הגיע הזמן לבטל את תשלום המזונות האוטומטי

בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים חברתיים בישראל, בתוכם במעמד האישה, במבנה התא המשפחתי, ובהגדרת התפקידים המסורתית במשפחה. בעוד שבעבר גידול הילדים וטיפוח התא המשפחתי היה בעיקר נחלתה של האם, ופרנסת המשפחה הוטלה על האב, כיום אנו רואים אבות מעורבים יותר בגידול הילדים ובחינוכם, אשר נוכחים ומשמעותיים בחיי הילדים, ומנגד אימהות שעובדות שעות ארוכות ומשתכרות שכר נאה, כאשר הלכה למעשה ההורים חולקים אחריות הורית משותפת ולעיתים זמני שהות שווים עם הילדים.

יחד עם זאת, לצד השינויים במשפחה, בכל הקשור לנושא מזונות הילדים, נותרה ההלכה הקובעת כי עיקר נטל מזונותיהם של הילדים יושת על האב, בהתאם לדין האישי שחל עליו, ללא התחשבות בהכנסות האם ובזמני השהות של ההורים עם הילדים.

נכון להיום, האב הינו הנושא העיקרי במזונות הילדים, ללא התחשבות בהכנסתו ובהכנסות האם ובצרכי התא המשפחתי, ובמקרים בהם האב פעיל וחולק זמני שהות שווים או כמעט שווים עם האם – בפועל הוא נושא בכפל תשלום - תשלום מזונות לידי האם וכן נשיאה בהוצאות הילדים עת שוהים הם עימו.

הלכה למעשה, תשלום מזונות "אוטומטי" יצר עיוות קשה המקפח את האבות, ומציאות בה אבות שמשכורתם ממוצעת, ולהם שני ילדים ומעלה, נידונו עם הפרידה לחיי עוני, כאשר בבית האם הילדים גדלים ברווחה ובבית האב בצמצום ואף גרוע מכך.

כך לדוגמא, מצב בו שני ההורים משתכרים בסביבות 10,000 ש"ח כ"א, ישנם 3 ילדים, אשר שוהים עם כ"א מההורים באופן שווה. האב חויב במזונות בגובה של 5,000 ש"ח, האם "מתחילה" את החודש בסך של 15,000 ש"ח והאב ב- 5,000 ש"ח!!! ולעתים אף פחות מכך, שכן עליו לשאת במחצית הוצאות חינוך ובריאות אשר יכולים להגיע במצב בו ישנם ילדים קטינים והוצאות כגן וצהרון לעוד כ- 2,000 ש"ח לחודש. הכיצד ישכור דירה? ישא בהוצאות מחייה שוטפות? ידאג לילדיו עת שוהים הם עימו?

נושא מזונות ילדים הינו אחד מעיקרי המחלוקת בין בני זוג המצויים בהליכי גירושין ופרידה. עם השינויים במבנה התא המשפחתי ולנוכח מצוקתם של אבות רבים אשר כרעו תחת נטל המזונות, חלו תמורות אף בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין בנושא מזונות ילדים.

הגישה כיום מכירה בחשיבות אחריות הורית משותפת והכרה בחשיבות מעמדם של שני ההורים כמעורבים ופעילים בחיי הילד, כאשר בסיסה הינו עיקרון טובת הילד. לצד זאת החלה מגמה להחיל את עקרון השוויון על שני ההורים, תוך הכרה בשני ההורים כשווי זכויות ביחס לילדיהם, ואיזון חלוקת הנטל של דמי המזונות תוך התחשבות בהכנסות הצדדים. יחד עם זאת, מגמה זו זכתה לגישות שונות, דבר אשר יצר חוסר אחידות בפסיקת מזונות ילדים, לצד זאת הגיעו קמו קולות אשר קראו לשינוים ואחידות בחקיקה ובפסיקה.

ביום 30.11.2015 פרסמה מועצת הרבנות הראשית חוות דעת בנושא מזונות ילדים, לפיה בילדים מעל גיל 6 על בתי המשפט לקבוע את שיעור המזונות בהתייחס להכנסות שני ההורים, ותוך התחשבות גם בהכנסות האם.

ביום 6.12.2016 התקיים דיון בביהמ"ש העליון בסוגיית המזונות בהרכב מורחב של שבעה שופטים, על מנת להכריע בסוגיה העקרונית והמהותית- האם בקביעת שיעור מזונות הילדים יש להתחשב במשכורות שני ההורים (ולא רק של האב) לצד חלוקת זמני השהות של הילדים בשני בתי ההורים? והאם בכלל יש הצדקה לחייב במקרים בהם הכנסות ההורים שוות בתשלום מזונות?

עיני כל נשואות להכרעת בית המשפט העליון - האם בית המשפט יאמץ את השינויים במשפחה ויחיל זאת על הדין האישי לעניין הצורך בתשלום מזונות אם בכלל, ימים יגידו. אך אם תתקבל החלטה ברוח זו, יהיה בה לבטא שוויון מלא והוגנות, לשני הצדדים גם יחד, כהורים שווי זכויות הרואים את טובת הילדים מעל הכל.

עו"ד ומגשרת אירית ארז, עוסקת בדיני משפחה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!