הח"כ של 'חוק גיורי צה"ל' בכלל רוצה גיור של ר' ניסים

יום שלישי נחשב, בדרך-כלל, ליום 'מת' בכנסת. עיתונאים אוהבים לדלג עליו, מעדיפים את ימי שני או רביעי. אבל השבוע הוא היה בהחלט יום סוער.

במרכז עמדו שתי סערות ענק, כשבתווך נרשמה 'סערה קטנה' בחדר הצדדי של ועדת הכספים.

באולם הנגב נערכה, החל משעה 9 בבוקר, ועד לשעה 1 בצהרים, פרק זמן בלתי שגרתי בכל הנוגע לוועדות בכנסת, ישיבת הוועדה לביקורת המדינה. תחילתה של ישיבה בסיור מקיף בהרי הכרמל והשקפה, מבעד לזגוגיות הרכבים, על נזקי השריפה. מעל לפני השטח, עשו חברי הועדה עבודה יסודית והרחיקו לכת עד לצפון הארץ כדי לדעת כיצד להצביע 'בעד או נגד ועדת חקירה'.

אבל מתחת לפני השטח רחשו הדילים והקומבינות, עד שיו"ר הוועדה נאלץ לפזרה ללא הצבעה מעשית. בעוד מספר ימים יכנס אותם שנית כדי להצביע, כך הבטיח, אבל תרשו לי לפקפק בריאליות של אפשרות זו. אם הוא מצפה לרוב שיתמוך בהחלטתו, הוא יכול לחכות עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

הסערה הסמוכה חצתה חדרים ווועדות, והתנהלה למעשה בכל רחבי הכנסת. בחדרי הסיעות, בחדרי ועדות ובמסדרונות. זו הייתה שיחת היום, שהצליחה אפילו לעורר חשש מפני המשך יציבות הקואליציה: חוק הגיור הצבאי.

בעוד סיעת 'ישראל ביתנו' מתכנסת בחדר ועדת חוקה חוק ומשפט, נראו ח"כים של ש"ס מסתודדים במסדרונות בינם לבין עצמם, מתכננים את ביקור השרים בבית הגר"ע יוסף לקראת הכרעה סופית. בסיעת הליכוד נעשו ניסיונות נואשים ואחרונים למצוא פתרונות של פשרה, אך נערכו לקראת מתן חופש הצבעה ביום המחרת. יו"ר הקואליציה הנמרץ, זאב אלקין, רץ בין עיתונאי לעיתונאי, מדברר את עצמו מנושא לנושא. לאחד נצרך להסביר למה הצביעו נגד ועדת חקירה, ולאחר מדוע מפרים את הסטטוס-קוו.

בין לבין, נראה ח"כ משה גפני נסער ביותר. מבחינתו, וכפי שהכריז על כך באירוע בו הופיע בערבו של יום, מדובר בהצבעה 'היסטורית', ביום גורלי, ביום עצוב.

אגב, בסיכומם של התייעצויות ודיונים, הוציא אלקין הודעה מעניינת, טקטית, אפילו דיפלומטית. ידיעה, שכל הצדדים יכולים לחיות איתה בשלום, וצריך להיות אמן כדי לנסח אותה. "ההחלטה על חופש הצבעה נובעת מהרצון להבטיח שיכירו בגיור חיילי צה"ל. המהלך הזה מתבצע כבר שנים בצה"ל ואין סיבה לשנותו. זה רק חלק קטן מחובתינו כלפי החיילים שנלחמים למען המדינה. אני סומך על הרב הראשי, הרב עמר, שיצליח בחכמתו למצוא פתרון שיהיה מוסכם על כל הצדדים לטובתם של חיילי צה"ל".

קרי: כבוד לחיילים, מצד אחד, הדגשה כי לא מדובר כאן בשינוי סטטוס-קוו, שהרי זהו שימור המצב הקיים זה שנים בצה"ל, ולקינוח: כבוד רב לרב עמר, אולי זה מה שיצליח להביאו למציאת פתרון יצירתי, וגם אם לא: מתן כבוד מעולם לא הזיקה למישהו. בפרט כשמדובר ברב בישראל.

נעים להכיר: סיעת ג"ל המתחדשת

ומי בכלל התעניין במה שהתחולל באותה שעה בחדר ועדת הכספים?

אפילו האמירה ה'היסטורית' של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, על חזרתה לזירה של סיעת ג"ל ההיסטורית, לא הצליחה לעורר גלים, כפי שהייתה מעוררת בימים כבתיקונם.

על הפרק עמדה שאלת השארתו של בית החולים 'ביקור חולים' על כנו. האוצר מעדיף לפזר את עובדיו לכל עבר ולפרק את בית החולים, שהצליח בשנים האחרונות לשאוב מקופת המדינה די הרבה מזומנים. ליצמן אינו מזלזל בשיקולי האוצר, ואפילו מסכים במידה מסוימת, אך מוכן לבוא לקראת בית החולים אם וכאשר יציג בפני המדינה תוכנית הבראה מסודרת.

מחוץ לאולם שוחחתי עם ח"כ מנחם אליעזר מוזס, שכמו תמיד מתייצב כשצריך אותו לנושא חרדי כזה או אחר. הייתם צריכים לראות אותו קופץ כנשוך נחש כשרק היה נדמה לו שמישהו, בוועדה כלשהי, אי-שם במבנה הכנסת, מנסה להעביר סעיף לרעת החרדים. רק כשהתעניין והובהר לו שהכול רגוע, המשיך בשיחה איתנו.

"אנחנו מדברים על עובדים שאין להם אפילו פנסיה, ביטלו להם אותה כבר לפני כמה שנים, כשנקלע בית החולים לקשיים. האוצר מדבר על שילוב העובדים בבתי חולים אחרים בבירה: שערי צדק והדסה. אז מה? יהיו שם שני סוגים של עובדים?! עובדים ועבדים?!

"אני אישית עד למקרה של יולדת שילדה ב'הדסה', הסתבכה והועברה למחלקה מיוחדת. אם אין מחלקות כאלו לבית החולים, זו צרה צרורה", הוא אומר, ומתייחס לאפשרות שהועלתה ולפיה תיוותר בבית החולים רק מחלקת 'יולדות', שהיא כידוע לכל, אחת המחלקות היותר רווחיות בבתי החולים.

גם במעיני הישועה במשך כמה שנים היו חסרות מחלקות נוספות ויולדות שהסתבכו הועברו לבתי חולים בסביבה, אנחנו מזכירים לו.

"זה נכון, ובאמת באותה תקופה יולדות שידעו שהן בסיכון כזה או אחר לא בחרו ללדת שם" – משיב מוזס. "ובכלל, כבר שכחנו ברוך ה' את תקופת הפיגועים בירושלים וכמה פצועים 'ביקור חולים' קלט. אי-אפשר להרשות לעצמנו שבמרכז ירושלים לא יהיה בית חולים".

לא עדיף להשאיר את 700 מיליון השקל שצריך האוצר להזרים לביקור חולים עבור קצבת הבטחה לאברכים? - אנחנו ממשיכים להקשות.

"זה פיקוח נפש, וזו מסירות נפש" - משיב מוזס במטבעות הלשון האופייניות לו, כאומר: גם מזה וגם מזה לא נניח ידינו...

התקשורת הלכה, האופוזיציה גם

בדרך מקומה 3, בה ממוקמת ועדת הכספים, לקומה 2, בה ממוקם אולם 'הנגב' שאירח את הוועדה לביקורת המדינה, פגשנו בח"כ שלמה מולה, מ'קדימה'.

• שלמה, 'קדימה' רוצה כל-כך בהקמת וועדת חקירה, אבל כמו שזה נראה כרגע, אין לכם שום סיכוי.

"אל דאגה. אנחנו נאבק, לא נוותר".

• מה נותר לכם לעשות? אין רוב.

"חכי, עוד נאבק" - המשיך להבטיח. רשמנו, ונמשיך לעקוב גם בימים הקרובים. נכון לאתמול התפזרה הוועדה מבלי לערוך אפילו הצבעה בנושא.

"אני מתבייש להסתכל בפני המשפחות" - זרק ח"כ מגלי והבה מ'קדימה', תוך כדי הדיון בוועדה.

"איפה כל חברי האופוזיציה?" - התעניין בתגובה ח"כ כרמל שאמה-הכהן מהליכוד.

"התקשורת הלכה" - אמר מישהו מקצה האולם, לקול פרץ צחוקם של הנוכחים. ואכן, בבוקרו של יום היו באולם כל נציגי התקשורת, והצפיפות הייתה גדולה. לקראת השעה 12 התפזרו כמעט כולם. מה שעניין במיוחד היו נאומיהם של שר הפנים, אלי ישי, ושל שר האוצר, יובל שטיניץ, שניהם מה'נאשמים המרכזיים' בדו"ח מבקר המדינה. עכשיו, משהסתלקו השניים מהכנסת, העסק הפך להרבה פחות מתוקשר ומעניין. לזכותו של המבקר, מיכה לינדשטראוס, נאמר כי הוא ישב לכל אורך שעות הדיון וגילה הקשבה מרבית לכל מילה שנאמרה מפי הנציגים השונים. לא בכדי נחשבת עבודתו ליסודית במיוחד.

מה ששמר בכל אופן על עירנות ועניין כלשהו הייתה העובדה שכל העת תלה בחלל החשש מפני ביצוע מחטף. לפני שיצא, שאל כל ח"כ מהקואליציה את רשותו של יו"ר הקואליציה זאב אלקין, האם הוא רשאי לצאת. אלקין עסק כל העת בספירת 'המלאי', ורק כשהיה בטוח שיש לו רוב התיר לח"כ לצאת החוצה.

בשלב מסוים ניגש אליו ח"כ אורי אריאל, מהאיחוד הלאומי, וביקש לצאת לתפילת מנחה. אלקין הרשה, לא לפני שספר ובדק ומנה.

ואז קם ויצא גם סגן שר הבטחון, מתן וילנאי, מהאולם.

"גם אתה למנחה?" - שאלו אותו כמה מהנוכחים, באירוניה כמובן.

"לא, לא" - מיהר להכחיש, ויצא.

אגב, לח"כ אברהם מיכאלי מש"ס, שביקש דקה אחר-כך לצאת למנחה, סירב אלקין להתיר. אין רוב, אמר לו, וביקש שיתפלל מנחה מאוחרת.

"אם כבר שולחים אנשים הביתה, אז אפשר לשלוח את כל שרי קדימה בעשר השנים האחרונות הביתה" - ניסתה ח"כ ציפי חוטובלי להציע...

וח"כ אנטסיה מיכאלי מ'ישראל ביתנו' טרחה להזכיר כי הקמת ועדת חקירה פירושו כסף, מכוניות לחברים, הוצאות.... ו"אני בטוחה שכל מי שמצביע פה בעד, ידאג להביא את החברים שלו ולשבצם בוועדה...", אמרה לקול צחוק הקהל.

נכון שבית המשפט העליון קובע את זהות חברי ועדות חקירה, ובכל זאת, כמה שהיא צודקת בדבריה העוקצניים.

ח"כ יריב לוין מגורש החוצה

בלית ברירה, ומשראה יו"ר הוועדה כי אין לו רוב באמתחתו, נאלץ לפזר את הוועדה מבלי לערוך כל הצבעה.

לא לפני שזרק בוץ ורפש על הנהלת הקואליציה. "ב-24 שעות האחרונות התנהלו משאים ומתנים, אפילו נערכה החתמה מראש של ח"כים בדבר הצבעתם", אמר, ומיהר לשלוף את מסמך ההחתמה, מסמך שחייבים להודות שאינו 'מריח' טוב.

אלא שדקות ספורות קודם לכן היה זה ח"כ עתניאל שנלר מ'קדימה' שחשף, בלי שהתכוון לכך, את הסרחון המקביל ששורר גם אצלם בסיעה. "הבן שלי גר בניר עציון", סיפר, "והוא ואשתו וילדיו הגיעו אלינו הביתה כפליטים ביום השריפה. ובכל זאת, מאז ומתמיד התנגדתי להקמת ועדות חקירה, כך שגם היום אני מתנגד. אלא מה? שסיעתי החליטה לתמוך, לכן אבקש שמישהו יחליף אותי בשעת ההצבעה", אמר, והבהיר נחרצות כי גם בסיעתו שוררת המשמעת.

כאשר דיבר חסון על ההתנהלות ה"לא ממלכתית" של הקואליציה ניסו חבריה לצעוק בקול רם. "מה ההבדל בין המכתב לבין המשמעת הסיעתית של קדימה?" - צעק אמנן כהן מש"ס.

ח"כ יריב לוין, שצעק ללא הפסקה, הוצא מהאולם כשהוא נישא בזרועות המאבטחים.

"מי שיודע את העובדות אתה מוציא אותו", הספיק לקרוא לעברו של חסון.

בהמשך האשים חסון את הקואליציה במחטף נוסף, במהלכו הכניסו לוועדה ממלאי מקום, שלא היו שם בעבר, וניפחו בכך את הנציגות שלהם. גם לאחר שפיזר את הדיון המשיכו להתנהל מחוץ לאולם דיונים על חוקיות המהלך עליו דיבר. אלקין התעקש כי הנושא נבדק, וכי בוועדות נוספות הוסיפו מ"מ.

כך או כך, עד לשבוע הבא, החשש מפני הקמת ועדת חקירה סר מעל צווארו של נתניהו, שיכול היה להתפנות ולתת גז בנושא חוק גיורי צה"ל.

דוד רותם רוצה גיור של הרב קרליץ

אפרופו חוק הגיורים.

רגע לאחר שהתפזרה ישיבת סיעת 'ישראל ביתנו', ישיבה שבמהלכה נשמע יו"ר הסיעה, אביגדור ליברמן, נחוש מאי פעם להעביר את החוק, ככתבו וכלשונו, הצלחנו להחליף כמה מילים עם ח"כ דודו רותם, מי שעומד מאחורי החוק המדובר ביותר במדינה.

רותם נשמע כועס מאוד.

"לי יספרו מהי ההלכה? וכי אני לא איש יודע ספר?!" – זעק.

• צוטטת בכלי התקשורת כאילו הסמכות ההלכתית שלך מגיעה מחיים אמסלם.

"אני עצמי יודע ספר" - השיב.

לדבריו, מדובר במאבקי שליטה בהם מעורבים הרבנים, ולא במאבק אמיתי. ולא, אין לו כל כוונה להיכנע. "הרי אם הבן שלי היה מביא הביתה גויה, הייתי שולח אותה להתגייר בבית דין כמו זה של הרב קרליץ, לא הייתי מסתפק בגיור ברבנות. אז על מה הם מקימים את קול הצעקה?!" - הוא מתקשה להבין.

וכשאנחנו שואלים אותו האם צפוי משבר קואליציוני, הוא מחייך. "הם כבר סיימו להעביר את תקציב האברכים? - לא, אז איך יעזבו את הקואליציה?!" - אמר, וחייך בביטחון רב.

לפחות בקטע הזה הוא צודק לחלוטין. הסיעות החרדיות לא ממהרות לנטוש את כיסאותיהם החמימים. לא כשמערך הכיבוי כושל, גם לא כשמעבירים מתחת לאפם את חוק גיורי צה"ל. לתשומת ליבם של כל מי שטען שאלי ישי 'התריע' אך 'לא איים בפרישה' בנושא הכיבוי. חרדים בכלל, וש"ס בפרט, לא ממהרים לעזוב כסאות.

[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!