אחדות חרדית: הונח 'חוק הכותל' של ש"ס
החוק להסדרת מעמדו ההלכתי של הכותל המערבי אותו יזמה סיעת ש"ס הונח על ידי ח"כ מלכיאלי לאחר שעבר התאמות משפטיות • על החוק חתמו כל חברי סיעת ש"ס ויהדו"ת וכן נציגים מהבית היהודי והליכוד
- יעקב גרודקה
- י"א כסלו התשע"ז
- 6 תגובות
המאבק בכותל. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
"חוק הכותל" של סיעת ש"ס להסדרת מעמדו וקדושתו של הכותל המערבי הונח ע"י ח"כ מיכאל מלכיאלי על שולחן הכנסת, לאחר שעבר תיקוני נוסח והתאמות מצד הלשכה המשפטית של הכנסת.
חוק הכותל זוכה לתמיכה חרדית רחבה, כאשר מצד סיעת ש"ס חתמו עליו הח"כים יואב בן צור, יעקב מרגי, יאל גואטה, יצחק וקנין ומיכאל מלכיאלי. כמו כן חתמו חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה, הח"כים משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, מנחם אליעזר מוזס וישראל אייכלר. מסיעת הבית היהודי חתמו על החוק הח"כים בצלאל סמוטריץ', מרדכי יוגב וניסן סלומיאנסקי, ומסיעת הליכוד חתמו הח"כים מכלוף מיקי זוהר ואורן אסף חזן.
כידוע, מעמדו ההלכתי והשיפוטי של הכותל המערבי, שריד בית המקדש טרם הוסדר בחוק, דבר שהביא פתח לארגונים שונים לנסות ולפגוע במעמדו ההלכתי כפי שהיה מקובל עד כה, ובכך לגרום למהומות וחיכוכים קשים. הצעת חוק זו באה להסדיר לראשונה, על פי חוק, את מעמדו ההלכתי של הכותל המערבי כשטח קדוש הנתון לשיפוט בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית לישראל.
בדברי ההסבר לחוק נכתב: "נושא השמירה על המקומות הקדושים הוסדר בתקנות המשירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א-1981. אולם עד היום, כ 50 שנה מאז שוחרר הכותל המערבי, טרם הוסדרו מעמדו ושמירת קדושתו בחוק מיוחד החל על הכותל. דבר זה גורם מפעם לפעם לפגיעה בערבים המקודשים של עם ישראל. מוצע בזה לקבל חוק שיסדיר הן שמירת סדרי התפילה ברחבת התפילה של הכותל המערבי וכן את שמירת מעמדה וקדושתה של רחבת הכותל כולה.
"הצעת חוק שמירת הקדושה של הכותל המערבי ורחבתו - התשע"ז-2016", תגדיר לראשונה את שטח הכותל המערבי עצמו כולל רחבת התפילה, הרב הממונה על הכותל, מנהג המקום והמעשים האסורים בתחומו, כפי שמופיע בהגדרת החוק החדש:
"הכותל המערבי" - הכותל המערבי ורחבתו, לרבות כל מבנה וכל מעבר עילי או תת-קרקעי שהכניסה אליהם היא מתוך הרחבה.
"הרב הממונה" - מי שהשר לשירותי דת מינהו, על פי הסכמת הרבנים הראשיים לישראל, להיות הממונה הראשי על הכותל המערבי ורחבתו.
"מנהג המקום" – יהא על פי דין תורה כמשמעותו לפי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג – 1953 שהרבנות הראשית לישראל נוהגת לפיו, ולפי קביעת הרב הממונה. במקרים שבהם התעוררו שאלות לגבי מנהג המקום יקבע הרב הממונה האם נוהג זה הוא מנהג המקום אם לאו ובהתיעצות עם הרבנים הראשיים לישראל.
"רחבת התפילה של הכותל המערבי" - שטח הרחבה המסומן במפה שבתוספת כרחבת הכותל המערבי וכולל את רחבת התפילה של הכותל המערבי. וכן כל שטח שיקבע בעתיד ע"י השר לשרותי דת ובהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל.
החוק מציין בפרוטרוט את המעשים האסורים בתחומו של הכותל המערבי, כנגזרת ממעמדו ההלכתי. מפליא לגלות שאיסורים טריוויאליים כמו אי חילול השבת או הצבת מחיצה בין גברים לנשים במקום הקדוש ביותר לעם היהודי לא הוסדרו עד כה בחוק.
החוק אף מתייחס לשמירה על כבוד המתפללים ובין האיסורים המופיעים בו "עריכת טקס, לרבות טקס דתי, שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום". כמו כן מוצע לאסור "בכל שטח רחבת הכותל המערבי - מעשה העלול להפריע את המתפללים בתפילתם; תפילה מעורבת של גברים ונשים", וכן לאסור "בעזרת הנשים - טקס הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעת שופרות, לבישת טליתות או תפילין".
יוזמי החוק, חברי הכנסת מסיעת ש"ס אומרים, כי "החוק בא לעשות סדר חיוני במקום המקודש ביותר לעם היהודי ולהסדיר את מעמדו ההלכתי. לא יתכן שהמקום ממנו לא זזה השכינה, שדורות רבים של יהודים נכספו אליו, יהיה מוקד לעימותים מחפירים ופגיעה במיליוני יהודים הפוקדים אותו תמידין כסדרן. אין לנו ספק כי הצעת חוק זה משקפת נאמנה את דעת הרוב המכריע של הציבור בישראל והיא תשיב לו את מעמדו הראוי, כבודו וקדושתו".
חוק הכותל זוכה לתמיכה חרדית רחבה, כאשר מצד סיעת ש"ס חתמו עליו הח"כים יואב בן צור, יעקב מרגי, יאל גואטה, יצחק וקנין ומיכאל מלכיאלי. כמו כן חתמו חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה, הח"כים משה גפני, אורי מקלב, יעקב אשר, מנחם אליעזר מוזס וישראל אייכלר. מסיעת הבית היהודי חתמו על החוק הח"כים בצלאל סמוטריץ', מרדכי יוגב וניסן סלומיאנסקי, ומסיעת הליכוד חתמו הח"כים מכלוף מיקי זוהר ואורן אסף חזן.
כידוע, מעמדו ההלכתי והשיפוטי של הכותל המערבי, שריד בית המקדש טרם הוסדר בחוק, דבר שהביא פתח לארגונים שונים לנסות ולפגוע במעמדו ההלכתי כפי שהיה מקובל עד כה, ובכך לגרום למהומות וחיכוכים קשים. הצעת חוק זו באה להסדיר לראשונה, על פי חוק, את מעמדו ההלכתי של הכותל המערבי כשטח קדוש הנתון לשיפוט בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית לישראל.
בדברי ההסבר לחוק נכתב: "נושא השמירה על המקומות הקדושים הוסדר בתקנות המשירה על מקומות קדושים ליהודים, התשמ"א-1981. אולם עד היום, כ 50 שנה מאז שוחרר הכותל המערבי, טרם הוסדרו מעמדו ושמירת קדושתו בחוק מיוחד החל על הכותל. דבר זה גורם מפעם לפעם לפגיעה בערבים המקודשים של עם ישראל. מוצע בזה לקבל חוק שיסדיר הן שמירת סדרי התפילה ברחבת התפילה של הכותל המערבי וכן את שמירת מעמדה וקדושתה של רחבת הכותל כולה.
"הצעת חוק שמירת הקדושה של הכותל המערבי ורחבתו - התשע"ז-2016", תגדיר לראשונה את שטח הכותל המערבי עצמו כולל רחבת התפילה, הרב הממונה על הכותל, מנהג המקום והמעשים האסורים בתחומו, כפי שמופיע בהגדרת החוק החדש:
"הכותל המערבי" - הכותל המערבי ורחבתו, לרבות כל מבנה וכל מעבר עילי או תת-קרקעי שהכניסה אליהם היא מתוך הרחבה.
"הרב הממונה" - מי שהשר לשירותי דת מינהו, על פי הסכמת הרבנים הראשיים לישראל, להיות הממונה הראשי על הכותל המערבי ורחבתו.
"מנהג המקום" – יהא על פי דין תורה כמשמעותו לפי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג – 1953 שהרבנות הראשית לישראל נוהגת לפיו, ולפי קביעת הרב הממונה. במקרים שבהם התעוררו שאלות לגבי מנהג המקום יקבע הרב הממונה האם נוהג זה הוא מנהג המקום אם לאו ובהתיעצות עם הרבנים הראשיים לישראל.
"רחבת התפילה של הכותל המערבי" - שטח הרחבה המסומן במפה שבתוספת כרחבת הכותל המערבי וכולל את רחבת התפילה של הכותל המערבי. וכן כל שטח שיקבע בעתיד ע"י השר לשרותי דת ובהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל.
החוק מציין בפרוטרוט את המעשים האסורים בתחומו של הכותל המערבי, כנגזרת ממעמדו ההלכתי. מפליא לגלות שאיסורים טריוויאליים כמו אי חילול השבת או הצבת מחיצה בין גברים לנשים במקום הקדוש ביותר לעם היהודי לא הוסדרו עד כה בחוק.
החוק אף מתייחס לשמירה על כבוד המתפללים ובין האיסורים המופיעים בו "עריכת טקס, לרבות טקס דתי, שלא על פי מנהג המקום, הפוגע ברגשות ציבור המתפללים כלפי המקום". כמו כן מוצע לאסור "בכל שטח רחבת הכותל המערבי - מעשה העלול להפריע את המתפללים בתפילתם; תפילה מעורבת של גברים ונשים", וכן לאסור "בעזרת הנשים - טקס הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעת שופרות, לבישת טליתות או תפילין".
יוזמי החוק, חברי הכנסת מסיעת ש"ס אומרים, כי "החוק בא לעשות סדר חיוני במקום המקודש ביותר לעם היהודי ולהסדיר את מעמדו ההלכתי. לא יתכן שהמקום ממנו לא זזה השכינה, שדורות רבים של יהודים נכספו אליו, יהיה מוקד לעימותים מחפירים ופגיעה במיליוני יהודים הפוקדים אותו תמידין כסדרן. אין לנו ספק כי הצעת חוק זה משקפת נאמנה את דעת הרוב המכריע של הציבור בישראל והיא תשיב לו את מעמדו הראוי, כבודו וקדושתו".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות