ארגון לתת: זינוק של 18% בפניות לסיוע; כמחצית מהילדים הנתמכים רעבים

כמחצית מהפונים לסיוע מעמותות המזון השתייכו לדבריהם למעמד הביניים לפני שהידרדרו לעוני — כך עולה מדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, המתפרסם היום.

מדובר בעלייה של כ–24% בשיעור העניים שטוענים כי הידרדרו לעוני לעומת השנה שעברה. כ–78% ממנהלי עמותות המזון בישראל העידו כי חל גידול של כ–18% בפניות של נזקקים למזון בשנה האחרונה.

ב–2013 מינתה הממשלה את הוועדה למלחמה בעוני, בראשות אלי אלאלוף, כדי לערוך תוכנית לצמצום שיעורי העוני הגבוהים בישראל ולסיוע לעניים. דו"ח הוועדה הוגש ב–2014, אך הוא לא נדון עד היום על ידי הממשלה, והמלצותיו אינן מיושמות כמכלול. תוצאות הסקר מעידות על אי־שביעות רצון מכך, ו–67% מהנשאלים בקרב הציבור הרחב אמרו כי לדעתם הנושא כלל לא נמצא בסדר העדיפויות של הממשלה.

הדו"ח של לתת מורכב משלושה סקרים: סקר שבוצע בקרב 657 נזקקים המקבלים סיוע מעמותות מזון; סקר שנערך בקרב 108 מנהלי עמותות; וסקר שנערך בקרב מדגם מייצג של כל המגזרים בישראל (מדד העוני), שבו השתתפו 501 נשאלים. הסקרים בוצעו על ידי מכון רותם.

מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, אמר בתגובה לנתונים: "העוני הוא תופעה הרסנית שמכלה את החברה הישראלית ואת היסודות והערכים שעליהם הוקמה. יש הטוענים שאין עניים בישראל, ושהכל קונספירציה של שמאלנים ושל עמותות שרוצות לנפח את הנתונים. אלה הם מכחישי העוני. די עם זה. די לתקוף את העמותות ודי להאשים את הנתונים. זה אמנם פוטר מאחריות, אבל לא פותר את הבעיה. הבעיה היא המציאות, והנתונים רק משקפים אותה. כדי לפתור את הבעיה נדרשים מדיניות מתאימה, תוכנית ממשלתית, תקציב רב־שנתי ויעדים מדידים, שיציבו את הטיפול בעוני בראש סדר העדיפויות הלאומי, כפי שרוב הציבור בישראל סבור שצריך לעשות".

מהסקר שנערך בקרב הנזקקים לסיוע מעמותות המזון מתברר כי 11% מהילדים לא אכלו בשנה האחרונה במשך יום שלם באופן קבוע או לעתים קרובות. 61% אמרו כי לא רכשו לילדיהם תרופות בגלל מצוקה כלכלית, ו–54% לא רכשו לילדיהם ציוד בסיסי לבית הספר. 60% אינם מממנים לילדיהם חוגים או שיעורים פרטיים. בנוסף, כ–20% מהילדים הולכים לבית הספר ללא כריך באופן קבוע או לעתים קרובות, ו–34% מהילדים מצמצמים את גודל הארוחות או מדלגים על ארוחות בגלל מצוקה כלכלית של הוריהם.

כ–11% מהנזקקים הודו כי נאלצו לישון במהלך השנה בבתי מחסה, במבנים נטושים או ברחוב, ו–20% מהם העריכו כי ייאלצו לפנות את מקום מגוריהם בגלל חובות. 72% מהנזקקים ויתרו בשנה האחרונה על רכישת תרופות, ו–85% ויתרו על טיפולי שיניים. גם בבדיקה שנערכה בקרב הציבור הכללי נמצא כי 22% ויתרו על רכישת תרופות בגלל מצבם הכלכלי. 13% מנתמכי העמותות הודו כי חשבו בשנה האחרונה לשים קץ לחייהם או לפגוע בעצמם בעקבות מצבם.

בקרב קשישים נמצא כי מחצית מהקשישים שנתמכים על ידי עמותות סיוע אינם אוכלים מספיק ארוחות מזינות, 58% אמרו כי אינם מצליחים לשמור על בריאותם בגלל מצבם הכלכלי, ו–41% הצהירו כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם לחיות בכבוד.

כ–20% מהציבור הכללי אמרו כי אינם אוכלים ארוחות מאוזנות באופן קבוע או לעתים בגלל מצבם הכלכלי, וכך גם 74% מהנתמכים. 8% מהנתמכים נוהים לחפש מזון בפחים או לקבץ נדבות לקניית אוכל, ו–51% מהם חוו בשנה האחרונה מחסור במזון לעתים קרובות או לפעמים. 70% מהנתמכים אמרו כי הם חוששים שהאוכל בביתם ייגמר לפני שיוכלו להרשות לעצמם לרכוש מזון נוסף, 58% אמרו כי אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש לילדיהם עוף, בשר או דגים.

ב–2012, בעת כהונתו כשר הרווחה, ערך משה כחלון מסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבה השניים התחייבו לתקצב ב–100 מיליון שקל תוכנית לביטחון תזונתי, שתכלול תשתית לאיסוף וחלוקת מזון לנזקקים. זאת, בעקבות התחייבות המדינה לממן פרויקט כזה ב–2008. שנה לאחר מכן, שרי האוצר והרווחה דאז, יאיר לפיד ומאיר כהן, הבטיחו להגדיל את תקציב הפרויקט לכ–260 מיליון שקל, אך עד היום משרד האוצר לא תיקצב את הפרויקט להעברת המזון באופן מלא, הוא לא יצא לפועל, וגם לא מתוקצב בתקציב המדינה ל–2017–2018. יתרה מכך, שר הרווחה חיים כץ פועל להחליפו בתוכנית אחרת לחלוקת כרטיסי מזון.

על פי דיווחי הנתמכים, כשליש לא עבדו, ועוד 10% קיבלו קצבת זקנה בעוד רובם אכן עובדים. כ–34% מהנשאלים דיווחו כי הם עובדים במשרה חלקית זמנית או קבועה, 7.6% עובדים במשרה מלאה זמנית, ורק 9.4% עובדים במשרה מלאה קבועה. יתרה מזאת, ניתן לראות עלייה של 23.3% בקרב נתמכי הסיוע העובדים לעומת 2015, אך רובם נקלטו במשרה חלקית, ולא במשרה קבועה. מכאן, שלא במפתיע, מתברר מהדו"ח כי 63% מקרב העובדים או מקבלי קצבת הזקנה חיים במחסור חמור, ועל פי הגדרת הארגון — בעוני (ראו מסגרת).

אחת הסיבות היא התייחסות חלקית של הממשלה לנושא. כך למשל, המליצה הוועדה למלחמה בעוני (ועדת אלאלוף) להשקיע בתחום התעסוקה בכל שנה 2.3 מיליארד שקל, בין אם בהכשרות ובין אם בסיוע בפתיחת מקומות עבודה, אך בתקציב 2016 הוקצו לעניין 525 מיליון שקל — כרבע מהתקציב המומלץ. כמחצית מהבלתי־מועסקים אמרו שהם סובלים מבעיות רפואיות, 21% לא הצליחו למצוא משרה, 15% אינם בעלי כישורים מתאימים ו–19% אמרו כי אם יעבדו — יאבדו קצבאות.

העובדים, על פי הדו"ח, סובלים מחוסר ביטחון תעסוקתי גדול, ודיווחו כי יש סיכוי גבוה עד גבוה מאוד כי יאבדו את מקום עבודתם. 65% מן הנשאלים אמרו כי חשוב להם לשפר את מצבם התעסוקתי במידה רבה או רבה מאוד. ייתכן כי נתון זה נובע בין השאר מנתון קשה במיוחד הנוגע לזכויות המגיעות לעובדים: 67% דיווחו כי אינם מקבלים את הזכויות החוקיות המגיעות להם, נתון שתואם את דו"ח עובדי הקבלן שפירסם אגף החשבת הכללית לפני כשבוע, שהוכיח כי הפרות חוקי עבודה הן מחזה נפוץ בעיקר בקרב עובדי ניקיון, אך גם בתחומים כמו אבטחה והסעדה.

גם העתיד אינו מאיר פנים לנתמכים. כשהם נשאלו מה יקרה אם יאבדו את מקום עבודתם, ענו מחציתם כי אם לא ימצאו עבודה אחרת בתוך זמן קצר — יגיעו לקריסה כלכלית.

בדו"ח העוני האלטרנטיבי הוקדש פרק מיוחד למשפחות החד־הוריות. בישראל חיות כיום כ–140 אלף משפחות חד־הוריות, שבראש רובן המכריע (97%) עומדת אשה. על פי מדד העוני הרב־ממדי ל–2016, שיעור העוני בקרב אמהות חד־הוריות הוא 36.25%, אף ש–87% מהן עובדות — שיעור גבוה מהציבור הכללי.

ההסבר לעוני רב־ממדי גבוה במגזר זה נעוץ בפער בין יוקר המחיה להכנסה נמוכה, שאינה מקבלת השלמה מספקת על ידי הקצבאות הממשלתיות. מכיוון ששיעור התעסוקה של האמהות החד־הוריות גבוה, ניתן להעריך כי בעיית ההכנסה קשורה בעיקר לגובה השכר ולהיקף המשרה. 61.3% מהאמהות החד־הוריות העניות חיות במחסור במדד הביטחון התזונתי.

29% מאזרחי ישראל סובלים ממחסור וממצוקה כלכלית ומתקשים להתקיים בכבוד, וחלקם הקטן אף מדווחים על רעב ועל מחסור בקורת גג — כך עולה ממדד העוני האלטרנטיבי שעורך ארגון לתת יחד עם מכון ERI, המתפרסם זו השנה השלישית. מטרת המדד, המבוסס על מדגם מייצג של 501 איש, שבוצע על ידי מכון המחקר רותם, היא לספק חלופה לנתוני העוני של הביטוח הלאומי, שיתפרסמו בהמשך החודש.

בעוד המידע על מספר העניים בישראל שמספק הביטוח הלאומי נמדד כמקובל בעולם המערבי על פי הכנסה יחסית, המדד שמפרסם ארגון לתת בודק את רמת המחסור של הציבור בתחומי הדיור, השכלה, בריאות, ביטחון תזונתי והיכולת להתמודד עם יוקר המחיה. בסקר שערך הארגון, השיבו 17% מהציבור כי הם סובלים ממחסור מסוים במזון — ו–7.5% מהם אמרו כי הם סובלים מרעב חמור או מתון. בתחום הבריאות, כ–8% אמרו כי אין להם יכולות או שהם מתקשים לממן טיפולים ושירותים רפואיים נחוצים. 14% מהציבור הודו כי הם חווים מחסור בחתום הדיור, שכולל למשל מחסור בקורת גג או צפיפות חמורה בבית (בקרב 5.9% מהנשאלים), או ליקויים חמורים בבית שאינם מתוקנים ותחושה שהם עלולים לאבד את מקום מגוריהם בגלל מצבם הכלכלי.

26% מהציבור אמרו כי אינם מצליחים להתמודד עם יוקר המחיה — שהכנסתם נמוכה או שהם מפגרים בתשלומי חובות, סבלו מניתוקי חשמל ומים בעקבות חובות או שהם עומדים בפני הליכים משפטיים בגלל חוב. בנוסף, 40.5% מהציבור אמרו כי אינם יכולים לרכוש השכלה גבוהה יותר, אף שהם מעוניינים בכך. מכון המחקר הגדיר עניים כאנשים שדיווחו על מחסור בשלושה מתוך חמשת התחומים, או על מחסור חמור בשניים מתוך החמישה. בסיכום הנתונים עלה כי 29% מאזרחי ישראל חווים מחסור (לעומת כ–30% במדד שבוצע בשנה שעברה).

קישורים:
מה הסיכוי שלכם לזכות בהגרלות הדירות במחיר למשתכן?
זה מה שקורה כשמנסים בכוח להוריד את מחירי הדיור
פרשת הצוללות מסתבכת: כך יגיע הכסף הישראלי לאיראן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!