ניצול האוטובוס משחזר: "סיגל צעקה: נשרפים"

"זה היה מכתוב - מלמעלה" - כך משוכנע מאור פרץ, אחד משלושת ניצולי 'אוטובוס הצוערים' בשעה שהוא מספר, בפעם הראשונה, מה באמת קרה שם, ברגעים בהם היה תלוי בין מוות לחיים.

פרץ איבד ברגע אחד 37 חברים, לאחר שהלהבות לכדו את האוטובוס בו נסעו, בדרך לסייע בפינוי אסירים מכלא דמון.

בהתוועדות חסידית חב"דית, שיחזר פרץ לראשונה את הרגעים הקשים.

"היינו בשיחת סיכום והיינו אמורים לצאת מוקדם הביתה", נזכר פרץ. "אבל המפקד בא והודיע לנו להיות מוכנים תוך עשר דקות, על מנת לנסוע לסייע. האוטובוס יצא צפונה, אבל עד שהצוערים הגיעו לשם, רוב האסירים כבר פונו מהכלא".

"היינו שמחים, הכל היה בסדר", מספר פרץ, "אף אחד לא צפה מה שיהיה שם".

תוך זמן קצר האש התקרבה והציר נחסם לתנועה. תת ניצב אהובה תומר ז"ל, שהבחינה באוטובוס, קראה לו לעצור ולהסתובב חזרה - אך זה היה מאוחר מדי כנראה.

"אחת הצוערות, שהרגישה מה הולך לבוא, החלה להשתולל ולצעוק: 'אנחנו נישרף'", מספר פרץ. חבריה ניסו להרגיע אותה, ותוך זמן קצר הלהבות אחזו באוטובוס.

"פתאום הכול היה אש", משחזר הניצול בהתרגשות. "צעקנו לנהג לפתוח את הדלת האחורית, אבל הוא לא הצליח. בעטתי בה שוב ושוב עד שהיא עפה החוצה".

פרץ ושני חבריו הצליחו להימלט. הם קפצו לג'יפ בו נסע הצלם רוני סופר וניצלו רק בנס מהתופת. "היינו ניצלים כולנו", הוא אומר עכשיו, מתקשה לעכל את הזוועה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!