תחזית העקבתא דמשיחא בפרשת השבוע

בראשית פרשת וישלח פרק לב (ד) וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם: (ה) וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה: (ו) וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ: (ח) וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: (ט) וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה: (כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: (כו) וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: פרק לג (א) וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת: (ב) וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים:

בכדי לבאר את מאבק יעקב עם שרו של עשיו ופגישתו עם עשיו המבואר בפרשתנו וכיצד יעקב התכונן והתגונן למפגש הגורלי בחייו, נקדים שהנה בימינו אנחנו חיים בחברה מודרנית מערבית שתפיסת העולם ומוסכמות החברה בכדי להנהיג מדינה חייב השכלה באוניברסיטה וחייב להיות לו תעודות השכלה ותוארים וניסיון ובכך הופך להיות ראוי ומוכשר וראוי להנהיג מדינה ובלעדי זה לא שייך כלל להנהיג מדינה מאחר ותלוי בו הכלכלה וביטחון של המדינה וכדומא, ודבר זה טעות הוא מיסודו שהרי במשך כל היסטוריית עם ישראל מיום הווסדו מתועד בתנ"ך הספר הכי אמין בעולם לא רק כלפי ציבור שומרי התורה שמאמינים שתורה היא מן השמים והיא תורת אלוקים, אלא אפילו אומות העולם מבינים שספר התנ"ך הוא הספר האמין ביותר והמקורי להיסטוריית העולם, וכאשר אנו קוראים שמאז נוסד עם ישראל מי שהנהיג אותו הוא דווקא גדולי הדור בכל תחומי החיים והתחיל מהאבות הקדושים מייסדי האומה וכך המשיך משה ואהרון שנקראו על ידי הקב"ה, ואחריו ביקש משה מהקב"ה למנות מנהיג נאמר לו, בפרשת פינחס (יח) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־יָדְךָ֖ עָלָֽיו: והוא ילחם את כל מלחמות עם ישראל בכדי לכבוש את הארץ, ואחריו כל ימי השופטים והנביאים והמלכים ואנשי כנה"ג והתנאים והאמוראים והגאונים והראשונים והאחרונים במשך כל הדורות כל המנהיגים את עם ישראל בכל תחומי החיים כולם היו צדיקים וחסידים ועובדי השם שומרי תורה ומצוות ורק מפני גדולתם בתורה ובמצוות זכו להנהיג את כלל ישראל, וגם בתקופת המלכים אלו שהצליחו היו עובדי השם והיו שנכשלו והסתחררו מהגדולה וסטו מהדרך וסופם הוכיח על תחילתם, וכך היה במשך אלפי שנים במשך כל הדורות עד הויסדה של מדינתנו מדינת ישראל, ולצערנו רק מאז הקמת מדינתנו לאחר הגלות והגזרות הקשות התחיל מהפך בשלטון והנהגת העם על ידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות אשר אימצו את תרבות יון והמערב שרק ההשכלה היא השלטת והיא הראויה להנהיג את המדינה והעם, אולם אין ספק שבמשך אלפי שנים לא טעו וחיו בטעות עד שהאור זרח בתקופתנו, אלא ההיפך תקופתנו היא תקופת החושך והשפל לצערנו לראות כיצד אנו נתונים ביד שלטון שאינו שומר תורה ומצוות והם מנהיגי המדינה על כל המשתמע מכך שבראש מעיינם כמה שיותר להידמות להנהגת אומות העולם, אולם שכחו שעם ישראל שונה מכל אומות העולם אשר עליו נאמר בתורה דברים פרשת ואתחנן פ"ז (ו) כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר׀ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה: (ז) לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְקֹוָ֛ק בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים: (ח) כִּי֩ מֵֽאַהֲבַ֨ת יְקֹוָ֜ק אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְר֤וֹ אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם: (ט) וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מצותו מִצְוֹתָ֖יו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר: (י) וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֽוֹ: (יא) וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לַעֲשׂוֹתָֽם: וכן דברים פרשת ראה פרק י"ד (ב) כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְקֹוָ֗ק לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־ פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה: וכן דברים פרשת כי תבוא פרק כו (יח) וַֽיקֹוָ֞ק הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֹתָֽיו: הראת לדעת שבלעדי התורה הקדושה אין שום יתרון לעם ישראל מיתר האומות כי התורה היא חיינו ויסוד קיומנו ובזה אנחנו נהפכים לעם סגולה יותר מכל האומות בהיות ואנחנו מאמינים שיש מנהיג לבירה וכל העולם מתנהג על יד הקב"ה ולכן דווקא שומרי התורה והמצוות הן שיכולים לקבל סייעתא דשמיא בכל מעשה ידיהם ולא לאלה שהתורה הפכה למרמס רגליהם, אולם מצבנו כבר מתועד בתורה בפרשתנו על המצב בעיקבתא דמשיחא כאשר כתב הגאון מוילנה כדלקמן.

הנה מבואר בחז"ל שפרשתנו היא משקפת את העתיד של עם ישראל וכתוב בהמד"ר בראשית פ' עח על רבינו הקדוש שהשבוע פטירתו שהיה מנהגו בכל פעם לעיין בפרשה זו כאשר נצרך להיפגש עם השלטונות ועפי"ז ידע כיצד להתנהג כי מעשה אבות סימן לבנים. ולכן עלינו להתבונן ללמוד ולהפיק לקחים מהנהגת יעקב אבינו.

כותב רבי אלחנן וסרמן בספרו עקבתא דמשיחא וז"ל שפרשת וישלח המתארת את הפגישה בין יעקב ועשיו רמז היא לחיי ישראל בין העמים, הפרשה הראשונה היא פרשת הגלות, שם מרומז כיצד צריך להיות מהלך היהודים בגלות אצל בני עשיו, הפרשה השניה מספרת על יעקב אבינו החוזר ארצה מפדן ארם ארץ גלותו, ואמר רבינו הגר"א ז"ל כי זאת היא פרשת העקבתא דמשיחא נאמר בפרשה זו וישם את השפחות וילדיהן ראשונה, מכאן אומר רבינו הגאון מוילנא כי בימי עקבתא דמשיחא יעמדו בראש העם ילדי השפחות צאצאי הערב רב. הרמב"ם כותב באגרותיו כי קיימת הבטחה וגם בך יאמינו דהיינו שהיהודים יהיו דבקים לעולם באמונתם בתורה, אם בכל זאת ראית כופרים בישראל בידוע שלא עמדו רגלי אבותיהם על הר סיני ולא מבני ישראל הם אלא מהערב רב מוצאם, אם רואים אנו כיום כופרים שהם מנהיגי העם מתאשרים בכך דבריו של רבינו הגר"א שאלה הם ילדי הערב רב. ואת לאה וילדיה אחרונים רמז הוא על המון בית ישראל הכשרים אשר יהיו משועבדים לערב רב כגון במדינה האדומה ובמדינה נוספת. ואת רחל ואת יוסף אחרונים אלו תלמידי חכמים השפלים מכל ואף לתופעה זו הננו עדי ראיה בכל מקום שעדיין נותרה בו שארית הפליטה של תלמידי חכמים הרי הם לחרפה ומרמס עכ"ל. הראת לדעת כי אומר הגר"א שזה מדובר על ימות המשיח על תקופתנו אשר יעמדו בראש בנ"י מנהיגים מהערב רב מבני השפחות, ועינינו רואות כיצד במשך ההיסטוריה של עם ישראל לא היה דבר כזה שיהיו אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות מנהיגים את בנ"י אלא היו צדיקים ובהכרח שהן הם דברי הגר"א.

ובני לאה הן רמז על כלל ישראל הכשרים אחרונים ונגררים אחריהם, וכמו שאנחנו רואים שרבים מצביעים לאותם מנהיגים למרות שהם שומרי מסורת ונגררים מפני סיבות שונות. ובני רחל הן הת"ח אשר בזים להם. אוי לעינינו שכך רואות שכך עלתה בימינו אשר עומדים בראש השלטון אשר כל מה שעומד לנגד עיניהם איך לעקור כל דבר שיש בו ריח של תורה ובזים ללומדי תורה ומחוקקים חוקים איך לעקור את הבני תורה מלימודם ולגייסם לצבא, ועושים אפליה ושנאה שלא היה כמותה באף דור אלא על ידי אוייבי עם ישראל אבל לא בתוכנו, והן הן דברי הגר"א המבשרים את הגאולה שתהיה בקרוב.

עוד מבואר בהמשך הפרשה ששרו של עשיו נאבק עימו וכו', והנה כאשר נתבונן מי נאבק עם יעקב שרו של עשיו ועל מה נאבק על לקיחת הברכות במרמה, והדבר מפליא כיצד שרו של עשיו מתלונן על הנהגת יעקב כאילו עשיו ידיו נקיות, והרי עשיו לא רק מרמה אלא גונב ורוצח ופורק כל עול התורה והמצוות מעליו וכיצד עדיין מתלונן ונאבק עימו עד השחר מאבק קשה שהעלו עפר עד השמים הרי יאמר לו טול קורה מבין עיניך?

אולם כבר ידוע המשל ממשלי השועלים שפעם אחת האריה היה רעב מאוד כי היה שנת בצורת וכמעט הולך למות, פגש בשועל והתייעץ עימו מה לעשות, וכיון שהשועל פחד על נפשו הציע להכריז בשם המלך שכל החיות והבהמות צריכים לעשות חשבון נפש על מה ובשלמי באה הצרה הזאת, ובאמת נעשה אסיפה כללית להתודות כל אחד על מעשיו הרעים וכך יחזרו בתשובה ועי"ז תתבטל הגזרה, והנה עמדו לפני האריה כל סוגי החיות והבהמות, והתחיל הנמר להתודות שפעם אחת ראה אדם ביער וטרפו ואולי בגלל עבירה זו יש צרה. אמר המלך וחבר שופטיו בודאי לא כיון שהאדם אויב שלו ורוצה להורגו כתוב הבא להורגך השכם להורגו. בא הזאב שפעם ראה ילדה קוטפת פרחים והיה רעב וטרף אותה, השיבו לו שהוא צדיק ואינו חטא כי הקב"ה בראו טורף כדי להשקיט רעבונו. בא הפיל וסיפר כי פעם היה מאוד שמח ועליז ומתוך שכרות השמחה נכנס לישוב קטן ומרוב השמחה שהיה משתולל נעשה חורבן, השיבו לו כי מצוה גדולה להיות תמיד בשמחה ואינה עבירה. בא השה והתודה כי פעם בעליו שכח לתת לו אוכל והיה מאוד רעב והכניסו לשמירה וקפץ והצליח להוריד מעט קש ואכל להשקיט רעבונו. קפצו ואמרו אדוני המלך זוהי עבירה חמורה שבגללו באה לנו הצרה, ולכן מיד תפסו האריה ושסעו וטרפו להשקיט רעבונו. ורמז לזה שאמר דוד המלך בתהילים סוף מזמור קיט תעיתי כשה אובד בקש עבדך. אל תקרי בקש אלא בקש בקמץ, לרמז בגלל הקש שאכל השה נטפלו האויבים.

וזוהי ההנהגה של שרו של עשיו וק"ו עשיו עצמו אשר לא רק שמתגונן על מעשיו ומצטדק בתירוצים ואף טורף כעת את השה ואינה עבירה ורק השה המסכן שלקח קש המיועד לו מתוך רעבונו אשם, כך אוייבנו החיצונים מסתכלים על עם ישראל, שלמרות שהם הורגים ושולחים טילים ופצצות ומתאבדים לרצוח יהודים, וכאשר עם ישראל מתגונן מיד כולם צועקים שיש שפיכות דמים, והרי בטוח אם היה הדבר באיזה מדינה אחרת היו מוחקים אותם בלי רחמים כאשר אנחנו רואים בכל העולם, והדבר פלא מדוע הדבר כך רק על ישראל, אולם זה דרכו של שרו של עשיו ושל עשיו עצמו וכן כל יוצאי חלציו מאומות העולם אשר תמיד ינציחו מחאה משפילה נגד ישראל על התגוננות ושמירה על חיים תקינים, אולם לצערנו לא רק הדבר הפך לנחלת אויבנו מבחוץ אלא גם בתוכנו חלק מעם ישראל אשר נלחמים נגד אחינו השומרים תורה ומצוות באותן טענות שרק כדרכו של עשיו אשר בשם הצדק והיושר התלונן על יעקב, כך הם גם מתלוננים על כל עולם התורה בדגל היושר והצדק כאילו עושקים את המדינה והורסים את הכלכלה, בזמן שלצערנו מי שיודע באמת מה הולך עם תקציבי המדינה עד כמה מתוקצבים כל מיני גופי ציבור ללא שום בקרה ושום תלונה על הבזבוז הגדול של כספי המדינה מבלי אחריות ואין פוצה פה ומצפצף, כי התקשורת היא חלק מאותה השקפה ולכן מעודדים ותומכים בה, ואילו את כבשת הרש גועשים ורועשים עליה כאילו שדדו את המדינה וזהו חלק מסממני עיקבתא דמשיחא שמתנהלים דברים נגד השכל ועולם התורה נפגע קשות עד שקשה מאוד היום להחזיק תורה מאחר והדברים מחלחלים גם אצל נדיבי עם וכל זאת מתבאר בפרשתנו כדלקמן.

ועוד מתבאר בפרשתנו כי למרות שיעקב ניצח את המלאך ושרו של עשיו היות ויעקב הולך בדרך אמת וירא כי לא יכול לו אין אותו שר ואותם אויבים מצליחים לגבור על יעקב כי האמת לעולם תנצח, אך מכל מקום ותקע כף ירך יעקב, שעכ"פ הם פוגעים בתקשורת בעם ישראל ומכפישים את שמם הטוב בעולם.

ובדומא לכך לצערנו קורא בתקשורת נגד עולם התורה שתמיד מחפשים להוציא שם רע ולהילחם בעולם התורה בכל מיני הכפשות, וזה גם כן מההשפעה של פגיעת שרו של עשיו כיון שכתב רשב"י בזוהר שפגע בתמכין דאורייתא. ולהסבר הנ"ל אפילו שאי אפשר להתגבר על עצמיות יעקב להורגו והיינו לבטל את עצם קיום התורה, אך הצליח עכ"פ להשפיע בשקרים שונים ובהצטדקות על תמכין דאורייתא כאשר אנחנו רואים שכל תקציב לענייני תורה מקימים קול צעקה גדולה ומרה כיצד לוקחים תקציבים במרמה כלקיחת הברכות יעקב מעשו. למרות שעל כל פעילות אחרת אפשר לתקצב בסכומי עתק ואין פוצה פה ומצפצף אלא הכל מובן רק מה שנוגע לתורה אינו מובן.

אולם למרות הכל בפרשתנו גם מבואר העצה כיצד להינצל מחבלי משיח ומה עלינו לעשות בתקופתנו ומעשה אבות סימן לבנים, לכן עלינו לקיים המשך הדברים אשר נלמד מהנהגת יעקב אשר מרמז על תקופתנו כיצד להינצל מחבלי משיח ועלינו להתבונן בדברי יעקב. ואמרו חז"ל שיעקב הכין עצמו לשלושה דברים לפי סדר פסוקי התורה למלחמה, לתפילה, ולדורון. כמבואר במדרש זוטא קהלת (בובר) פרשה ט והתקין עצמו לשלשה דברים, לתפלה ולמלחמה ולדורון. לתפלה מניין, שנאמר הצילני נא וגו' (בראשית ל"ב י"ב). ולדורון מניין, שנאמר ותעבור המנחה על פניו (שם /בראשית/ ל"ב כ"ב). ולמלחמה מנין שנאמר אם יבא עשו (שם שם /בראשית ל"ב/ ט'). וכן הובא ברש"י פרשת וישלח והיה המחנה הנשאר לפליטה - על כרחו כי אלחם עמו. התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה ולמלחמה. לדורון להלן (פסוק כב) ותעבור המנחה על פניו. לתפלה (פסוק י) אלהי אבי אברהם. למלחמה והיה המחנה הנשאר לפליטה: וכתב של"ה פרשת וישלח תורה אור לב. ודע, שענין פרשה זו לא לבד על יעקב יצא כי אם על יוצאי חלציו גם כן, כי מעשה אבות סימן לבנים (תנחומא, לך ט). וכמו שהאריך הרמב"ן (בראשית לב, ד) וכו' וכל מלחמות יעקב עם עשו רומז על העתיד, כמוזכר בבראשית רבה. וכו' וכמו שנהג הוא לדורון לתפילה ולמלחמה, כן נוהגין אנחנו בדורינו לבני עשו, ואין כוחנו אלא בפינו להתפלל להשם יתברך בעת צרה, ומלחמה להלחם עם האומות לא שייך לנו. אך ענין המלחמה עמהם תוקף השתדלות שמחויבין השתדלנים מישראל להעיז פניהם נגד מלך והשרים ולהשתדל עבור ישראל בכל כחם, אף שמראים להם פנים זועפות ודוחים אותם, יחזרו וילכו. וזהו קיום ועמוד הגולה, כי הפרשה הזו הכל היא לדורות עד שיבא משיח צדקנו. ובבראשית רבה (פע"ח סט"ו) אמרו רב ינאי כד הוה סליק למלכותא הוה מסתכל בהדא פרשתא כו'. וכו' לדורון הוא הצדקה, וכו' ודבר זה ימשוך עד שיקוים 'אבא אל אדני שעירה' (בראשית לג, יד), וזה יהיה בימי המשיח, 'ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את [הר] עשו' (עובדיה א, כא). והוא בזכות שלש אלה, בזכות התשובה, שנאמר (ישעיה נט, כ) 'ובא לציון גואל ולשבי פשע'. בזכות הצדקה שנאמר (שם א, כז) 'ושביה בצדקה'. בתפילה, שנאמר (שם נו, ז) 'והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי'. אמן.

דבר ראשון שהתכונן יעקב הוא למלחמה. ובכדי להבין כיצד להילחם נקדים שיש לשאול כמה שאלות בדברי יעקב, א) וכבר הקשו חז"ל מה מחדש לעשיו שעם לבן התגורר וכי לא ידע היכן היה יעקב שוהה והרי בא לשם להילחם בו? ב) כיצד אומר לו ויהי לי שור וחמור בלשון יחיד בזמן שרק הדורון אשר שלח הוא כמה מאות צאן ובקר? ג) כיצד ע"י דברי יעקב ימצא חן בעיני עשיו? אולם ביאור דברי יעקב הוא כאשר דרשו חז"ל במ"ר עם לבן גרתי הייתי גר ולא תושב ושר וחשוב ד"א תרי"ג מצות קיימתי. ועניינו שיעקב מלמדנו כיצד נוכל לשרוד בימי עיקבתא דמשיחא שהשלטון בידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות אשר הולכים בדרכו והשקפתו של עשיו אשר מתייחס העיקר לחיי עולם הזה וצורכי הגוף, ולכן יעקב אשר ידע כי עיקר שנאת עשיו את יעקב הוא מפני הברכות שלקח ממנו, ולכן אמר לו שברכת יצחק לעשיו על חרבך תחיה היית דוקא כאשר תריד ופרקת עולו, והיינו כשיהיה רפיון בתורה יכול לנצח עשיו ח"ו, אבל אנכי למרות ששהיתי במחיצת לבן תרי"ג מצוות קיימתי והייתי כשור לעול וכחמור למשא התורה, ולכן אין לך סיכוי לנצח והיא מלחמת התורה. וממילא גם בימינו עלינו להמשיך דרכו של יעקב ולהתחזק בעמלה של תורה כי רק עי"ז ינצח עולם התורה. זאת ועוד יעקב יודע שעיקר מה שמעניין את עשיו בברכות הוא החלק של הגשמיות ולא הרוחניות, ולכן מרגיעו שהיה רק גר בלי שום מעמד גשמי ואין לו חשיבות בענייני עוה"ז, {ואולי זה רמז להנהגת אגודת ישראל שבמשך שנים רבות לא רצו גדולי הדור לאפשר לנציגם להיות שרים בממשלה} אלא תרי"ג מצוות קיימתי שהן הן עיקר שאפותי, ויהי לי שור וחמור, ולמרות שהנך רואה צאן ובקר לרוב אינו חשוב בעיני אלא כשור אחד וחמור אחד ומה שהקב"ה נתן לי אני שמח בחלקי, כיון שעיקר מעשי ושאיפותי הן עמל התורה והמצוות, וכדברי בעל הטורים שגם רמז לו שהוא כשור לעול וכחמור למשא היינו לרמוז על עמלו בתורה ששור יש לו כוח חרישה וחמור כח סבלות שהן שני חלקי קנין התורה ולכן אין שום סיבה לשנאה שלקחתי הברכות.

דבר שני תפילה. אולם למרות כל זאת הוסיף יעקב אבינו ופנה בתפילה לקב"ה הצילני נא מיד אחי מיד עשיו. והקשו המפרשים על הכפילות אחי ועשיו? ומתרץ בית הלוי שכונת יעקב בתפילתו שיזכה להינצל הן משנאת עשיו והן מאהבת עשיו, משנאתו שיהרגהו ומאהבתו שלא ישפיע עליו, ואדרבא הקדים להתפלל שינצל מיד אחי שזו אהבתו שגדול המחטיאו מההורגו. וזה מלמדנו כדברי התנא הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע שזה מסוכן להשפיע שלילי על האדם, ולכן עד כמה בימינו צריך להרבות בתפילה להינצל מאוביינו החיצונים צמאי דם שכל מאודם לרצוח, ואף שננצל מאחי שזה תרבות המערב הנושבת בחברה הישראלית בימינו ובהנהגת המדינה וההשפעה השלילית מאחר ואויבנו הם מבני ישראל אחינו אשר כל התקשורת מחדירה בלב העם להשפיל התורה ולומדיה ולרומם רק את ההשכלה.

דבר שלישי דורון. כלפי אוייבנו החיצונים עלינו ללמוד מיעקב כיצד שלח צאן ובקר בכדי לרכך את לב עשיו אולם עשה הדבר בכמה פעמים ולא הכל בבת אחת בכדי שזה ישפיע יותר, כך גם כלפי שונאינו בכל משא ומתן צריך להיות מתונים ולא לתת הכל בבת אחת אלא כל החלטה שמבינים שיש צורך לעשות איזה ויתור יעשו הדבר בכמה פעמים, וכלפי תקופתנו יש מלחמה גם בתוכנו נגד עולם התורה הדורון הוא צדקה כמ"ש השל"ה שאמנם הקב"ה הצילו אך למרות זאת נלחם בו המלאך של עשיו ופגע בירך יעקב ומכאן נוסדה מצות גיד הנשה. וצ"ב מה הענין לזכור כזו מצוה? אלא מתרצים כמבואר בזוהר שירך יעקב היינו התמכין דאורייתא שבהן הצליח לפגוע שאם לא יכל לפגום בתורת יעקב פגם את החזקת התורה בעיקבתא דמשיחא. ולכן על כל אחד מאיתנו להתחזק בדורון שהיא הצדקה להחזקת תורה וכל מי שיכול ישתדל להחזיק בתורה ולומדיה בכדי להינצל מחבלי משיח.

נמצאנו למדים מפרשתנו ומהנהגת יעקב עם עשיו שאמנם אוייבנו מבחוץ תמיד ילחמו וירצחו וכל תגובה מצדנו ימחאו ויצעקו על עם ישראל בשם הצדק והיושר, וגם בתוכנו יתהפך המצב והשלטון וההנהגה תהיה על ידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות ואף תהיה רדיפה נגד עולם התורה בשם הצדק והיושר והשוויון בנטל למרות שלצערנו כל בר דעת מבין שאין בדברים אלה אלא קנטור בלבד שהרי בכל מדינות העולם מכבדים דתות ופוטרים אותם מהצבא ולכן הדרך הנכונה להתנהג בה בתקופתנו עקבתא דמשיחא בכדי להינצל מכל הגזרות הקשות ומחבלי משיח הוא רק על ידי שנתחזק בשלושה דברים. א. מלחמה. מלחמתה של תורה עמל ולימוד התורה ולכן עלינו להתחזק ולעמול בתורה ולשמור על קדושת מחננו כי התורה מגינה ומצילה והיא ערובת הביטחון לקיומו של עם ישראל ולא כמו ששמחים שהגיע המטוס "האדיר" שאם השם לא ישמור עיר שווא שמר שומר, וגם שליחי הציבור צריכים להילחם ולשכנע ולהשתדל בכל האמצעים כיצד להחזיק בתורה ולומדיה בכדי להינצל מחבלי משיח. ב. תפילה. להתחזק בתפילה ולהתפלל על מצבם של עם ישראל להינצל מכל הרדיפה מבית ומחוץ. ג. דורון שהוא הצדקה. כל אחד חייב להיות שותף להחזקת תורה כפי יכולתו הן בגופו והן בממונו, והן שלושת העמודים שעליהן העולם עומד שאמר שמעון הצדיק בפרקי אבות תורה ועבודה וגמילות חסדים.

בידידות ואהבה
מרדכי מלכא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!