הפרקליטות: בעל הגמל שהרג את דוד כהן לא יועמד לדין
שנתיים לאחר שדוד כהן, מנכ"ל מכינת 'עוצם', נהרג מהתנגשות בגמל משוטט, החליטה פרקליטות המדינה כי לא תעמיד לדין את בעל הגמל. המשפחה: "זלזול במתים ובחיים"
- אלי שלזינגר
- ז' כסלו התשע"ז
- 4 תגובות
דוד כהן
פרקליטות המדינה הודיעה למשפחתו של דוד כהן ז"ל, שנהרג לפני שנתיים מפגיעת גמל משוטט, כי החליטה באופן סופי לסגור את תיק החקירה, וכי לא תעמיד לדין את בעליו של הגמל.
כהן, נשוי ואב לשלושה, שימש כמנכ"ל מכינת 'עצם' ומהדמויות הבולטות ביישובו כפר רתמים. הוא נהרג בחנוכה לפני שנתיים, לאחר שהתנגש בגמל ששוטט בכביש הגישה ליישוב.
בימים האחרונים הודיעה פרקליטות לעורך הדין מתנועת רגבים המייצג את המשפחה, כי ההחלטה מוגדרת כסופית, ואם המשפחה תרצה, הפרקליטות תיפגש עימה כדי להסביר את השיקולים שמאחורי ההחלטה.
בעל הגמל, תושב ביר הדאג' שליד רתמים, נחקר זמן קצר לאחר התאונה, ובחקירתו טען כי מכר את הגמל מספר חודשים קודם לכן לבדואי אחר שאיננו מכיר. החשוד נחקר ושוחרר כבר אז, ובפרקליטות הוחלט כעת כי החקירה שבוצעה על ידי משטרת התנועה לא הניבה די ראיות כדי להעמידו לדין.
"קיבלנו בתדהמה את ההחלטה של הפרקליטות שלא להעמיד לדין את בעל הגמל", אומר איתי כהן, אחיו של דוד. "כדי לשמור על בריאותנו השתדלנו כל התקופה לא להתעסק בזה יותר מדי, אבל כשזה מגיע לפתחנו זה מערבב את הבטן. המחשבה על כך שבעל הגמל לא נענש ואפילו לא ישלם קנס, מקוממת מאוד ויוצרת תחושה מאוד חזקה של זלזול במת וגם של זלזול בחיים – בכבישי הדרום נוסעים כל יום אנשים שממשיכים להיות בסכנה, ונראה שלאף אחד לא באמת אכפת".
תנועת רגבים שניהלה את התיק המשפטי מטעם המשפחה, תוקפים בחריפות את ההחלטה.
"מדובר בהחלטה אומללה ומקוממת, שהינה תוצאה ישירה מהתרשלות המשטרה לחקור את המקרה באופן רציני", אומר עמיחי יוגב, רכז מחוז דרום בארגון. "זהו אחד המקרים היחידים שזהותו של בעל הגמל היתה ידועה, ובמבחן התוצאה העבריין נמלט מעונש בעזרת תירוץ מגוחך כי הוא מכר את הגמל לאדם לא ידוע. ההתנהלות המשטרתית בפרשה גורמת לזילות בחיי אדם, ומעבירה מסר ברור לעבריינים, כי הם יכולים להתנהל ככל העולה על רוחם ולהימלט מאימת הדין".
"אנחנו שילמנו את המחיר הכבד ביותר שניתן להעלות על הדעת, ולצערנו ישנן עוד 3 משפחות שאיבדו את יקיריהן אחרי המקרה של דוד", מוסיף אחיו של כהן. "אנחנו מקווים שנראה שינוי גם ברמת החקיקה וגם ברמת הענישה, כדי שמקרים כאלו לא יחזרו על עצמם, שיהיה טיפול בתשתיות, בחינוך למודעות ובהעלאת ההרתעה והענישה. לא סביר ולא הגיוני שמדינת ישראל מפקירה את המתים ואת החיים. אפילו תחושה בסיסית של עשיית צדק אין פה".
לאחר התאונה בה נהרג כהן, החלו בתנועת רגבים יחד עם חבר הכנסת סמוטריץ' לקדם הצעת חוק שתחייב את סימון החיות באמצעות שבב תת עורי שיאפשר רישום ברור והעברת בעלות במקרה של מכירה, וכן תעניק סמכויות פיקוח והחרמה במקרה בו ייתפסו בהמות משוטטות סמוך לצירי תנועה.
הצעת החוק זכתה לתמיכה רחבה מכל סיעות הבית ואף עברה בקריאה ראשונה, אלא שמשרד החקלאות ביקש לקבוע בעצמו תקנות בנושא, ובכך מעכב מזה מספר חודשים את קידום החוק.
כזכור, לפני כשנה נחשפו נתוני משטרת ישראל לפיהם מדי שנה מתקבלות כ- 1,000 (!) תלונות בדבר שוטטות גמלים בנתיבי תחבורה במרחב הדרום (ובסה"כ 7,151 מקרים בין ינואר 2008 ועד יוני 2015). במהלך התקופה שנבדקה התרחשו לפחות 73 תאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בבעלי חיים משוטטים, נפצעו לפחות 19 בני אדם ונהרג אדם אחד. בינתיים לסטטיסטיקה העגומה הצטרפו מאז שני בני אדם נוספים שקיפחו את חייהם, קובי בוזגלו בינואר 2015 ומיכל ונטורה במאי 2016.
"בוחני תאונות הדרכים תרים אחר תגי הזיהוי שעל הגמלים מיד בהגיעם אל זירות תאונות הדרכים", הודתה המשטרה בתגובתה. "התגים מחוברים לאוזני הגמלים וברוב המקרים, נתלשים טרם הגעת המשטרה בכדי למנוע את זיהוי בעלי הגמלים".
רק באירוע אחד (אחד!) הצליחה משטרת ישראל לאתר את בעל הגמל - בתאונה בה נהרג כהן – בזכות תושייתו של אזרח שנקלע למקום ומיהר לשמור את תג האוזן כדי להעביר אותו לידי המשטרה.
כהן, נשוי ואב לשלושה, שימש כמנכ"ל מכינת 'עצם' ומהדמויות הבולטות ביישובו כפר רתמים. הוא נהרג בחנוכה לפני שנתיים, לאחר שהתנגש בגמל ששוטט בכביש הגישה ליישוב.
בימים האחרונים הודיעה פרקליטות לעורך הדין מתנועת רגבים המייצג את המשפחה, כי ההחלטה מוגדרת כסופית, ואם המשפחה תרצה, הפרקליטות תיפגש עימה כדי להסביר את השיקולים שמאחורי ההחלטה.
בעל הגמל, תושב ביר הדאג' שליד רתמים, נחקר זמן קצר לאחר התאונה, ובחקירתו טען כי מכר את הגמל מספר חודשים קודם לכן לבדואי אחר שאיננו מכיר. החשוד נחקר ושוחרר כבר אז, ובפרקליטות הוחלט כעת כי החקירה שבוצעה על ידי משטרת התנועה לא הניבה די ראיות כדי להעמידו לדין.
"קיבלנו בתדהמה את ההחלטה של הפרקליטות שלא להעמיד לדין את בעל הגמל", אומר איתי כהן, אחיו של דוד. "כדי לשמור על בריאותנו השתדלנו כל התקופה לא להתעסק בזה יותר מדי, אבל כשזה מגיע לפתחנו זה מערבב את הבטן. המחשבה על כך שבעל הגמל לא נענש ואפילו לא ישלם קנס, מקוממת מאוד ויוצרת תחושה מאוד חזקה של זלזול במת וגם של זלזול בחיים – בכבישי הדרום נוסעים כל יום אנשים שממשיכים להיות בסכנה, ונראה שלאף אחד לא באמת אכפת".
תנועת רגבים שניהלה את התיק המשפטי מטעם המשפחה, תוקפים בחריפות את ההחלטה.
"מדובר בהחלטה אומללה ומקוממת, שהינה תוצאה ישירה מהתרשלות המשטרה לחקור את המקרה באופן רציני", אומר עמיחי יוגב, רכז מחוז דרום בארגון. "זהו אחד המקרים היחידים שזהותו של בעל הגמל היתה ידועה, ובמבחן התוצאה העבריין נמלט מעונש בעזרת תירוץ מגוחך כי הוא מכר את הגמל לאדם לא ידוע. ההתנהלות המשטרתית בפרשה גורמת לזילות בחיי אדם, ומעבירה מסר ברור לעבריינים, כי הם יכולים להתנהל ככל העולה על רוחם ולהימלט מאימת הדין".
"אנחנו שילמנו את המחיר הכבד ביותר שניתן להעלות על הדעת, ולצערנו ישנן עוד 3 משפחות שאיבדו את יקיריהן אחרי המקרה של דוד", מוסיף אחיו של כהן. "אנחנו מקווים שנראה שינוי גם ברמת החקיקה וגם ברמת הענישה, כדי שמקרים כאלו לא יחזרו על עצמם, שיהיה טיפול בתשתיות, בחינוך למודעות ובהעלאת ההרתעה והענישה. לא סביר ולא הגיוני שמדינת ישראל מפקירה את המתים ואת החיים. אפילו תחושה בסיסית של עשיית צדק אין פה".
לאחר התאונה בה נהרג כהן, החלו בתנועת רגבים יחד עם חבר הכנסת סמוטריץ' לקדם הצעת חוק שתחייב את סימון החיות באמצעות שבב תת עורי שיאפשר רישום ברור והעברת בעלות במקרה של מכירה, וכן תעניק סמכויות פיקוח והחרמה במקרה בו ייתפסו בהמות משוטטות סמוך לצירי תנועה.
הצעת החוק זכתה לתמיכה רחבה מכל סיעות הבית ואף עברה בקריאה ראשונה, אלא שמשרד החקלאות ביקש לקבוע בעצמו תקנות בנושא, ובכך מעכב מזה מספר חודשים את קידום החוק.
כזכור, לפני כשנה נחשפו נתוני משטרת ישראל לפיהם מדי שנה מתקבלות כ- 1,000 (!) תלונות בדבר שוטטות גמלים בנתיבי תחבורה במרחב הדרום (ובסה"כ 7,151 מקרים בין ינואר 2008 ועד יוני 2015). במהלך התקופה שנבדקה התרחשו לפחות 73 תאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בבעלי חיים משוטטים, נפצעו לפחות 19 בני אדם ונהרג אדם אחד. בינתיים לסטטיסטיקה העגומה הצטרפו מאז שני בני אדם נוספים שקיפחו את חייהם, קובי בוזגלו בינואר 2015 ומיכל ונטורה במאי 2016.
"בוחני תאונות הדרכים תרים אחר תגי הזיהוי שעל הגמלים מיד בהגיעם אל זירות תאונות הדרכים", הודתה המשטרה בתגובתה. "התגים מחוברים לאוזני הגמלים וברוב המקרים, נתלשים טרם הגעת המשטרה בכדי למנוע את זיהוי בעלי הגמלים".
רק באירוע אחד (אחד!) הצליחה משטרת ישראל לאתר את בעל הגמל - בתאונה בה נהרג כהן – בזכות תושייתו של אזרח שנקלע למקום ומיהר לשמור את תג האוזן כדי להעביר אותו לידי המשטרה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות