ביה"ד לעבודה: חובת המעסיק לשקול גיל עובד בתהליך פיטורים

בית הדין לעבודה בתל אביב, בהרכב בראשות כב' השופטת עידית איצקוביץ, קיבל תביעת אפליה שהגישה עובדת שהועסקה קרוב ל-18 שנה במעבדה כימית ב"קבוצת מעברות" הפועלת בקיבוץ מעברות.

התובעת, שהיתה בת 63 במועד פיטוריה, היא אם חד הורית המגדלת ומטפלת בבנה בן ה-28 המתגורר יחד איתה והוא מצוי על הספטטרום האוטוסטי. בפסק הדין נקבע שאף שהמעסיק הוכיח שמדובר היה בפיטורי צמצום שנבעו משיקולים תקציביים, הרי שנפל פגם בפיטורים בכך שהיה על המעסיק לשקול את גילה המבוגר של התובעת לכף הזכות, ואין די בכך שגילה של העובדת לא שימש שיקול לחובה. ובלשונו של פסק הדין: "העדר התייחסות לשיקול הגיל (או התייחסות אליו כ'שיקול ניטרלי') הוא המכתים את ההחלטה בהפליה".

עוד נקבע כי במקרה זה התובעת היתה "זקוקה להגנה" לא רק נוכח גילה אלא גם נוכח הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהיותה אם לבן עם מוגבלות. נוכח כל האמור, היה על המעסיקה לנסות באופן אותנטי ובטרם הפיטורים לאתר עבור התובעת הסדר חילופי לפיטורים שיכול היה להיות המשך העסקה בהיקף מצומצם או בחינת תפקידים אחרים בקבוצה, מה שלא נעשה.

הסעד שניתן על ידי בית הדין היה פסיקת פיצויים בגובה שכרה של התובעת למשך 12 חודשים (כ- 110,000 ש"ח) וכן פיצוי נוסף על עוגמת הנפש שנגרמה לה בסך 50,000 ש"ח. עוד חויבה המעסיקה לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!