עזבו שפעת וצינון, היכונו לביאת המלריה!

נראה לכם שאבעבועות שחורות, דלקת ראות רצחנית, מלריה, שחפת או חצבת, הן מחלות שחלפו מן העולם, או, בכל מקרה, לא מתים מהם יותר. נכון?

נכון. אבל רק לגבי השנים הקרובות. כל עוד האנטיביוטיקה – נס המאה - תחזיק מעמד.

מה יקרה עוד שלושים שנה כשהחיידקים יפתחו חיסון עצמי בעצמם נגד הפנצילין? אין לדעת.

**

מחלות, שהיו בעבר אות למוות בטוח, והיום הן חולפות בקלות יחסית באמצעות הקסם של אנטיביוטיקה . קסם אשר היינו לוקחים כמובן מאליו. עלולות לחזור ולהיות מסוכנות אם.... נמשיך להשתמש בתרופות הללו יותר ממה שאנחנו צריכים!

כשאנחנו לוקחים, (ואנחנו לוקחים!) אנטיביוטיקה מעבר למה שאנחנו צריכים, כמו טיפול בהצטננות שאינה דלקתית, או מתן אנטיביוטיקה לבקר ועופות שאנחנו אוכלים, או אז, מפתחים החיידקים התנגדות, כלומר, האנטיביוטיקה הורגת את כל החיידקים החלשים, ומשאירה את החזקים בחיים.

חיידקים, שעכשיו הם "מחוסנים" ויש את הכישורים להילחם באנטיביוטיקה בעתיד, מה שיהפוך אותה חסרת תועלת.

עמידות לאנטיביוטיקה כבר מפציעה בכל מקום.

למעשה, דו"ח שפורסם על ידי ה- OECD העריך כי הדבר יגרום למותם של לפחות 700,000 איש בשנה, מספר, שלאט ובבטחה יעלה ל -10 מיליון עד שנת 2050 אם נמשיך להיות קלי דעת עם אנטיביוטיקה.

כאמור, משמעות הדבר היא כי מחלות ישנות, אלו שלא חשבנו עליהן כמסוכנות במשך עשרות שנים, יכולות להיות קטלניות שוב, ולהרוג מיליונים בעתיד הקרוב.

הדו"ח המליץ על קמפיין של מודעות ציבורית מסיבית וגלובלית. הן לחקלאים ולמגדלי הבהמות והן לבני האדם. חלק ענק של האחריות מוטלת עלינו, הציבור. אנחנו אלה שדורשים תרופות שאיננו צריכים באמת מהמרופאים שלנו, ואנחנו הם אלה שאינם שואלים על המצב של הבשר על הצלחת שלנו.

ואלו השאלות שעלינו לשאול:

1. "האם אני באמת צריך את התרופה?"

מטרתה של האנטיביוטיקה היא לא להילחם בזיהומים ויראליים (כמו הצטננות והשפעת) אלא להילחם בזיהומים חיידקיים בלבד.

"האם יש אפשרויות פשוטות יותר?"

אנטיביוטיקה לא תמיד נזקקת: לפעמים כל מה שצריך זה זמן, מנוחה, שתייה מרובה של נוזלים.

"כיצד אוכל כראוי לקחת תרופה זו?"

לאחר שהרופא החליט באופן חסר פניות כי אנטיביוטיקה הכרחית, לשים לב להשתמש בה לפי ההוראות: לסיים את המרשם, גם אחרי שמתחילים להרגיש טוב יותר. ולא לתת לאחרים להשתמש בתרופה!

"איך אני יכול למנוע ללקות בזיהום לגמרי?"

תרגול של היגיינה טובה, בייחוד של ידיים, וקבלת חיסונים מומלצים, יכול למנוע רכישת זיהומים חיידקיים, ובכך למנוע את הצורך באנטיביוטיקה.

"מה עוד אני יכול לעשות?"

כדי לתמוך במאבק נגד עמידות לאנטיביוטיקה, אפשר לכתוב לפוליטיקאים מקבלי ההחלטות לזרז אותם לפעול נגד התעללות אנטיביוטיקה, במיוחד במגזר החקלאי, ולתמוך בפיתוח של תרופות חדשות לבני אדם ולשימוש שימוש בבעלי חיים.

עלינו לעזור לבנות קואליציה עולמית. כמו שדו"ח ה- OECD קובע: "זוהי אינה בעיה שיכולה להיפתר על ידי מדינה אחת, או אפילו אזור אחד.


אנחנו חיים בעולם כיום מקושר ומתוקשר, שבו אנשים, בעלי חיים, מזון , נוסעים ועוברים מפה לפה. ואיתם נוסעים החיידקים.

"נכנסנו לצרה הזאת יחד, ורק יחד נוכל לצאת ממנה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!