיים יכולים להגביל את הראייה כמעט לגמרי. תוצאות הגבלות אלה על הראייה, הן קיצור זמן זיהוי הסכנה מצד הנהג, ובמקביל הארכת זמן התגובה הדרוש לו.

מעטו בנהיגה לילית

ההשפעה החזקה השניה שמשפיע הלילה היא על רמת הערנות.

בתוך כל גוף אנושי מתקתק שעון ביולוגי פנימי, שמצווה על הגוף שינה וערות. בשעות החשכה מורה השעון הביולוגי על שינה והגוף מכין את עצמו לשינה, חרף המאמצים להישאר ער. לכך יש להוסיף את המאמץ המופרז של העיניים המגששות בחושך, ואת הריכוז הגבוה שתובעת מהנהג הנהיגה בלילה. כל אלה גורמים לירידה חדה ברמת הערנות של הנהג, והשילוב בין הירידה בכושר הראיה וברמת הערנות, הופך למסוכן ולמועד לפורענות.

כשמתווסף למשוואה גם חוסר ניסיון מצד הנהג, הופכת הנהיגה בלילה למסוכנת מאד. אין לדעת איזו מהשפעות הלילה השפיעה לבסוף על כל אותם נהגים שנהרגו בתאונות ליליות. יתכן שנרדמו, יתכן שאיבדו את השליטה על הרכב לאחר שהבחינו מאוחר מדי באובייקט כלשהו על הכביש, ויתכן בהחלט שניסיון בנהיגה היה גורם להם לנהוג בזהירות ובאחריות שמחייבת נהיגת לילה, וכך גם מונע מהם את גורלם.

הדרך הבטוחה להימנע מסכנת הנהיגה בלילה היא פשוט למעט בנהיגה בלילה. עדיפים הרכבת או האוטובוס. כשאין ברירה, וחייבים לנהוג – יש להתחלק עם אחרים במשימת הנהיגה, לנהוג לאט יותר ממה שמאפשרים תנאי הדרך, להתחיל את הנהיגה כשהנהג רענן ולא עייף, ולתכנן מראש את עצירות ההתרעננות בדרך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!