כך נמזער נזקים • שיעור בביזנס

יזם מתחיל עובר צמתים חשובים רבים בדרך להקמת העסק. בחלקם קובע היזם את המדיניות, באחרים עליו להתייעץ עם מומחים.

ניקח, לדוגמא, את נושא המסים: בנושא זה, לא סומכים על חברים. על היזם לגשת לרואה חשבון או יועץ מס, שישמע ממנו את התוכנית העסקית וידריך אותו במשעולי המיסים. אינו דומה תשלום מס של עצמאי לתשלום על חברה בע"מ וכו'. ההבדלים שנראים לנו קטנים, יכולים להיות כל-כך משמעותיים.

כל נושא ההקמה חייב לעבור דרך ייעוץ עם המומחים לתחום. אל תסמכו על חברים ויועצים לא מקצועיים. נקודה.

אם אתם פותחים עסק ורוצים לישון בשקט, כדאי שתבנו לעצמכם שיטות-עבודה ותבצעו את משימות-החובה, המוגשות לפניכם.

מסים? אין קיצורי דרך

ידיד שלי הקים חברה קטנה שנתנה שירותי גינון לבתים משותפים. הוא חיפש רואה חשבון זול, שיעמוד בינו ובין רשויות המס - ומצא. בזה הוא חשב שתמה עבודתו.

ידידי לא עקב אחרי רואה החשבון שלקח. הוא לא התייעץ עימו ואף לא שיתף אותו במתרחש בחברה. הוא סמך על הדו"ח השנתי שהעניק רואה החשבון לרשויות המס ואפילו לא ביקש לעבור עליו לפני הגשתו.

לאחר זמן מה, הגיעו נציגי מס-הכנסה ל'ביקור' אצל הגנן. הם גילו פערים בין החשבוניות שמצאו במשרדו של הגנן לבין הדו"ח השנתי שהגיש הרו"ח. רואה החשבון טען מצידו כי כתב בדו"ח את כל הנתונים שקיבל מבעל החברה. הגנן טען אחרת.

המסר ברור: קודם כל, לוקחים אך ורק רואה חשבון עליו קיבלנו המלצות. והכי חשוב – לעקוב בין החומר הקיים אצלנו לזה שרואה-החשבון קיבל. עלינו לבדוק יחד איתו את הדו"ח השנתי שלנו ולהשתדל לסיים אותו קרוב ככל היותר לשנת המס אליה מתייחס הדו"ח.

עסקים רבים מתמהמהים בהגשת דוחותיהם, ולא אחת, חולף זמן יקר עבור בעל העסק. עלינו לזכור שהדו"ח יכול לשקף את מצב העסק יותר מכל דבר אחר. דוחות המתקבלים מרואה החשבון שלנו, הם כלי קריטי מאוד עבורנו כדי לדעת מה מצבו האמיתי של העסק שלנו.

ועוד משהו בעניין המס: חברים, אין ברירה, חייבים לשלם מס. נקודה.

כאן מגיע ההבדל הגדול בין רואה חשבון מקצועי וטוב לבין רואה חשבון גרוע.

רו"ח מקצועי, שמכיר היטב את חוקי המס, יוכל להוכיח שחלק גדול מההכנסות ברוטו אפשר לא לחשב, משום שהיו גם הוצאות שלא שמנו לב אליהם והן יכולות להיחשב כהוצאות מוכרות על-פי חוק עליהן לא משלמים מיסים.

רוצים דוגמה? בבקשה: עצמאי או בעל חברה, שמקיים את עבודתו בביתו הפרטי ואף מקדיש חדר בביתו לצורך עבודתו – יוכל לדווח על חלק יחסי מהוצאות הבית (25% בערך) ובהן שכר-דירה, ארנונה, חשמל, טלפון ועוד כהוצאות מוכרות אשר ינוכו מההכנסות.

זה יכול להסתכם בחיסכון מס של מאות שקלים בחודש ואלפי שקלים בשנה – וחבל לפספס.

(לפני שאתם רצים לעשות זאת, עליי להדגיש: חובה לקבל ייעוץ מרואה חשבון – הכתוב הינו המלצה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ).

ואלה הן שיטות העבודה

בעל עסק הנותן שירותים, מתלבט רבות כשהוא מקבל עבודה ובצידה בקשה מצד נותן העבודה לפריסת התשלום.

ההתלבטות נכונה: הרי כולנו יודעים שישנם לקוחות בעלי מוסר-תשלומים חולני. אם ניקח את העבודה, ייתכן ונשמתנו תפרח עד שנראה שקל. מצד שני, אם לא ניקח את העבודה, ייתכן ואנו מפסידים כסף.

מה עושים?

בכדי להקים עסק בריא, עלינו לקבוע את שיטות-העבודה שלנו ולהשתדל, עד כמה שניתן, שלא לחרוג מהן:

• קבעו את הזמן המקסימלי שאתם מוכנים להמתין לתשלום. כמובן שהעדיפות הראשונה תהיה לקבל מזומן מיד, אך לא תמיד זה אפשרי. לפיכך, קבעו כלל ברזל: כמה זמן הנכם מוכנים לחכות לתשלום.

בישראל ישנו סוג של אשראי הקרוי "שוטף פלוס 30". למעשה, זהו סוג אשראי שלא נפוץ כל-כך במדינות אחרות, ומשמעותו: נניח ובצענו עיסקה ב-12 לינואר, הכסף יתקבל בראשון למרץ.

קבעתם שוטף פלוס 30? עמדו על כך.

לעתים רבות, אם תציעו ללקוח הנחה של כמה אחוזים בתשלום תמורת קבלת הכסף מיידית – תוכלו לעזור לו להחליט שהוא מעוניין לשלם מיד.

• בקשו מקדמה, רצוי שתהיה כמה שיותר גבוהה.

• עדיף שיק דחוי ביד מאשר כלום. השיק מהווה הוכחה חוקית ואנושית כי בעל החוב מודה בחובו.

• חתמו חוזה עם נותן העבודה, בו יוגדרו במדויק תנאי התשלום וזמני התשלום. לפני שיש מסמך כתוב וחתום על ידי שני הצדדים, אין עבודה.

• סמכו על האינטואיציות שלכם. לא פעם, אנשים מקבלים הצעת עבודה מפתה או הזמנה גדולה - והלקוח נראה נוכל וערמומי. אלא מה, גודל ההזמנה וסכום הכסף הפוטנציאלי מסנוור את בעל העסק.

זה קורה כמעט לכל בעל עסק. כדאי לזכור: עדיף לא לקבל עבודה מאשר לכלות את הכוחות הכסף והזמן במרדף אחרי לקוח שגנב אתכם.

• אל תתביישו. העבודה/ המוצר שלכם שווים כסף. אחרת, לא היו פונים אליכם. מותר לכם – ואף רצוי – לבקש ולדרוש את התשלום.

קבעתם על תשלום בתאריך מסוים? אל תהססו להתקשר יומיים קודם לכן כדי לוודא שהכסף בדרך. התשלום שייך לכם, עמלתם עליו – ואין כל סיבה שלא תדאגו.

• הגבייה היא משימה מרכזית בכל עסק. אסור להזניח את גביית החובות. זה עלול יגרום לבעיות שרשרת שסופן יביאו לקריסת העסק.

• נתקלתם בלקוח סרבן? כיהודים שומרי מצוות, אין אנו יכולים להשתמש בקלות בהוצאה לפועל ובשירותים דומים. גם האפשרות לרכל ולפרסם שמו של לקוח אשר לא שילם, כרוכה באיסור לשון הרע.

תמיד נוכל לקרוא אותם לדין תורה, אבל זה יוציא מאיתנו את שארית האנרגיה שנותרה בנו.

מסקנה: יש גם כאלה לקוחות, והם חלק מהפסדיו של עסק. אבל אם נשמור על הכללים שקבענו לעצמנו, נוכל למזער את המקרים הללו.

מותר להפסיד

לסיום, הרשו לי לספר לכם בעניין הזה סיפור שאירע באמת.

יהודי בני ברקי, בעל אולם שמחות ושירותי קייטרינג, סיפר לי שבאחת השמחות שהתקיימו באולם השמחות שלו, אירע מקרה מצער: באמצע השמחה, המזגן חדל לפעול.

בעל האולם בדק והגיע למסקנה כי האירוע אינו בשליטתו - ואין לו כרגע פתרון אשר ישיב את המזגן לפעולה.

בסוף האירוע פנה בעל השמחה, אדם נכבד, למשרדו של בעל האולם, ואמר לו: "סיכמנו לערב זה תשלום בסך של 1500 דולר. המזגן לא עבד, וכפי שהינך יודע כשמזגן לא עובד בבני-ברק של אמצע הקיץ, זה סיוט אמיתי. לצערי, האורחים ממש סבלו בשמחה, ומשום כך החלטתי לשלם לך 750 דולר בלבד".

בעל האולם הסביר כי הוא מבין את אי הנוחות שנגרמה לבעל השמחה ולקרואיו. אך טען שהתקלה לא קרתה באשמתו. "אני מבין", אמר, "שיש לתת פיצוי לבעל השמחה על עוגמת הנפש, אך עדיין, מחיר של 750 דולר הוא הפסד שאינו מכסה את ההוצאות כלל".

משום כך, הציע בעל האולם לבעל השמחה שיישא לפחות בהוצאות המינימאליות – 1100 דולר.

אולם בעל השמחה לא הסכים לשמוע את הרעיון. "750 דולר או כלום, תחליט אתה", אמר לבעל האולם.

משראה בעל האולם שאין עם מי לדבר, אמר לבעל השמחה: "יודע מה, עזוב, אל תשלם כלום. אבל אתה מפנה את האולם הרגע!".

אמר ועשה. מיד יצא בעל-האולם אל רחבת האולם. השעה הייתה 11 בלילה. אורחי השמחה התכוננו לקראת שלב התמונות-המשפחתיות, המתנות עוד לא סודרו לקראת הובלתם. בעל האולם עלה על כסא וצעק לכל המלצרים: "רבותיי, כולם עוזבים הכל! לאסוף את כל המתנות שיש שם בפינה ולהוציא אל מחוץ לאולם. אנחנו לא מנקים כאן היום. תוך 5 דקות האולם ייסגר על מנעול".

חיש פנו המלצרים להוציא את המתנות אל מחוץ לאולם - וזירזו את בני המשפחה לעזוב את המקום. בעל האולם פנה ללוח החשמל בהליכה מופגנת במטרה לכבות את ה'שאלטר'.

בעל השמחה נלחץ. טרם הספיק להזמין רכב שיוביל את בני המשפחה והמתנות, ואבוי, עוד לא הספיק לעשות תמונה משפחתית אחת.

הוא רץ לבעל האולם ואמר לו: "קח 1200 דולר. אבל תן לי רק לסיים את האירוע כמו שצריך".

בעל האולם השיבו: "מצטער ידידי. כסף, כפי שאמרתי לך, אינני לוקח ממך, אבל את האולם עליך לפנות מיד".

המסר: לבעל עסק מותר לפעמים להפסיד. כשאנשים יידעו שאנו מסוגלים להרשות לעצמנו גם להפסיד ובשעה שהעבודה שלהם בידיים שלנו, הם יחשבו פעמיים אם כדאי להם 'לשחק' איתנו בתשלום.

יצחק גפני הוא איש עסקים ויועץ. הכתובת: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!