משמורת משותפת – האמנם?

בבית-המשפט העליון נדונה בימים האחרונים אחת מהסוגיות העיקריות והמשפיעות על כל זוג שמצוי בהליך גירושין בו מעורבים קטינים. הסוגיה המשפטית הינה מה דינם של בני-זוג המקיימים ביניהם פרקטיקה של הורות משותפת ואשר הכנסתם זהה בקירוב; כלום עליהם לחלוק מחצה-על-מחצה בהוצאותיו של ילדם הקטין או שמא – כך כפי שרווח בפסיקות רבות עד היום – יש לחייב את אבי הקטין לבדו בהוצאות אלה בהפחתת סכום מסוים?

עו"ד רועי קורץ, מבכירי עורכי-הדין בתחום הגירושין, טוען, כי גם אם תצא הלכה חדשה מפתחו של בית-המשפט העליון, עדיין לא יהיה בה בכדי לאזן את הנטל ההורי באופן מוחלט.

לשיטתו, "כבר ברמת הטרמינולוגיה, השיח המשפטי שגוי לחלוטין ומטעה. לא תמצא בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות את התיבה 'משמורת' ". עו"ד קורץ מסביר כי "הדיבור 'משמורת' הינו ייבוא לשוני משובש של המושג המשפטי Legal custody'' השגור בדין האנגלי ואשר בא לתאר את הפררוגטיבה ההורית להחזיק בקטין ולהחליט עבורו".

"על-פי הדין הישראלי ישנה אבחנה בין מושג האפוטרופסות לבין מושג המשמורת, כך שבפועל המונח 'משמורת' או יותר נכון 'הורה משמורן' מתייחס אך ורק להחזקת הקטין על-ידי הורה למשך פרק-זמן העולה על משנהו".

"בפרקטיקה", מספר עו"ד קורץ, "קשה לדבר במושגים של שוויון אבסולוטי. לא אחת אני נתקל במקרים בהם חרף פסק-דין שקובע כי על ההורים לחלוק ביניהם את זמני שהיית הקטין במחיצתם, בפועל המצב הפוך ועל הורה מסוים להחזיק בקטין לפרק זמן ארוך יותר" עו"ד קורץ מספר מנסיונו "רק לפני כחודש הגיעה אליי לקוחה שטענה, כי פסק-הדין קבע לה ולגרושה 'משמורת משותפת' אבל בפועל הבעל ממעט להתראות עם ילדיו ולעמוד בפסק הדין".

ככלל, סבור עו"ד קורץ, כי הפסיקה הישראלית טרם בשלה לספק פתרונות ההולמים את 'הדינמיקה ההורית', כלשונו, כהווייתה. לדוגמה, ישנם הורים אשר נוהגים למסור את הקטינים לחזקת ההורה האחר כ'חבילה אחת', מה שמוביל בהכרח למצב אבסורדי בגדרו כאשר אחד הילדים חולה ונותר עם מי מההורים אז באופן אוטומטי גם האחים ה'בריאים' נותרים עמו.

במקרה אחר בו ייצג את האם, למרות החלטה שיפוטית זמנית שקבעה כי על האב להחזיק בילדים מחצית מהזמן, האב סירב פעם אחר פעם לקחת את הילדים בתירוצים שונים, ואילו לבקשת עו"ד קורץ, חייב בית-המשפט את האב לשאת בעלות שכר השמרטפית אשר נאלצה האם לשכור בכל פעם שהאב סירב לקחת את הילדים לחזקתו.

"הבעיה", מסכם עו"ד קורץ, "נעוצה בכך שהפתרונות שמספקת הפסיקה לא מגיעים מתחום דיני המזונות והם יותר נועדים להרתיע מאשר לספק פתרונות ממשיים שיאזנו את הנטל ההורי".
כך יוצא, כי פסיקת בית-המשפט העליון אמנם תהווה נדבך נוסף בדרך לאיזון צודק של הנטל ההורי, אולם הדבר עדיין רחוק מאוד מפתרון מוחלט של בעיות הנובעות מאופן יישומה של המשמורת המשותפת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!