הרבי מקרלין - הראשון שזיהה / משה ויסברג

בשבוע האחרון אנו עדים, לטעמי, למהלך היסטורי שעוד ידובר רבות בשנים הבאות. לראשונה בהיסטוריה הממסדית - חרדית, קמה דמות רבנית ישר ממעמקי המיינסטרים החרדי ואמרה בקול ברור את מה שעד עכשיו איש לא העז לומר. למה לא מעזים? או בגלל שלא סבורים כמותו, או בגלל הקושי להתנסח בנושאים רגישים כל כך - הנוגעים ללב ליבה של החומה החרדית.

אך בל נקדים את המאוחר. האדמו"ר מקרלין סטולין העביר מסר מכונן לחסידיו, באמצעות מקורבו המגיד שיעור המופלא הרה"ג רבי שמעון שפיצר, שהתייצב ונשא דרשה ארוכה בה פירט את דעת משלחו והשקפתו בסוגיית המלחמה על הטכנולוגיה. אין כאן המקום להאריך בכל הפרטים והסעיפים שכבר פורסמו כאן באתר, אך ברצוני לעמוד על נקודה אחת שהיא לדעתי דעת הדיוט, ה'טעמא דקרא' של דבריו הקדושים. או, לכל הפחות אחת הסיבות שעמדו לנגד עיני הבדולח של האדמו"ר שליט"א בבואו לקבוע מסמרות לדורות.

לב ליבה של החרדיות מושתתת ביסודות קדושים של בניית חומה סביב הצאן. גדולי ישראל בדורות קודמים, ראו כיצד פושה ההשכלה במחנה ומכלה כל חלקה טובה. כדי להילחם מלחמת חורמה ונצח, היה צורך הכרחי לבצר את הגדרות שסביב המחנה - לפני מלאכת הטיהור בתוך הבית פנימה.

אין כיום ספק, שמהלך זה הוכיח את עצמו ובעקבותיו רואים אנו היום את הציבור החרדי כפי שהוא - עם שמירת ההלכה וגדודי בחורי הישיבות ואברכי הכוללים. עולם שלם של תורה, הלכה וחסד קם מתוך עשן הנרות של מנדלסון וביאליק שנותרו שקועים לצדם בכתיבת הגות משכילה וכפרנית.

ומאז, עבר העולם מספר תמורות. טעמה המתוק של הגות ההשכלה כמעט ואיננו, המלחמה היום היא על צביון, על קדושה והימנעות מחשיפה לכל האומר טמא אני. במלחמה זו נדמה היה עד עתה כי המערכת שהצליחה לעמוד מול תופעת ההשכלה תצלח גם בדרך דומה לעמוד בפרץ שטף הזוהמה המערבית.

אך כל איש בעל נפש רגישה שם אל ליבו כי סדקים נפרצו בחומות ההר. מבלי לפרט ולתת יד לשטן המשחית, דיינו אם נזכיר את הנוער המבלה בצידי דרכים, את הסמארטפונים המבצבצים מכיסים רבים של כאלו הנראים מבחוץ כיראי השם, ואת ההשקפות הפסולות הזורמות בשטף לתוך מכשירים דרך הרשתות החברתיות למיניהם, על ידי גורמים מבחוץ ומבפנים, הרוצים ומאיימים לעשות חורבן בית שני במקדשנו הפנימי.

אל מול הסערה המתקרבת אל החוף, נעמד בשבוע שעבר האדמו"ר מקרלין שקטונתי מהרבות בשבחיו ובפועליו בתוככי המגזר החרדי להרבות כבוד שמים והעמדת נדבכי התורה על תילם. הוא קבע מסמרות במקום שלא דשו בהם קדמונים: רבותיי, אין איסור תורה בדבר העשוי להיתר, נאמר שם.

אי אפשר להמשיך לדרוש ולאסור כל חידוש שבא לעולם. בעל נפש שירצה יכול להחמיר על עצמו בכל מה שירצה כמובן. אך כהוראה לרבים יש לאסור רק את המכשירים שיש בהם גישה למחוזות התועבה, אלו שלא, צריך לומר את האמת: מותרים הם למי שצריך בהם.

השינוי המרענן הוא לא בתוכן הדברים, שאולי נאמרו כבר בצורה כזו או אחרת. אלא בסגנון, לא עוד הוראות דיעבד מפולפלות ומתחמקות מלהישיר מבט בעיניי התופעה.

ניתן רק לקוות שעסקנים שתפקידם לקחת את דברי רבותינו ולהנחילם בעולם המעשה ימשיכו בקו האמור ולוואי וכבר בקרוב נוכל לראות את המוני החרדים עוברים למכשירים מוגנים כאלה ואחרים, בתחושה שיש להם הוראה ברורה בעניין ולא התעלמות מעורפלת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!